הפרעת חרדה מוכללת – הבדלי גרסאות

הפרעת חרדה מוכללת
תחום	בריאות הנפש
טיפול	דולוקסטין; ונלפאקסין; אלפראזולאם; אסציטלופרם; פרגאבאלין; ציטאלופרם; קלונאזפאם; סרטרלין; דולוקסטין; פארוקסטין; קווטיאפין ;
סיווגים
ICD-10	F41.1
ICD-11	6B00

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־10:54, 15 באוגוסט 2017

שגיאות פרמטריות בתבנית:מחלה
פרמטרים [ DSM-5, שם בלועזית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הפרעת חרדה מוכללת (באנגלית: Generalized Anxiety Disorder, בראשי תיבות: GAD) היא הפרעת חרדה המאופיינת בדאגה רבה, בלתי נשלטת ולרוב בלתי רציונלית, המופיעה באופן בלתי פרופורציונלי בתגובה לאירועים רבים ושונים בחיי היומיום של האדם. חרדה רגילה יכולה להיות תגובה פרופורציונלית וסתגלנית של אנשים לאיום, המכינה את האדם להתמודדות עם איום זה. עם זאת, אנשים המגיבים בחרדה כמעט על כל סוג של אירוע, (ולעיתים קרובות בצורה שאינה פרופורציונלית לאיום) עשויים לקבל אבחנה של הפרעת חרדה מוכללת.

אבחנה^[1]

חרדה ודאגה מוגזמות (ציפיה דאוגה), שמופיעות ברוב הזמן לפחות למשך שישה חודשים, יותר ימים קיימת מאשר לא, לגבי מספר אירועים או פעילויות (כמו תפקוד בעבודה או בלימודים).
האדם מתקשה לשלוט בדאגות.
החרדה והדאגה קשורות בשלושה או יותר מן התסמינים הבאים: (לפחות חלק מהתסמינים מופיעים ברוב הזמן במשך ששת החודשים הקודמים; בילדים מספיק פריט אחד בלבד.)

חוסר מנוחה או הרגשה של הימצאות "על הסף".
מתעייפים בקלות
חווים קשיים בריכוז
רוגזניים
מתח בשרירים
הפרעות בשינה (קושי להירדם או התעוררויות משינה, או שינה חסרת מנוחה ולא מספקת)

החרדה, הדאגה או התסמינים הפיזיים גורמים לסבל קליני משמעותי או פגיעה בתפקוד החברתי, תעסוקתי או תחומים חשובים אחרים.
ההפרעה אינה תוצאה של השפעות פיזיולוגיות ישירות של חומרים (כמו שימוש בסמים או תרופות או מצב רפואי אחר (לדוגמה יתר פעילות של בלוטת התריס)
ההפרעה אינה ניתנת להסבר טוב יותר באמצעות אבחנה אחרת , ואינה מופיעה רק במהלך הפרעת מצב רוח , הפרעה פסיכוטית או הפרעה התפתחותית נרחבת.

שכיחות ואפידמיולוגיה

GAD היא הפרעה שכיחה יחסית. עם זאת כיוון שהיא נלווית להפרעות רבות, ישנן חילוקי דעות לגבי שכיחותה המדויקת.^[2] השכיחות המקובלת כיום נעה בין 2% ל 5%. היחס בין נשים לגברים הוא 2:1. בקרב מתבגרים השכיחות היא 0.9%. השכיחות בקרב בוגרים בארצות הברית היא 2.9%. במדינות אחרות בעולם השכיחות נעה בין 0.4% ל 3.6%. הסיכוי לפתח את ההפרעה לאורך החיים הוא 9%. אצל נשים הסיכוי כפול. ^[1]

גורמי סיכון פרוגנוסטיים

אישיותיים: עכבות חברתיות וכן הימנעות מנזק (Harm Avoidance)

סביבתיים: מצוקות ילדות והורות מגוננת מדי קשורים להפרעות חרדה באופן כללי, עד כה לא ממצא גורם סיכון פרוגנוסטי ספציפי להפרעת חרדה מוכללת.

גנטיים ופיזיולוגיים: התורשתיות של הפרעת חרדה מוכללת עומדת על 30%. עם זאת חלק מהגנים הקשורים להופעת ההפרעה הם גנים המשפיעים על הפרעות חרדה שונות ולא ספציפיים להפרעת חרדה מוכללת.

