חוק יסוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל ישראל
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של ישראל

חוקי היסוד הם הדרך שבה בחרה הכנסת לשם גיבוש הדרגתי של חוקה למדינת ישראל. על הליכה במסלול זה הוחלט לאחר שבכנסת הראשונה נמצאו תומכים ביצירת חוקה יחד עם רבים שהתנגדו לה. הפשרה שהוצעה על ידי ח"כ יזהר הררי, נוסחה ב-13 ביוני 1950 בהחלטת הררי: "הכנסת הראשונה מטילה על ועדת החוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תהיה בנויה פרקים-פרקים, באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסוד בפני עצמו. הפרקים יובאו בפני הכנסת, אם הוועדה תסיים את עבודתה, וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה".

מרבית חוקי היסוד שנחקקו עד כה עוסקים במוסדות המדינה: הכנסת, הממשלה, נשיא המדינה, ועוד. שני חוקי יסוד נוספים – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק – עוסקים בזכויות האדם, וחוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי מעגן את היותה של ישראל מדינה יהודית.

המשותף לחוקי היסוד:

  • צורה - בכותרת יצוין "חוק יסוד", ניסוח כללי כיאה לעקרונות וערכים, היעדר תאריך החקיקה כדי להדגיש כי הערכים הם מעבר לזמן ומקום.
  • מעמד - חוקי יסוד הם בעלי מעמד (על) משפטי עדיף על פני חוק רגיל. כאשר חוק רגיל סותר חוק יסוד הוא עלול להיפסל בידי בג"ץ.
  • תוכן - חוקי יסוד אמורים לבטא את שני עקרונות היסוד של המדינה: יהודית ודמוקרטית, לבטא ערכים מרכזיים, להגדיר את הרשויות והיחסים ביניהן ולעגן את זכויות האדם, האזרח והמיעוט.

המהפכה החוקתית ועליונות חוקי היסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המהפכה החוקתית

על פי תפיסת בית המשפט העליון בפס"ד המזרחי, לאחר חקיקת חוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, החלה בישראל מהפכה חוקתית הקובעת את עליונותם הנורמטיבית של חוקי היסוד על יתר החוקים. עליונות זו מתבטאת בכך שלחוקים רגילים אסור לסתור חוקי יסוד, אלא אם צוינו כחריגים בתוך חוקי יסוד. לפני הגשת החוק להצבעה, נבדק כי הוא עצמו אינו מתנגש עם חוק יסוד.

בפס"ד בנק המזרחי ישנה הפרדה ברורה בין פגיעה בחוק יסוד לבין שינוי חוק יסוד[1]. פגיעה משמעה חקיקת חוק אשר סעיפיו או כולו נוגדים חוק יסוד כלשהו. לעומת זאת, שינוי של חוק יסוד, שינוי של חוק היסוד עצמו - מחיקה, הוספה או שינוי כלשהו בחוק היסוד. ההפרדה בין פגיעה לבין שינוי היא חשובה היות שכל אחד מהם מחייב עמידה בתנאים שונים.

חוק אשר יסתור חוק יסוד, כמו גם חוק המשנה חוק יסוד, יעמדו לביקורת שיפוטית ואף היו מקרים שבהם בוטלו סעיפי חוק על ידי בית המשפט, לאחר שנמצאו מנוגדים "באופן חזיתי וקיצוני" לחוקי היסוד.

הביקורת השיפוטית אשר תבוצע כלפי חוק הסותר חוק יסוד תהיה בדיקת השאלה האם החוק הרגיל עומד בתנאי פסקת ההגבלה הקבועה בחוק. היות שפסקת הגבלה מפורשת קבועה אך ורק בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק, החיל פסק דין מופז פסקת הגבלה שיפוטית על כל חוקי היסוד הקיימים[2]. אם כן, כל חוק הסותר כל חוק יסוד שהוא צריך לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה כפי שהיא מופיעה בחוקי היסוד של כבוד האדם וחירותו ושל חופש העיסוק, ולא, יקבע בית המשפט את הסעד המתאים בגין סתירה זו.

