יהודה קופרמן – הבדלי גרסאות

**יהודה קופרמן**
לידה	7 ביוני 1929; כ"ח באייר תרפ"ט
פטירה	4 בינואר 2016 (בגיל 86); כ"ג בטבת ה'תשע"ו
מקום קבורה	בית הקברות סנהדריה
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת בית יוסף
תקופת הפעילות	? – 4 בינואר 2016
פרסים והוקרה	יקיר ירושלים (2007); פרס הרב קוק לספרות תורנית (1985) ;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:35, 25 ביוני 2024

הרב ד"ר יהודה קופרמן (כ"ח באייר תרפ"ט, 7 ביוני 1929 - כ"ג בטבת ה'תשע"ו, 4 בינואר 2016) היה מחנך ישראלי פורץ דרך בחינוך אורתודוקסי, לימוד תורה לבנות והכשרתן האקדמית להוראה. פרשן מקרא אשר כתב ספרים רבים ויסודיים, מייסדה ומנהלה של המכללה לבנות בירושלים, מכללה להוראה.

ביוגרפיה

ילדותו

הרב קופרמן נולד בכח' באייר שנת תרפ"ט (7.6.1929), בדבלין שבאירלנד, בן שלישי מתוך שישה ילדים להוריו אברהם שמחה ושרה זלטע. משפחת קופרמן השתייכה לקהילה האורתודוקסית באירלנד אשר רוב חבריה היו ממוצא ליטאי ומיעוטם ממוצא חסידי. מגיל צעיר נמשך הרב להעמיק בלימוד רש"י עם מפרשיו. כבר בגיל 16 סיים יהודה את לימודיו בתיכון בהצטיינות.

כשנה לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה, וכשיהודה רק בן 11.5, נפטר אביו. אימו נותרה אלמנה מטופלת בשישה יתומים מגיל שנתיים ועד ארבע עשרה. אחיו הבכור, גרשון, סייע לה בעול הפרנסה.

לימודים באוניברסיטה

יהודה החל ללמוד באוניברסיטה פרוטסטנטית בדבלין, שם למד משפטים ומקרא. כבר באותם ימים הוא יצא נגד ביקורת המקרא שהתפשטה והיה מתווכח עם מוריו. למרות זאת, הוא היה היהודי הראשון שזכה במדליית זהב בסיום לימודיו. הוא סיים תואר ראשון במשפטים ומקרא, ותואר שני במקרא. במקביל ללימודיו הוא היה קובע עיתים לתורה ונוסע לישיבת גייטסהד בזמן הקיץ.

בשנותיו האחרונות של יהודה בדבלין גדלה הקהילה והוא התמנה לראש הנוער היהודי הבוגר באירלנד של "תורה ועבודה" והמשיך בזאת עד שעבר לגייטסהד.

ישיבת גייטסהד, העלייה לארץ ישראל וישיבת חברון

בגיל 20, לאחר סיום לימודיו באוניברסיטה, החל יהודה ללמוד בישיבה בגייטסהד, שם פיתח קשר מיוחד עם הרב דסלר וכן העריך מאוד את הרב לנדינסקי מראדין.

לאחר לימודיו בגייטסהד, בתחילת שנות ה50, החליט יהודה לעלות לארץ ישראל כפי שחלם ותכנן שנים לפני כן. שם התיישב בישיבת חברון שם נחשב "מתמיד" ותלמיד חכם. באיזשהו שלב הפך יהודה למנהיגם של תלמידים שהגיעו מחו"ל ולימד אותם באנגלית - תורה, גמרא, ראשונים ואחרונים.

בישיבה למד יהודה יחד עם בחורים אשר מוכרים כיום ברחבי הארץ: הרב יצחק אזרחי (ראש ישיבת מיר), הרב ישעיהו הדרי (ראש ישיבת הכותל), פרופסור אהרון אנקר (ממייסדי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן), הרב סיני אדלר (רבה הראשי של אשדוד) ועוד.