מהלך ופרוגנוזה

גיל תחילת התסמונת אינו ברור. רבים מן הסובלים מ-GAD טוענים כי תמיד היו אנשים חרדתיים. רוב הסובלים מההפרעה מגיעים לטיפול רפואי בסביבות גיל 20, אך רק שליש מהם פונים לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי. השאר פונים אל מומחים במקצועות רפואיים אחרים, על פי התסמינים הגופניים מהם הם סובלים. ככלל, זוהי הפרעה כרונית הנמשכת כל החיים, אם כי עשויה להיות הקלה בתקופות מסוימות או תחת טיפול מוצלח.

מאפיינים קליניים

המאפיינים המרכזים של GAD הם חרדה ודאגות מתמשכות ומוגזמות, המלוות במספר תסמינים פזיולוגים, בהם מתח מוטורי, פעילות יתר של מערכת העצבים האוטונומית ודריכות קוגניטיבית. חרדה זו מפריעה להיבטים אחרים של חייו של האדם. דפוס זה קיים במשך מרבית הימים לאורך תקופה של לפחות שישה חודשים. אם בהפרעות חרדה אחרות החרדה היא אפיזודיאלית ונוכחת כשהאדם נחשף לגירוי מפחיד (אובייקט, מצב וכדומה) או בציפיה לחשיפה לגירוי כזה, בהפרעת חרדה מוכללת יש חרדה מתמשכת וכרונית, הבאה לידי בצורה של מהלך כרוני.

המתח המוטורי מופיע לרוב כנטייה לרעד, חוסר מנוחה וכאבי ראש. פעילות יתר של המערכת האוטונומית מתבטאת בקוצר נשימה, הזעה מוגזמת, דפיקות לב מוגברות ותסמינים שונים של מערכת העיכול. הדריכות הקוגניטיבית מתבטאת ברוגזנות ותגובת בהלה מהירה. לעתים קרובות אנשים הסובלים מ-GAD פונים לרופא כללי בשל התסמינים הפיזיולוגים הללו.

תחלואה נלווית

GAD היא כפי הנראה ההפרעה השכיחה ביותר שמתלווה להפרעות נפשיות אחרות. דפוסי התחלואה הנלווית שונים בין המינים: התחלואה הנלווית של נשים מוגבלת בעיקר להפרעות חרדה, ולדיכאון. אצל גברים התחלואה הנלווית נוטה להיות יותר של שימוש בסמים שונים.

אבחנה מבדלת^[1]

הפרעת חרדה כתוצאה ממצב רפואי ידוע: ישנם מצבים רפואיים שיכולים להתבטא בסימפטומים של חרדה. למשל היפר-תירואיזם

הפרעת חרדה שמקורה בשימוש בסמים ישנם סמים כמו למשל מתאמפיתמין שיכולים לעורר תגובות חרדתיות

הפרעת חרדה חברתית: חרדה זו מתמקדת בעיקר בסיטואציות חברתיות והחרדה מתעוררת אצל האדם נוכח האפשרות של חשיפה למצבים חברתיים.

הפרעה טורדנית כפייתית: הדאגה בהפרעת חרדה מוכללת היא לגבי תפרוד. אין בה לרוב מחשבות חודרניות הקיימות בהפרעה טורדנית כפייתית

הפרעה פוסט טראומטית: הפרעה זו קשורה בהכרח לאירוע או אירועים טראומטיים שהתרחשו בעבר, או שהאדם היה עד להם. אבן בוחן זו לא קיימת בחרדה מוכללת.

הפרעות פסיכוטיות, דיכאון והפרעה דו קוטבית: הפרעות אלה יכולות להיות מלוות בדאגה וחרדה כללית. עם זאת הפרעות אלה יהיו מלוות גם בסימפטומים נוספים: דיכאוניים ו/או פסיכוטיים.

טיפול

פסיכותרפיה

גישת הטיפול הפסיכולוגי המתאימה ביותר להפרעה, על פי המחקרים, היא גישה התנהגותית- קוגניטיבית, תמיכתית ומכוונת תובנה. כפי הנראה לטיפולים אלו יתרונות לטווח ארוך וקצר. הטכניקות המרכזיות בהן מתרכז הטיפול ההתנהגותי הן טכניקות הרפיה וביופידבק; ממצאים מחקריים לגביהן הצביעו על יעילות בטיפול. פסיכותרפיה מוכוונת תובנה מתמקדת בחשיפת הקונפליקטים התת מודעים וזיהוי כוחות האגו, אך עדיין חסרים מחקרים מבוקרים המאששים את יעילותו של טיפול זה לבדו.