חקיקת חוק הסותר הוראה שבחוק יסוד אפשרית רק באמצעות חוק יסוד אחר, ולכן נחקק בשנת 2009, כהוראת שעה, חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)[3], שנועד לאפשר חקיקת תקציב דו-שנתי, בניגוד לחוק יסוד: משק המדינה, שבו נקבע "התקציב יהיה לשנה אחת".

יציבותם של חוקי היסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שנהוג לקבוע בחוקה תנאים נוקשים לשינויה, רוב חוקי היסוד במדינת ישראל אינם משוריינים כלל ואחרים משוריינים על ידי דרישה ל-61 חברי כנסת כדי לשנותם, אך אף חוק בישראל אינו משוריין שריון אופטימלי שעל מנת לשנותו דרוש רוב אל-זמני. בפירוט, חוק יסוד: הממשלה, חוק יסוד: חופש העיסוק, חוק יסוד: משאל עם וחוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי הם חוקים משוריינים, וניתן לשנותם רק ברוב של 61 חברי כנסת לפחות. כמו כן משוריינים אחדים מסעיפיהם של חוק יסוד: הכנסת וחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. יתר חוקי היסוד, כולל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אינם משוריינים.

למרות שרק חוקי יסוד ספורים כוללים בתוכם שריון פרוצדורלי מפני שינוי, קבע בית המשפט העליון בפסק דין בנק המזרחי כי אמנם חוקי היסוד הכוללים שריון - ישונו אך ורק לפי דרישות השריון (רוב של 61 חברי כנסת ושינוי שנעשה בחוק יסוד). אך מוסיף בית המשפט ואומר כי אף חוקי יסוד שאינם משוריינים רשמית, כוללים מעתה שריון פסיקתי, הקובע כי שינוי של חוק יסוד ייעשה אך ורק בחוק יסוד[4].

הביקורת על כך תהיה כי מלבד הכותרת הנדרשת של "חוק יסוד", שריון פסיקתי זה איננו מהווה מגבלה אמיתית בפני מי שירצה לשנות חוק יסוד, היות שניתן להעביר חוק יסוד אף ברוב של 0–1. אם כן, ניתן יהיה לשנות חוק יסוד אף ברוב כזה, אם רק נוסיף לחוק המשנה את הכותרת "חוק יסוד". כנגד ביקורת זו, ניתן לטעון כי אכן חוק יסוד יכול לעבור ברוב של 0–1 בלבד, אך היות שחברי הכנסת והציבור יודעים כבר את משמעותם של חוקי היסוד, סביר להניח שהכנסת לא תעביר חוק יסוד בקלות שכזו, וכך, טוענים המצדדים בדעה זו, הכותרת של "חוק יסוד", למרות היותה פורמלית בלבד לכאורה, תביא לדיון אמיתי ומעמיק בשינוי הנדון לחוק יסוד קיים וכך תשמר נוקשותם של חוקי היסוד.

במהלך תקופת קיומם הקצרה יחסית עברו חוקי היסוד לא מעט שינויים. בולט בכך חוק יסוד: הכנסת, שמאז חקיקתו ועד ליולי 2018 תוקן 47 פעמים. בולט גם חוק יסוד: הממשלה, שגרסתו הנוכחית היא גרסתו השלישית, ושבסוף 2004 עסקה הכנסת בשינויו בשל עניין פעוט - מתן התואר "ממלא מקום ראש הממשלה" לשני שרים במקום לשר אחד. במסגרת הדיון בועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת הביע היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז את דעתו בעניין זה:

"יש לחוקק חוקי יסוד ביישוב הדעת. גם אם התיקון המוצע לחוק הוא קטן ושולי, הוא צריך להתבצע בזהירות, משום שחוקי היסוד צריכים לשמש יסוד של החקיקה ואורחות החיים בישראל. הם אמורים להיות דבר יציב וקבוע ובשינוי בהם יש משום סתירה פנימית".

