עמוס רגב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:47, 30 באפריל 2017

עמוס רגב מקבל את פרס ביקורת התקשורת, פברואר 2010

עמוס רגב (נולד בשנת 1951) הוא עיתונאי, פובליציסט ובעל טור ישראלי, לשעבר העורך הראשי של העיתון "ישראל היום" וחתן הפרס לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ'.

ביוגרפיה

עם גיוסו לצה"ל שובץ רגב בחיל התותחנים, סיים את מסלול ההכשרה ללוחמים והשלים קורס קציני תותחנים שכלל הכשרת סיור בחיל השריון. עם סיומו שב לגדוד ושירת כקצין תותחנים^[1]. רגב לחם במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן, כקצין מילואים בגדוד מרגמות כבדות בעוצבת המפץ^[2]. רגב עבד במגוון תפקידים בעיתונות הכתובה והאלקטרונית. בסוף שנות ה-70 שימש עוזר מחקר במערכת כתב-העת "מערכות", וערך את כתב העת הצה"לי "צקלון", שבו פורסמו מאמרים מתורגמים בנושאי צבא. בד בבד לעבודתו, עסק גם בתרגום ספרי מדע בדיוני. בתחילת שנות ה-80 הצטרף לדסק החדשות של "ידיעות אחרונות", היה עורך ובהמשך ראש הדסק. לאחר מכן היה כתב העיתון בלונדון.

בתחילת שנות ה-90, עבר רגב לעיתון "מעריב", לאחר שנרכש על ידי עופר נמרודי, וכיהן כראש מערכת החדשות ולאחר מכן כסגן העורך הראשי. בשנת 2002 כיהן בתפקיד העורך ב"קבוצת חדשות ישראל" שהתמודדה על הפעלת ערוץ החדשות הייעודי. לאחר מכן שימש בתפקידים שונים במערכת החדשות של ערוץ 10. בשנת 2006 מונה לתפקיד העורך הראשי של העיתון "ישראלי" ועזב את התפקיד בשנת 2007. מאז הוא מכהן בתפקיד העורך הראשי של העיתון "ישראל היום".

בספטמבר 2012 פרסם מאמר תגובה על הביקורת שהוטחה ב"ישראל היום" על ידי נחום ברנע מ"ידיעות אחרונות" ואחרים, הגן על המודל העסקי של חלוקתו בחינם בעידן האינטרנט, קרא לריבוי עיתונים בישראל והעביר ביקורת חריפה על נוני מוזס שפועל לדבריו להחזרת המונופול שהיה בעבר ל"ידיעות אחרונות" בתקשורת הישראלית^[3]. בפברואר 2013, בעקבות תחקיר שתקף את חד צדדיותו של 'ישראל היום', הגיב עמוס רגב במאמר שהופיע תחת הכותרת 'ערוץ 10 מתפלש בביצת הצביעות'. טיעונו המרכזי של רגב היה שלעומת 'ישראל היום' הפונה אל הקוראים ודוגל בעקרון 'חופש הדיבור', רביב דרוקר, 'הברנז'ה' ואנשי ערוץ 10 סבורים שחופש הדיבור הוא החופש "לחשוב כמותם וכמותם בלבד".

האגודה לזכות הציבור לדעת העניקה לו את "פרס ביקורת התקשורת" לשנת תש"ע. ^[4]

רגב בעל תואר ראשון בהיסטוריה ובמדע המדינה ותואר שני בהיסטוריה צבאית מטעם אוניברסיטת תל אביב. עבודת המוסמך שלו נושאת את הכותרת "אסטרטגיה של בנות-הברית מצפון לסיינה: אוגוסט-ספטמבר 1944".

רגב הוא חבר אישי של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו^[5]. הוא היה בין העדים בתיק 2000.

ב-30 באפריל 2017 הודיע על פרישתו מתפקיד העורך של "ישראל היום".

קישורים חיצוניים

תבנית:TheMarker1
אורן פרסיקו, כרוניקה של בינוניות, באתר העין השביעית, 27 באוקטובר 2011
עמוס רגב, דיון לא אחראי, ישראל היום, 2 בנובמבר 2011
עמוס רגב, הרגע של המיגים, באתר ישראל היום, 13 בספטמבר 2013.

הערות שוליים

^ עמוס רגב, 43 שנה אחרי: השריון החדש, באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2016.
^ עמוס רגב, הצדעה מאוחרת, ישראל היום, 17 בספטמבר 2010.
^ עמוס רגב, דמוקרטיה, נוסח נוני מוזס, באתר ישראל היום, 12 בספטמבר 2012
^ עוזי ברוך, עמוס רגב - הזוכה בפרס לביקורת התקשורת, ערוץ 7
^ תבנית:TheMarker1

[1] עמוס רגב, 43 שנה אחרי: השריון החדש, באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2016.

[2] עמוס רגב, הצדעה מאוחרת, ישראל היום, 17 בספטמבר 2010.

[3] עמוס רגב, דמוקרטיה, נוסח נוני מוזס, באתר ישראל היום, 12 בספטמבר 2012

[4] עוזי ברוך, עמוס רגב - הזוכה בפרס לביקורת התקשורת, ערוץ 7

[5] תבנית:TheMarker1

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 רגב הוא חבר אישי של ראש ממשלת ישראל [[בנימין נתניהו]]{{הערה|{{TheMarker1|רביב דרוקר|הקשר האמיתי בין נתניהו לעמוס רגב, עורך ישראל היום|1.2658688|12 ביוני 2015}}
+}}. הוא היה בין העדים ב[[תיק 2000]].
-}}.
+ב-30 באפריל 2017 הודיע על פרישתו מתפקיד העורך של "ישראל היום".
 ==קישורים חיצוניים==