במקביל לפסיכותרפיה, נראה כי רוב הסובלים מ-GAD חווים שיפור ניכר בחרדה כאשר ניתנת להם האפשרות לדון בבעיה עם איש מקצוע אמפתי. לעתים בתהליך זה ניתן לזהות את המצבים החיצוניים המעוררים את החרדה, ולנסות בעזרת האדם ומשפחתו להוריד את הלחצים בסביבה. הגישה הפסיכואנליטית רואה את החרדה כמסמנת של סערה תת-מודעת שנדרש בירור לגביה. החרדה עשויה להיות נורמלית, מוגזמת, מסתגלת או בלתי מסתגלת. החרדה יכולה להופיע במצבים רבים במהלך החיים, ולעתים ההקלה על התסמין אינה הפתרון הנכון. לחולים המעוניינים להבין את מקורות החרדה, פסיכותרפיה בגישה זו עשויה להועיל; יחד עם זאת, בטיפול בגישה אנליטית-פסיכודינמית, העוסקת יותר בבירור עמוק של התסמין ופחות בטיפול בתסמין עצמו - הטיפול עצמו יכול בתחילה להעלות את רמות החרדה. מטרת הטיפול היא להעלות את רמת הסובלנות של המטופל כלפי החרדה, ולאו דווקא למגרה.

טיפול תרופתי

ההחלטה לטפל ב-GAD באמצעות תרופות צריכה להעשות בשיקול דעת, שכן מטבעה ההפרעה היא ארוכת טווח. שלוש קבוצות התרופות העיקריות בטיפול הן בנזודיאזפינים, SSRI ו-SNRI, תרופות אחרות שיכולות להיות יעילות הן בוספירון, טריציקליים וחוסמי בטא. חלק מן המחקרים ממליצים על טיפול בן 6-12 חודשים, ואילו אחרים גורסים כי יש צורך בטיפול ארוך יותר, ייתכן שלכל החיים. כ-25% מהמטופלים בתרופות עשויים לחזור ולסבול מחרדה כחודש לאחר הפסקת הטיפול, ו-60-80% חוזרים לסבול ממנה בשנה הראשונה לאחר הפסקת הטיפול. למרות שחלק מן החולים מפתחים תלות בבנזודיאזפינים, לרוב לא מתפתחת סבילות להשפעותיהם הטיפוליות של כל התרופות.

לקריאה נוספת

Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, tenth edition.

קישורים חיצוניים

הפרעת חרדה מוכללת, באתר שלוותה
הפרעת חרדה מוכללת, באתר web-md (באנגלית)
הפרעת חרדה מוכללת, באתר sharp seniors (באנגלית)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

^ ¹ ² ³ American Psychiatric Association, Anxiety Disoreder, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), American Psychiatric Association, 2013, עמ' 222-226
^ חנן מוניץ (עורך), 12: הפרעות חרדה, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, שישית, דיונון, 2016, עמ' 330-332

[:0-1] ¹ ² ³ American Psychiatric Association, Anxiety Disoreder, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), American Psychiatric Association, 2013, עמ' 222-226

[2] חנן מוניץ (עורך), 12: הפרעות חרדה, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, שישית, דיונון, 2016, עמ' 330-332

[1]