נישואין

את אישתו, ציפורה פינקוס משיקגו בתו של הרב שרגא פייבל פינקוס משיקגו (בנו של הרב אברהם צבי פינחס)., הכיר הרב יהודה כאשר באה לאחד משיעורי התורה שהעביר. ולמרות שהחליטו להתגורר בארץ ישראל, בשל מחסור בכסף הם נסעו לארה"ב, לשיקגו, התחתנו בחודש כסליו תשי"ג (1952) והתגוררו שם במשך 3 וחצי שנים. הרב גם למד שם באוניברסיטה וגמר תואר שני נוסף בחינוך. ב1956 עלו יהודה וציפורה, יחד עם ביתם הצעירה, לארץ ישראל.

והרב קופרמן שימש כמורה ומנהל לימודי התיכון בישיבה התיכונית "מרום ציון".^[1] בתקופה זו החל לעסוק בהוראת המקרא, ופרסם חוברות ל"לימוד סוגיות מן התורה על פי המקורות", בהתאם לתוכנית הלימודים לבחינות הבגרות.^[2]

ב-1964, הקים את המכללה לבנות בירושלים מתוך שאיפה לשלב בין מחקר והכשרת מורות ברמה אקדמית נאותה לבין הכרה בסמכות הדת. במכללה היה מן הראשונים שדגלו בלימוד תורה לנשים באופן מעמיק, כחלק מתפיסתו את הלימודים הנדרשים להכשרות מורות דתיות. עם זאת, התנגד לפמיניזם הדתי, ובשל כך נמנע מלהורות במכללה גמרא והתמקד בלימוד תנ"ך בעיון.^[3] בני הזוג, הרב ואשתו, הרבנית ציפורה קופרמן (נפטרה בכ"ט בתמוז תשע"ג), היו דמויות תורניות וחינוכיות מרכזיות במכללה במשך כארבעה עשורים, והיה להם חלק רב בעיצוב דמותן של בוגרות המכללה. על פועלו זכה בתואר יקיר ירושלים לשנת תשס"ז^[4].

הרב קופרמן נפטר בכ"ג טבת תשע"ו, בצוואתו ביקש לחרות על מצבתו את הפסוק "ואת יהודה שלח לפניו להורות" בנמקו, שזו הסיבה, להבנתו, שהקדוש ברוך הוא זיכהו, ילד קטן ויתום, להנצל מאימי המלחמה ולכונן את חייו בארץ, כדי שיוכל "להורות".

משפחתו

בניו הם הרב אברהם קופרמן חתנו של הרב יצחק זילבר ר"מ בישיבת מיר בירושלים, הרב חיים זלמן קופרמן ר"מ בישיבת נחלת הלויים בחיפה, הרב מרדכי קופרמן ראש צוות מנהלי ורכז לימודי היהדות במכללת בית וגן, והרב הלל קופרמן מנהל הגמ"ח המרכזי של ישיבת מיר בירושלים. בתו של הרב קופרמן, פרופ' דבורה רוזנווסר, מנהלת כיום את המכללה בירושלים, ובתו שפרה גולדשטיין מרצה במכללה.

אחיינו הוא הרב אברהם נחשון, רב הקהילה הדתית-לאומית בעיר אלעד.

שיטתו הפרשנית

הרב קופרמן דגל בלימוד על פי העיקרון: "אין מקרא יוצא מידי פשוטו". הוא מתבסס על דברי הרמב"ן ש"חז"ל לא אמרו שאין במקרא אלא פשוטו" (ומקור דבריו בגמרא מסכת שבת סג ע"א). בשיטתו הוא משלב מחקר אקדמי עם פרשנותם של חז"ל ו"אמונה בתורה משמים^[5]".

במידה רבה, המשיך הרב קופרמן את הגישה התורנית - שמרנית השואפת להראות את איחוד המקרא עם התורה שבעל פה. במאמריו הרבה הרב קופרמן להתבסס על דברי הפרשנים הראשונים והאחרונים.
בשנת תשמ"ה זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית, על ההדרת הספר "משך חכמה" עם הערותיו.

ספריו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לפשוטו של מקרא (2 כרכים) הוצאת מכללה ירושלים.
מבוא ללימוד תורה הוצאת מכללה ירושלים.
קדושת פשוטו של מקרא הוצאת מוסד הרב קוק.
בא לכלל כעס בא לכלל טעות הוצאת מכללה ירושלים.
נתעלמה ממנו הלכה הוצאת מכללה ירושלים.
סוגיות בפרשת שופטים הוצאת מכללה ירושלים.
תורת המשך חכמה ירושלים תשע"ח.
תורת המידות מתוך המשך חכמה ירושלים תשס"ח.
פרקי מבוא לפירוש הכתב והקבלה על התורה הוצאת השכל ליד מכללה ירשלים תשס"ו.
עיונים בפרשנות המקרא הצואת מכללה ירושלים תשנ"ז.
נבואה לדורות הוצאת השכל ליד מכללה ירושלים תשמ"ה.
לימוד סוגיות בתורה בעל פי המקורות שמונה עשר חוברים על כל מיני סוגיות בתורה הוצאת קריה נאמנה ירושלים תשכ"ב.

