חוק יסוד: הצבא – הבדלי גרסאות

חוק יסוד: הצבא
פרטי החוק
מדינה	ישראל
סוג	חוק יסוד
תאריך חקיקה עברי	כ"ט באדר ב' ה'תשל"ו
גוף מחוקק	הכנסת השמינית
עיקרי החוק	כפיפותו של צה"ל והרמטכ"ל לממשלה.; קביעת ההיררכיה הפיקודית.; החובה לשרת בצבא.;
נוסח מלא	חוק יסוד: הצבא

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־02:39, 25 במאי 2024

חוק יסוד: הצבא הוא חוק יסוד הקובע את כפיפותם של צה"ל והרמטכ"ל לממשלה. החוק התקבל על ידי הכנסת השמינית ב-31 במרץ 1976, כ"ט באדר ב' ה'תשל"ו,^[1] בעקבות מסקנות ועדת אגרנט שחקרה את נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים.

היסטוריה חקיקתית

דברי ההסבר להצעת החוק מציגים את הרקע לחקיקתו:

הבסיס החוקתי והחוקי של צבא הגנה לישראל היה עד כה פקודת צבא הגנה לישראל, תש"ח-1948, מיום י"ז באייר תש"ח (26 במאי 1948), שניתנה לפי סעיף 18 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח- 1948 ואושרה בסעיף 4 לפקודת סדרי השלטון והמשפט (הוראות נוספות), תש"ח-1948.

מוצע עתה להביא את עניין הצבא בשורת חוקי היסוד הדנים במוסדות ממלכתיים אחרים, כגון הכנסת, נשיא המדינה, הממשלה. החוק המוצע הולך בעקבות הפקודה האמורה מראשית ימי המדינה, אך מוסיף הוראות בעניין כפיפות הצבא לממשלה ומעמדו של הרמטכ"ל והוראות אחרות שוועדת החקירה - מלחמת יום הכיפורים (ועדת אגרנט) התריעה על העדרן.^[2]

חוק יסוד זה לא עבר כל שינוי מאז שנחקק.

החוק

החוק הוא קצר ותמציתי, בעל 6 סעיפים, ו-9 משפטים בלבד:

מהות: צבא-הגנה-לישראל הוא צבאה של המדינה.
כפיפות למרות האזרחית:
- הצבא נתון למרות הממשלה.
- השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון.
הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי.
- ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון.
- ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון.
החובה לשרת בצבא והגיוס לצבא יהיו כפי שנקבע בחוק או מכוחו.
הסמכות להוציא הוראות ופקודות המחייבות בצבא תיקבע בחוק או מכוחו.
אין להקים או לקיים כוח מזוין מחוץ לצבא-הגנה לישראל אלא על פי חוק.

הסבר

לפי חוק יסוד הממשלה, סעיף 4: "אחריות הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת; שר אחראי בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם ממונה השר."

לכן באופן טריביאלי ומיידי שר-הבטחון אחראי על צה"ל בפני ראש-הממשלה. לכן ראש-הממשלה הוא האחראי העליון בממשלה בכל נושא ועניין ובכללו ובראשו צה"ל. ביחד עם שאר השרים ראש-הממשלה אחראי בפני הכנסת בה הוא חבר.

הסמכות להפעלת צה"ל, מצויה בידי כל הממשלה. לראש הממשלה אין מעמד מיוחד להפעיל את צה"ל כמו שקיים במדינות אחרות כמו לדוגמא בארצות הברית, ושר הביטחון צריך להפעיל את הצבא על פי החלטות הממשלה. אם כי ההחלטות מתקבלות בקבינט הבטחוני ולא בפורום כל שרינו.

לקריאה נוספת

מרדכי קרמניצר, אריאל בנדור, פירוש לחוקי-היסוד - חוק-יסוד: הצבא, האוניברסיטה העברית בירושלים, תש"ס
אורי זילברשייד, שוויון חברתי? לא בחוקתנו, הוצאת שוקן, 2015, עמ' 283–287.

קישורים חיצוניים

חוק יסוד: הצבא, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק יסוד: הצבא, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
החוק באתר הכנסת
דרור גרנית, 1975 - ועדת אגרנט וחוק-יסוד: הצבא-עיון מחדש, "שורשים במשפט", באתר משרד המשפטים, 16 באפריל 2019

הערות שוליים

[1] פרוטוקול הישיבה המאתיים ושמונים וארבע של הכנסת השמינית, יום רביעי, כ"ט אדר ב' תשל"ו (31 מארס 1976), דברי הכנסת

[2] הצעת חוק יסוד: הצבא, ה"ח 1197 מ-9 ביולי 1975

[1]

[2]

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 ==היסטוריה חקיקתית==
 דברי ההסבר להצעת החוק מציגים את הרקע לחקיקתו:
-:הבסיס החוקתי והחוקי של צבא הגנה לישראל היה עד כה [[פקודת צבא הגנה לישראל]], תש"ח-1948, מיום י"ז באייר תש"ח (26 במאי 1948), שניתנה לפי סעיף 18 ל[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]], תש"ח- 1948 ואושרה בסעיף 4 לפקודת סדרי השלטון והמשפט (הוראות נוספות), תש"ח-1948.
+:הבסיס החוקתי והחוקי של צבא הגנה לישראל היה עד כה [[פקודת צבא הגנה לישראל|פקודת צבא הגנה לישראל]], תש"ח-1948, מיום י"ז באייר תש"ח (26 במאי 1948), שניתנה לפי סעיף 18 ל[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]], תש"ח- 1948 ואושרה בסעיף 4 לפקודת סדרי השלטון והמשפט (הוראות נוספות), תש"ח-1948.
 :מוצע עתה להביא את עניין הצבא בשורת חוקי היסוד הדנים במוסדות ממלכתיים אחרים, כגון [[הכנסת]], [[נשיא המדינה]], [[ממשלת ישראל|הממשלה]]. החוק המוצע הולך בעקבות הפקודה האמורה מראשית ימי המדינה, אך מוסיף הוראות בעניין כפיפות הצבא לממשלה ומעמדו של [[הרמטכ"ל]] והוראות אחרות שוועדת החקירה - מלחמת יום הכיפורים (ועדת אגרנט) התריעה על העדרן.{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//8/law/8_ls1_289725.PDF הצעת חוק יסוד: הצבא], ה"ח 1197 מ-9 ביולי 1975}}

ישראל חוקי־יסוד
חוקי־יסוד משוריינים	הממשלה • חופש העיסוק • ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי • משאל עם
חוקי־יסוד משוריינים־חלקית	הכנסת • משק המדינה • מקרקעי ישראל • ירושלים בירת ישראל
חוקי־יסוד לא־משוריינים	נשיא המדינה • הצבא • השפיטה • מבקר המדינה • כבוד האדם וחירותו