[2]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 | DSM-5 = 300.02
 }}
-'''הפרעת חרדה מוכללת''' (ב[[אנגלית]]: Generalized Anxiety Disorder, ב[[ראשי תיבות]]: GAD) היא [[הפרעת חרדה]] המאופיינת ב[[דאגה]] רבה, בלתי נשלטת ולרוב בלתי רציונלית, המופיעה באופן בלתי פרופורציונלי בתגובה לאירועים רבים ושונים בחיי היומיום של האדם. [[חרדה]] רגילה יכולה להיות תגובה פרופורציונלית וסתגלנית של אנשים לאיום, המכינה את האדם להתמודדות עם איום זה.  עם זאת, אנשים המגיבים בחרדה כמעט על כל סוג של אירוע,  (ולעיתים קרובות בצורה שאינה פרופורציונלית לאיום) עשויים להיות מאובחנים כסובלים מהפרעת חרדה מוכללת.
+'''הפרעת חרדה מוכללת''' (ב[[אנגלית]]: Generalized Anxiety Disorder, ב[[ראשי תיבות]]: GAD) היא [[הפרעת חרדה]] המאופיינת ב[[דאגה]] רבה, בלתי נשלטת ולרוב בלתי רציונלית, המופיעה באופן בלתי פרופורציונלי בתגובה לאירועים רבים ושונים בחיי היומיום של האדם. [[חרדה]] רגילה יכולה להיות תגובה פרופורציונלית וסתגלנית של אנשים לאיום, המכינה את האדם להתמודדות עם איום זה.  עם זאת, אנשים המגיבים בחרדה כמעט על כל סוג של אירוע,  (ולעיתים קרובות בצורה שאינה פרופורציונלית לאיום) עשויים לקבל אבחנה של הפרעת חרדה מוכללת.
-== אבחנה ==
+== אבחנה<ref name=":0" /> ==
 * חרדה ודאגה מוגזמות (ציפיה דאוגה), שמופיעות ברוב הזמן לפחות למשך שישה חודשים, יותר ימים קיימת מאשר לא, לגבי מספר אירועים או פעילויות (כמו תפקוד ב[[עבודה (כלכלה)|עבודה]] או ב[[לימודים]]).
 * האדם מתקשה לשלוט בדאגות.
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 == שכיחות ואפידמיולוגיה ==
-GAD היא הפרעה שכיחה יחסית.  עם זאת כיוון שהיא נלווית להפרעות רבות, ישנן חילוקי דעות לגבי שכיחותה  המדויקת.<ref>{{צ-ספר|מחבר=חנן מוניץ (עורך)|שם=פרקים נבחרים בפסיכיאטריה|מו"ל=דיונון|מהדורה=שישית|שנת הוצאה=2016|עמ=330-332|פרק=12: הפרעות חרדה}}</ref>  השכיחות המקובלת כיום נעה בין 2% ל 5%. היחס בין נשים לגברים הוא 2:1. בקרב מתבגרים השכיחות היא 0.9%.  השכיחות בקרב בוגרים בארצות הברית היא 2.9%. במדינות אחרות בעולם השכיחות נעה בין 0.4% ל 3.6%. הסיכוי לפתח את ההפרעה לאורך החיים הוא 9%.  אצל נשים הסיכוי כפול. <ref>{{צ-ספר|מחבר=American Psychiatric Association|שם=Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5)|מו"ל=American Psychiatric Association|שנת הוצאה=2013|עמ=222-226|פרק=Anxiety Disoreder}}</ref>
+GAD היא הפרעה שכיחה יחסית.  עם זאת כיוון שהיא נלווית להפרעות רבות, ישנן חילוקי דעות לגבי שכיחותה  המדויקת.<ref>{{צ-ספר|מחבר=חנן מוניץ (עורך)|שם=פרקים נבחרים בפסיכיאטריה|מו"ל=דיונון|מהדורה=שישית|שנת הוצאה=2016|עמ=330-332|פרק=12: הפרעות חרדה}}</ref>  השכיחות המקובלת כיום נעה בין 2% ל 5%. היחס בין נשים לגברים הוא 2:1. בקרב מתבגרים השכיחות היא 0.9%.  השכיחות בקרב בוגרים בארצות הברית היא 2.9%. במדינות אחרות בעולם השכיחות נעה בין 0.4% ל 3.6%. הסיכוי לפתח את ההפרעה לאורך החיים הוא 9%.  אצל נשים הסיכוי כפול. <ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=American Psychiatric Association|שם=Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5)|מו"ל=American Psychiatric Association|שנת הוצאה=2013|עמ=222-226|פרק=Anxiety Disoreder}}</ref>