ההדיר ופירש ספרים שונים:

פרוש ספורנו על התורה. יצא במהדורה חדשה ומהודרת, שנת תשע"ז (שני כרכים).
מאמר כונות התורה לרבינו עובדיה ספורנו זצ"ל, ירושלים תשנ"ד.
משך חכמה של רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק.
פרוש "העמק דבר" על התורה של הנצי"ב בשיתוף עם בנו הרב מרדכי קופרמן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יהודה קופרמן בוויקישיתוף

מאמרים ושיעורים של הרב קופרמן על התורה באתר בני ציון - בונים קומה בתנ"ך
ישראל כהן, ‏מייסד 'המכללה': הרב יהודה קופרמן ז"ל, באתר כיכר השבת, 4 בינואר 2016
שלמה פיוטרקובסקי, הרב יהודה קופרמן הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 4 בינואר 2016
שעורים מוקלטים של הרב קופרמן סביב פרשיות השבוע באתר המכללה(הקישור אינו פעיל).

מספריו

פשוטו של מקרא - חלק א, ירושלים, תשס"ח, באתר היברובוקס
פשוטו של מקרא - חלק ב, ירושלים, תשס"ח, באתר היברובוקס
מבוא ללימוד תורה, ירושלים, תשס"ו, באתר היברובוקס
סוגיות בפרשת שופטים, ירושלים, תשס"ח, באתר היברובוקס
נתעלמה ממנו הלכה, ירושלים, תשס"ח, באתר היברובוקס
בא לכלל כעס בא לכלל טעות, ירושלים, תשס"ח, באתר היברובוקס
תורת המידות מתוך המשך החכמה, ירושלים, תשס"ח, באתר היברובוקס
יהודה קופרמן באתר אוצר החכמה (למנויים בלבד)
יהודה קופרמן (1929-2016), דף שער בספרייה הלאומית
כל הכתבות - הרב יהודה קופרמן, באתר ערוץ 7

הערות שוליים

^ מגמה ריאלית בישיבת "מרום ציון", מעריב, 18 ביוני 1961.
^ יהודה קופרמן, לימוד סוגיות מן התורה עפ"י המקורות: חוברת א' – פרשת עדים זוממים, ירושלים תשכ"ב, באתר אוצר החכמה.
^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם רוזנבאום
^ יקירי ירושלים לשנת תשס"ז - 2007 באתר עיריית ירושלים.
^ ראו דבריו ב"תעודת הזהות" של המכללה (נמצא גם באתר המכללה).

[1] מגמה ריאלית בישיבת "מרום ציון", מעריב, 18 ביוני 1961.

[2] יהודה קופרמן, לימוד סוגיות מן התורה עפ"י המקורות: חוברת א' – פרשת עדים זוממים, ירושלים תשכ"ב, באתר אוצר החכמה.

[רוזנבאום-3] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם רוזנבאום

[4] יקירי ירושלים לשנת תשס"ז - 2007 באתר עיריית ירושלים.

