ארנון מוזס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נוני מוזס)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארנון מוזס
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 1 באפריל 1953 (בן 64)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עורך עיתון, איש עסקים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארנון (נוני) מוֹזֶס (נולד ב-1 באפריל 1953) הוא הבעלים העיקרי, המוציא לאור והעורך האחראי של העיתון ידיעות אחרונות.

מוזס משמש גם כבעל השליטה ויו"ר מועצת המנהלים של חברת ידיעות אחרונות בע"מ, חברת האם של העיתון ובעלת אתר האינטרנט ynet.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ידיעות אחרונות הקודם, בדרך בגין פינת רחוב מוזס, בתל אביב

מוזס נולד ברמת גן כבנו השני מתוך ארבעה של נח מוזס, הבעלים והעורך של "ידיעות אחרונות". למד בבית ספר יסודי "ניצנים", ברחוב נח מוזס (בעבר רחוב ניצנים) ברמת גן ובתיכון "אהל שם" ברמת גן. ב-25 בספטמבר 1967, בגיל 14, נהג במכונית שברולט של אביו בשכונת מגוריו ברמת גן, ודרס למוות ילדה בת 10[1]. אביו הואשם, הורשע וריצה עונש מאסר של מספר חודשים[2].

מוזס שירת בצה"ל כמדריך נוער. לאחר שירותו הצבאי השלים תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת תל אביב ואף למד שנה אחת לתואר שני בכלכלה באוניברסיטת בוסטון אך לא השלים את התואר.

ידיעות אחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות העשרים שלו החל להיות מעורב במערכת "ידיעות אחרונות" ושימש בה ככתב ספורט. מוזס נלקח תחת חסותו של אביו והחל להיות מעורב בעריכת והפקת העיתון בצמוד אליו. בשנת 1985 נדרס אביו למוות שעה שיצא מבניין המערכת. במלחמת הירושה שהתפתחה בעיתון הוא חבר לאחותו ג'ודי ניר מוזס ודחק את רגליהם של בני דודו, אחותו תמי מוזס-בורוביץ' והעורך דב יודקובסקי[3].

בתחילה היה מוזס כתב ספורט ועורך העיתון בפועל, והיה מעורב רבות בתכנים מערכתיים. הוא לא מינה מנכ"ל ל"ידיעות אחרונות", ופיזר את סמכויות הניהול בין מספר סמנכ"לים.

גם בחלק התוכני של העיתון מוזס לא היסס לבצע שינויים דרמטיים. בשנת 1996 פיטר מתפקידו את העורך משה ורדי, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בפרשת האזנות הסתר. במקומו מונה אילון שליו. בשנת 1999 פיטר את שליו והחזיר את ורדי.

בתקופתו של מוזס נוספו לקבוצת ידיעות אחרונות מגזינים רבים, ובהם "פנאי פלוס", "בלייזר", "Go Style" ועוד. בשנת 2008 החל להופיע היומון הכלכלי "כלכליסט".

העיתונאי הוותיק מוטי גילת פרש מהעיתון בשנת 2007 לאחר סכסוך עם מוזס. לאחר הליך גישור שנכשל, הגיש תביעה נגד ידיעות אחרונות, בה האשים את מוזס בכך שסירב לפרסם כתבות שחשפו עוולות שלטוניות או שחיתויות - או שביקש לקצרן ולהשמיט מהן חלק מהתכנים[4].

בנובמבר 2004 פרש ורדי לגמלאות ובצעד מפתיע מינה מוזס לתפקיד העורך הראשי את רפי גינת, שהיה בעל ניסיון מועט בעיתונות הכתובה.

ב-2004 התגרש מוזס מרעייתו ואם ארבעת ילדיו, מיכל. באוקטובר 2005 נישא לדלית בר. מתגורר בסביון. בשנת 2016 מכר את ביתו בסביון ללב לבייב בסכום של 10.5 מיליון ש"ח.

בעשור השני של המאה ה-21 נמצא "ידיעות אחרונות" בתחרות עזה מול החינמון "ישראל היום". בתקופה זו הוביל מוזס גם את העברת קבוצת "ידיעות אחרונות" מבניינים אחדים בתל אביב לבניין משותף בראשון לציון. בשנת 2013 נמכר בית "ידיעות אחרונות" בתל אביב לדוד עזריאלי ב-374 מיליון ש"ח[5].

תיק 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תיק 2000

בינואר 2017 נחקר מוזס תחת אזהרה על פגישותיו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסגרת תיק חקירה המכונה "תיק 2000". על פי פרסומים, המשטרה תפסה הקלטות שנעשו ביוזמת נתניהו ובהן הציע מוזס כי "ידיעות אחרונות" יסקר את נתניהו באופן אוהד ואף ימנה לעיתון כתבים לפי בחירת נתניהו, אם ידאג האחרון לפגוע בהצלחתו של ישראל היום, הפוגעת קשות ברווחי "ידיעות"[6]. נתניהו נחקר באזהרה אף הוא בפרשה.

בעלות בחברות הטלוויזיה בכבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזס מחזיק בבעלותו כ־30% ממניות חברת ידיעות אחרונות בע"מ, ובתמיכת בני משפחתו הקרובה (ג'ודי שלום ניר מוזס ומרים נופך-מוזס), הוא מגיע לרוב אוטומטי של 60% בין בעלי הדעה בחברה, ועל כן הוא למעשה בעל השליטה בחברה. שותף עסקי בכיר של מוזס הוא איש העסקים אליעזר פישמן. מכוח החזקה זו למוזס ישנה גם בעלות על חברת "ידיעות תקשורת", חברת האם של מקומוני ידיעות אחרונות.

למוזס הייתה בעלות משמעותית בחברות הטלוויזיה בכבלים בישראל ביחד עם אליעזר פישמן החל מראשית שנות ה־90, באמצעות חברת "ידיעות תקשורת". בשנת 2011 מכר מוזס כ־13% מאחזקותיו בחברת HOT תמורת כ־650 מיליון ש"ח לאיש העסקים פטריק דרהי, ונשאר בבעלות של כ־3% ממניות החברה[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]