+=== גורמי סיכון פרוגנוסטיים ===
-== תחלואה נלווית  ==
+'''אישיותיים''': עכבות חברתיות וכן הימנעות מנזק (Harm Avoidance)
-GAD היא כפי הנראה ההפרעה השכיחה ביותר ש[[תחלואה נלווית|מתלווה]] להפרעות נפשיות אחרות, בעיקר ל[[חרדה חברתית]], [[פוביה|פוביה ספציפית]], [[הפרעת פאניקה]], או [[דיכאון]]. כ-%50-90 מהסובלים מ-GAD יסבלו מהפרעה פסיכאטרית נוספת. עד 25% יסבלו בסופו של דבר גם מהפרעת פאניקה; ההבדל בין הפרעה זו ל-GAD הוא היעדר התקפות פאניקה ספונטניות ב-GAD.
+'''סביבתיים:''' מצוקות ילדות והורות מגוננת מדי קשורים להפרעות חרדה באופן כללי, עד כה לא ממצא גורם סיכון פרוגנוסטי ספציפי להפרעת חרדה מוכללת.
-== אטיולוגיה ==
-הגורמים ל-GAD אינם ידועים באופן מלא. הגישה המקובלת היא שמדובר בשילוב של גורמים [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיים]] ו[[ביולוגיה|ביולוגים]].
+'''גנטיים ופיזיולוגיים:''' התורשתיות של הפרעת חרדה מוכללת עומדת על 30%. עם זאת חלק מהגנים הקשורים להופעת ההפרעה הם גנים המשפיעים על הפרעות חרדה שונות ולא ספציפיים להפרעת חרדה מוכללת.
-=== גורמים ביולוגים ===
-מחקר שבדק ממצאי הדמיה מוחית [[PET]], מצא כי בקרב הסובלים מ-GAD ישנו קצב [[מטבוליזם|מטבולי]] נמוך באזור [[גרעיני הבסיס]] של ה[[מוח]] וכן ב[[חומר לבן|חומר הלבן]], בהשוואה לנבדקי קבוצת ביקורת. מחקרים [[גנטיקה|גנטים]] מצאו כי ל-25% מהסובלים יש קרוב משפחה נוסף מדרגה ראשונה שסובל מ-GAD. מספר [[מחקרי תאומים]] גילו התאמה של 50% בין [[תאומים מונוזיגוטיים]], ו-15% בין [[תאומים דיזיגוטיים]].
+== מהלך ופרוגנוזה ==
+גיל תחילת התסמונת אינו ברור. רבים מן הסובלים מ-GAD טוענים כי תמיד היו אנשים חרדתיים. רוב הסובלים מההפרעה מגיעים לטיפול רפואי בסביבות גיל 20, אך רק שליש מהם פונים ל[[טיפול פסיכיאטרי]] או [[טיפול פסיכולוגי|פסיכולוגי]]. השאר פונים אל מומחים במקצועות רפואיים אחרים, על פי התסמינים הגופניים מהם הם סובלים. ככלל, זוהי הפרעה [[מחלה כרונית|כרונית]] הנמשכת כל החיים, אם כי עשויה להיות הקלה בתקופות מסוימות או תחת טיפול מוצלח.
-=== גורמים פסיכולוגים ===
-ישנם שני זרמי מחשבה מרכזיים המסבירים את הגורמים הפסיכו-חברתיים המובילים להתפתחותה של GAD, הראשון הוא הזרם ה[[טיפול התנהגותי וקוגניטיבי|התנהגותי-קוגניטיבי]] והשני הוא הזרם ה[[פסיכואנליזה|פסיכואנליטי]]. לפי הזרם ההתנהגותי-קוגניטיבי, הפרעת החרדה נובעת מתפיסת סכנות לא תקינה ולא מדויקת; אי הדיוק נובע מתשומת לב סלקטיבית לפרטים שליליים בסביבה, עיוות בעיבוד מידע, והשקפה שלילית לגבי היכולת העצמית להתמודדות. לעומת זאת, לפי הזרם הפסיכואנליטי, החרדה היא תסמין של [[קונפליקט]]ים לא פתורים ו[[תת מודע]]ים.
 == מאפיינים קליניים ==
-המאפיינים המרכזים של GAD הם חרדה ודאגות מתמשכות ומוגזמות, המלוות במספר תסמינים פזיולוגים, בהם מתח מוטורי, פעילות יתר של [[מערכת העצבים האוטונומית]] ודריכות [[הכרה|קוגניטיבית]]. חרדה זו מפריעה להיבטים אחרים של חייו של האדם. דפוס זה קיים במשך מרבית הימים לאורך תקופה של לפחות שישה חודשים.