[5] ראו דבריו ב"תעודת הזהות" של המכללה (נמצא גם באתר המכללה).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 }}
 [[קובץ:Grave of Yehuda Kuperman (P60714-162647).jpg|250px|ממוזער|קבר הרב יהודה קופרמן]]
-ה[[רב]] [[ד"ר]] '''יהודה קופרמן''' ([[כ"ח באייר]] [[תרפ"ט]], [[7 ביוני]] [[1929]] - [[כ"ג בטבת]] [[ה'תשע"ו]], [[4 בינואר]] [[2016]]) היה [[מחנך]] [[ישראלי]] ופרשן [[מקרא]], מייסדה ומנהלה של [[מכללה ירושלים|המכללה לבנות בירושלים]].
+ה[[רב]] [[ד"ר]] '''יהודה קופרמן''' ([[כ"ח באייר]] [[תרפ"ט]], [[7 ביוני]] [[1929]] - [[כ"ג בטבת]] [[ה'תשע"ו]], [[4 בינואר]] [[2016]]) היה [[מחנך]] [[ישראלי]] פורץ דרך בחינוך אורתודוקסי, לימוד תורה לבנות והכשרתן האקדמית להוראה. פרשן [[מקרא]] אשר כתב ספרים רבים ויסודיים, מייסדה ומנהלה של [[מכללה ירושלים|המכללה לבנות בירושלים]], מכללה להוראה.
 ==ביוגרפיה==
-הרב קופרמן נולד בשנת [[תרפ"ט]] ([[1929]]) ב[[דבלין]] שב[[אירלנד]]. למד [[משפטים]] ו[[ביקורת המקרא]] באוניברסיטה, ובמקביל למד ב[[ישיבת גייטסהד]].{{הערה|[[חגית רוזנבאום]], "מורן ורבן", ריאיון עם הרב יהודה קופרמן, [[בשבע]], מוסף אתנחתא 635, כ"א באדר תשע"ה. ([https://forum.otzar.org/download/file.php?id=36766&sid=f38b7f6d6fbf3addad307c89a4b8592a להורדה])|שם=רוזנבאום}} <!-- בכמה מקורות נכתב שעלה ב-1963, אך הדבר אינו נכון. נא לא לתקן. -->בתחילת שנות ה-50 [[עלייה לישראל|עלה לישראל]], ולמד ב[[ישיבת חברון]].
+==== ילדותו ====
-נשא את ציפורה, בתו של הרב שרגא פייבל פינקוס מ[[שיקגו]] (בנו של הרב [[אברהם צבי פינחס]]). אחרי נישואיהם הם התגוררו מספר שנים בשיקגו, ולאחריהן חזרו ארצה והרב קופרמן שימש כמורה ומנהל לימודי התיכון ב[[ישיבה תיכונית|ישיבה התיכונית]] "[[קריית נוער|מרום ציון]]".{{הערה|{{מעריב||מגמה ריאלית בישיבת "מרום ציון"|19610618|43}}.}} בתקופה זו החל לעסוק בהוראת המקרא, ופרסם חוברות ל"לימוד סוגיות מן התורה על פי המקורות", בהתאם לתוכנית הלימודים לבחינות הבגרות.{{הערה|{{אוצר החכמה|יהודה קופרמן|לימוד סוגיות מן התורה עפ"י המקורות: חוברת א' – פרשת עדים זוממים|171763|ירושלים תשכ"ב}}.}}
+הרב קופרמן נולד בכח' באייר שנת [[תרפ"ט]] (7.6.1929), ב[[דבלין]] ש[[אירלנד|באירלנד]], בן שלישי מתוך שישה ילדים להוריו אברהם שמחה ושרה זלטע. משפחת קופרמן השתייכה לקהילה [[אורתודוקסיה (אידאולוגיה)|האורתודוקסית]] באירלנד אשר רוב חבריה היו ממוצא ליטאי ומיעוטם ממוצא חסידי. מגיל צעיר נמשך הרב להעמיק בלימוד רש"י עם מפרשיו. כבר בגיל 16 סיים יהודה את לימודיו בתיכון בהצטיינות.
+כשנה לאחר תחילת [[מלחמת העולם השנייה]], וכשיהודה רק בן 11.5, נפטר אביו. אימו נותרה אלמנה מטופלת בשישה יתומים מגיל שנתיים ועד ארבע עשרה. אחיו הבכור, גרשון, סייע לה בעול הפרנסה.
+==== לימודים באוניברסיטה ====