לשיא החיפזון בתיקונו של חוק יסוד הגיעה הכנסת העשרים, שב-30 באפריל 2018 אישרה תיקון לסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה[5] שאיפשר לממשלה לאצול סמכות להכרזת מלחמה לוועדת שרים (הקבינט המדיני-ביטחוני), שתקבל החלטה זו בנוכחות של לפחות חצי ממספר חבריה. בנסיבות קיצוניות הרשה התיקון לראש הממשלה ושר הביטחון לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר (ובכלל זה בפורום של שניהם בלבד). בעקבות ביקורת ציבורית בוטל תיקון זה כעבור חודשיים וחצי, ב-17 ביולי 2018.[6]

רשימת חוקי היסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם חוק היסוד תאריך החקיקה הכנסת המחוקקת
תאריך עברי תאריך לועזי
הכנסת כ״ב בשבט ה'תשי״ח 12 בפברואר 1958 הכנסת השלישית
מקרקעי ישראל כ״ד בתמוז ה'תש״ך 19 ביולי 1960 הכנסת הרביעית
נשיא המדינה ו׳ בתמוז ה'תשכ״ד 16 ביוני 1964 הכנסת החמישית
הממשלה (1) י"ט באב ה'תשכ"ח 13 באוגוסט 1968 הכנסת השישית
משק המדינה י״ד באב ה'תשל״ה 21 ביולי 1975 הכנסת השמינית
הצבא כ״ט באדר ב׳ ה'תשל״ו 31 במרץ 1976
ירושלים בירת ישראל י״ז באב ה'תש״ם 30 ביולי 1980 הכנסת התשיעית
השפיטה כ״ה באדר א׳ ה'תשמ״ד 28 בפברואר 1984 הכנסת העשירית
מבקר המדינה כ״ז בשבט ה'תשמ״ח 15 בפברואר 1988 הכנסת האחת עשרה
חופש העיסוק (1) כ"ח באדר א' ה'תשנ"ב 3 במרץ 1992 הכנסת השתים עשרה
כבוד האדם וחירותו י״ב באדר ב׳ ה'תשנ״ב 17 במרץ 1992
הממשלה (2) י״ג באדר ב׳ ה'תשנ״ב 18 במרץ 1992
חופש העיסוק (2) כ״ו באדר ה'תשנ״ד 9 במרץ 1994 הכנסת השלוש עשרה
הממשלה (3) י״ב באדר ה'תשס״א 18 במרץ 2001 הכנסת החמש עשרה
משאל עם י׳ באדר ב׳ ה'תשע״ד 12 במרץ 2014 הכנסת התשע עשרה
ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי ז' באב ה'תשע"ח 19 ביולי 2018 הכנסת העשרים

בכל מקום שמופיע חיקוק חדש לחוק יסוד, החוק החדש מבטל את הישן (חוק יסוד: חופש העיסוק, חוק יסוד: הממשלה)

בקרב חוגים משפטיים נטען שיש צורך בעוד חוקי יסוד אשר טרם חוקקו. בין השאר מונים כחסרים את חוק יסוד: החקיקה וחוק יסוד אשר יסדיר זכויות אזרח המקובלות בעולם דוגמת חופש הביטוי, חופש הדת והזכות לשוויון בפני השלטון. עוד חוק אשר יש הטוענים[דרושה הבהרה] לנחיצותו הוא חוק יסוד: זכויות חברתיות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורי זילברשייד, שוויון חברתי? לא בחוקתנו, הוצאת שוקן, 2015, פרק ז: חוקי יסוד ללא עם וללא זכויות חברתיות, עמ' 237–320.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221, 274-275 (1995).
  2. ^ ע"ב 92/03 מופז נ' יושב-ראש וועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה, פ"ד נז(3) 793, סע' 17 לפסק דינו של השופט מצא (2003).
  3. ^ חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), ס"ח 2196 מיום 7 באפריל 2009
  4. ^ ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נגד מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221, 296 (1995).
  5. ^ חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 6), ס"ח 2715 מ-2 במאי 2018
  6. ^ חוק־יסוד: הממשלה (תיקון מס' 7), ס"ח 2744 מ-26 ביולי 2018