+המאפיינים המרכזים של GAD הם חרדה ודאגות מתמשכות ומוגזמות, המלוות במספר תסמינים פזיולוגים, בהם מתח מוטורי, פעילות יתר של [[מערכת העצבים האוטונומית]] ודריכות [[הכרה|קוגניטיבית]]. חרדה זו מפריעה להיבטים אחרים של חייו של האדם. דפוס זה קיים במשך מרבית הימים לאורך תקופה של לפחות שישה חודשים.  אם בהפרעות חרדה אחרות החרדה היא אפיזודיאלית ונוכחת כשהאדם נחשף לגירוי מפחיד (אובייקט, מצב וכדומה) או בציפיה לחשיפה לגירוי כזה,  בהפרעת חרדה מוכללת יש חרדה מתמשכת וכרונית, הבאה לידי  בצורה של מהלך כרוני.
 המתח המוטורי מופיע לרוב כנטייה לרעד, חוסר מנוחה ו[[כאב ראש|כאבי ראש]]. פעילות יתר של המערכת האוטונומית מתבטאת בקוצר נשימה, [[זיעה|הזעה]] מוגזמת, דפיקות לב מוגברות ותסמינים שונים של [[מערכת העיכול]]. הדריכות הקוגניטיבית מתבטאת ברוגזנות ותגובת בהלה מהירה. לעתים קרובות אנשים הסובלים מ-GAD פונים ל[[רופא]] כללי בשל התסמינים הפיזיולוגים הללו.
+== תחלואה נלווית  ==
+GAD היא כפי הנראה ההפרעה השכיחה ביותר ש[[תחלואה נלווית|מתלווה]] להפרעות נפשיות אחרות. דפוסי התחלואה הנלווית שונים בין המינים: התחלואה הנלווית של נשים מוגבלת בעיקר להפרעות חרדה, ולדיכאון. אצל גברים התחלואה הנלווית נוטה להיות יותר של שימוש ב[[חומר פסיכואקטיבי|סמים]] שונים.
+== אבחנה מבדלת<ref name=":0" /> ==
-== מהלך ופרוגנוזה ==
+'''הפרעת חרדה כתוצאה ממצב רפואי ידוע''': ישנם מצבים רפואיים שיכולים להתבטא בסימפטומים של חרדה. למשל היפר-תירואיזם
-גיל תחילת התסמונת אינו ברור. רבים מן הסובלים מ-GAD טוענים כי תמיד היו אנשים חרדתיים. רוב הסובלים מההפרעה מגיעים לטיפול רפואי בסביבות גיל 20, אך רק שליש מהם פונים ל[[טיפול פסיכיאטרי]] או [[טיפול פסיכולוגי|פסיכולוגי]]. השאר פונים אל מומחים במקצועות רפואיים אחרים, על פי התסמינים הגופניים מהם הם סובלים. ככלל, זוהי הפרעה [[מחלה כרונית|כרונית]] הנמשכת כל החיים, אם כי עשויה להיות הקלה בתקופות מסוימות או תחת טיפול מוצלח.
+'''הפרעת חרדה שמקורה בשימוש בסמים'''  ישנם סמים כמו למשל מתאמפיתמין שיכולים לעורר תגובות חרדתיות
+'''הפרעת חרדה חברתית''': חרדה זו מתמקדת בעיקר בסיטואציות חברתיות והחרדה מתעוררת אצל האדם נוכח האפשרות של חשיפה למצבים חברתיים.
+'''הפרעה טורדנית כפייתית:''' הדאגה בהפרעת חרדה מוכללת היא לגבי תפרוד. אין בה לרוב מחשבות חודרניות הקיימות בהפרעה טורדנית כפייתית
+'''הפרעה פוסט טראומטית:''' הפרעה זו קשורה בהכרח לאירוע או אירועים טראומטיים שהתרחשו בעבר, או שהאדם היה עד להם. אבן בוחן זו לא קיימת בחרדה מוכללת.
+'''הפרעות פסיכוטיות, דיכאון והפרעה דו קוטבית:''' הפרעות אלה יכולות להיות מלוות בדאגה וחרדה כללית. עם זאת הפרעות אלה יהיו מלוות גם בסימפטומים נוספים: דיכאוניים ו/או פסיכוטיים.
-== טיפול ==
+== טיפול  ==
-כפי הנראה הטיפול המוצלח ביותר ב-GAD הוא טיפול המשלב גישות [[פסיכותרפיה|פסיכותרפויטיות]], [[תרופה|תרופתיות]] ותמיכתיות.
 === פסיכותרפיה ===

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.