+יהודה החל ללמוד באוניברסיטה פרוטסטנטית בדבלין, שם למד משפטים ומקרא. כבר באותם ימים הוא יצא נגד [[ביקורת המקרא]] שהתפשטה והיה מתווכח עם מוריו. למרות זאת, הוא היה היהודי הראשון שזכה במדליית זהב בסיום לימודיו. הוא סיים תואר ראשון במשפטים ומקרא, ותואר שני במקרא. במקביל ללימודיו הוא היה קובע עיתים לתורה ונוסע לישיבת [[ישיבת גייטסהד|גייטסהד]] בזמן הקיץ.
+בשנותיו האחרונות של יהודה בדבלין גדלה הקהילה והוא התמנה לראש הנוער היהודי הבוגר באירלנד של "תורה ועבודה" והמשיך בזאת עד שעבר לגייטסהד.
+==== ישיבת גייטסהד, העלייה לארץ ישראל וישיבת חברון ====
+בגיל 20, לאחר סיום לימודיו באוניברסיטה, החל יהודה ללמוד בישיבה בגייטסהד, שם פיתח קשר מיוחד עם הרב דסלר וכן העריך מאוד את הרב לנדינסקי מראדין.
+לאחר לימודיו בגייטסהד, בתחילת שנות ה50, החליט יהודה לעלות לארץ ישראל כפי שחלם ותכנן שנים לפני כן. שם התיישב בישיבת חברון שם נחשב "מתמיד" ותלמיד חכם. באיזשהו שלב הפך יהודה למנהיגם של תלמידים שהגיעו מחו"ל ולימד אותם באנגלית - תורה, גמרא, ראשונים ואחרונים.
+בישיבה למד יהודה יחד עם בחורים אשר מוכרים כיום ברחבי הארץ: הרב יצחק אזרחי (ראש ישיבת מיר), הרב ישעיהו הדרי (ראש ישיבת הכותל), פרופסור אהרון אנקר (ממייסדי הפקולטה למשפטים ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]), הרב סיני אדלר (רבה הראשי של אשדוד) ועוד.
+==== נישואין ====
+את אישתו, ציפורה פינקוס משיקגו בתו של הרב שרגא פייבל פינקוס מ[[שיקגו]] (בנו של הרב [[אברהם צבי פינחס]])., הכיר הרב יהודה כאשר באה לאחד משיעורי התורה שהעביר. ולמרות שהחליטו להתגורר בארץ ישראל, בשל מחסור בכסף הם נסעו לארה"ב, לשיקגו, התחתנו בחודש כסליו תשי"ג (1952) והתגוררו שם במשך 3 וחצי שנים. הרב גם למד שם באוניברסיטה וגמר תואר שני נוסף בחינוך. ב1956 עלו יהודה וציפורה, יחד עם ביתם הצעירה, לארץ ישראל.
+והרב קופרמן שימש כמורה ומנהל לימודי התיכון ב[[ישיבה תיכונית|ישיבה התיכונית]] "[[קריית נוער|מרום ציון]]".{{הערה|{{מעריב||מגמה ריאלית בישיבת "מרום ציון"|19610618|43}}.}} בתקופה זו החל לעסוק בהוראת המקרא, ופרסם חוברות ל"לימוד סוגיות מן התורה על פי המקורות", בהתאם לתוכנית הלימודים לבחינות הבגרות.{{הערה|{{אוצר החכמה|יהודה קופרמן|לימוד סוגיות מן התורה עפ"י המקורות: חוברת א' – פרשת עדים זוממים|171763|ירושלים תשכ"ב}}.}}
 ב-[[1964]], הקים את [[מכללה ירושלים|המכללה לבנות בירושלים]] מתוך שאיפה לשלב בין מחקר והכשרת מורות ברמה אקדמית נאותה לבין הכרה בסמכות הדת. במכללה היה מן הראשונים שדגלו ב[[לימוד תורה לנשים]] באופן מעמיק, כחלק מתפיסתו את הלימודים הנדרשים להכשרות מורות דתיות. עם זאת, התנגד ל[[פמיניזם דתי|פמיניזם הדתי]], ובשל כך נמנע מלהורות במכללה [[גמרא]] והתמקד בלימוד תנ"ך בעיון.{{הערה|שם=רוזנבאום}} בני הזוג, הרב ואשתו, הרבנית ציפורה קופרמן (נפטרה ב[[כ"ט בתמוז]] [[ה'תשע"ג|תשע"ג]]), היו דמויות תורניות וחינוכיות מרכזיות במכללה במשך כארבעה עשורים, והיה להם חלק רב בעיצוב דמותן של בוגרות המכללה. על פועלו זכה בתואר [[יקיר ירושלים]] לשנת תשס"ז{{הערה|1=[https://www.jerusalem.muni.il/he/city/yakir/yakir2007/ יקירי ירושלים לשנת תשס"ז - 2007] באתר [[עיריית ירושלים]].}}.