לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "הרעות"

נוספו 85 בתים ,  לפני שנתיים
מ
אין תקציר עריכה
מ
"'''הָרֵעוּת'''" הוא [[פזמון|שיר]] [[שירה עברית|עברי]] שנכתב על ידי [[חיים גורי]] והולחן על ידי [[סשה ארגוב]]. השיר נכתב בשלהי [[מלחמת העצמאות]], כשנה לאחר פרוץ הקרבות, ועוסק בזכר הנופלים הישראלים במלחמה על הקמת המדינה. מאז הפך השיר ל[[נכס צאן ברזל]] בתרבות הישראלית המושר לעתים קרובות בטקסי זיכרון.
 
את השיר ביצעו במקור להקת ה[[צ'יזבטרון]] באוקטובר 1948, בתכניתם השלישית, "הפלמחניק מחפש את המחר", שהופעותיה התקיימו בעיצומה של מלחמת העצמאות, עם [[גדעון זינגר]] כסולן. ביצועים ידועים נוספים של השיר הם של [[שושנה דמארי]], [[יהורם גאון]] ו[[להקת הנח"ל]] בתכניתם משנת 1972 "פלנחניק". בין חברי הלהקה המבצעים את השיר [[ירדנה ארזי]], [[אפרים שמיר]], [[ענת גוב|ענת גוב (מיבר)]] ונעמי כפרי (גבע). מפקד הלהקה היה שמעון ויצמן.
 
לקראת [[חגיגות ה-60 למדינת ישראל]] ([[אייר]] [[תשס"ח]]) נבחר השיר ב[[גלי צה"ל]], על ידי חיילי צה"ל כשיר העברי האהוב ביותר,{{הערה|1=[http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=19823 החיילים בחרו: "שיר הרעות"], באתר גלי צה"ל.}} בהקדימו את '[[ירושלים של זהב]]'. גם במצעדים אחרים בישראל נכלל השיר בין השירים העבריים האהובים ביותר.
 
השיר מייצג את האידאלים החברתיים של תקופת [[ה'תש"ח|תש"ח]] - ההקרבה למען המולדת, הדאגה של הפרט לכלל, אחוות הלוחמים ובעיקר את זכרם וקדושתם של הנופלים. המשפט "נזכור את כולם", המופיע בפזמוןב[[פזמון השירחוזר|פזמון החוזר]], הפך למוטול[[מוטו]] המרכזי של [[הנצחת חללי מערכות ישראל|הנצחת חללי צה"ל]], כגון בשמו הרשמי של אתר ההנצחה של [[משרד הביטחון]], '[[נזכור את כולם]]'.
 
השיר נכתב כשנה לאחר פרוץ מלחמת העצמאות, ומתייחס אל המציאות הזו בשורה "כבר שנה ונותרנו מעט". שימוש נוסף בלשון רבים בשיר כגון "הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת" מדגיש את תחושת הקולקטיב, האחווה והרעות בין הלוחמים, זאת לעומת שירים עבריים רבים אחרים המדגישים דווקא את האבדן האישי כגון "[[אנחנו שנינו מאותו הכפר]]". ערך ה"[[רעות (ערך)|רעות]]" הפך מאוחר יותר באופן רשמי לאחד מ[[ערכי צה"ל]].
בשנת 2000 הקליטה [[פוליאנה פרנק]] באלבומה [[אחרי הציונות על שפת הים]] את השיר בעיבוד חדש ללחנו של סשה ארגוב. העיבוד ה[[אלגיה|אלגי]], להבדיל מן הנימה הצבאית כפי שהיא משתקפת בגרסה המסורתית, יחד עם ההגשה המיוחדת של [[שרון בן-עזר]], מבליטים את תחושות האסון, האימה והאובדן האישי הגלומות בטקסט.
 
בשנת 2010 עוצב [[בול יום הזיכרון]] על סמך השיר, והובאובו הובא הבית הרביעי שלו.{{הערה|{{בול ישראלי|1124|בול יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התש"ע}}}}
 
ב-2014 נחנך ב[[מצודת כ"ח]], "[[מוזיאון הרעות]]", מציג את סיפור הקרבות לכיבוש המצודה ב[[מלחמת העצמאות]], שיר '[[הרעות]]' נתן השראה לשם המוזיאון ומילותיו מוצגות על תקרת אולם המרכזי.
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:לחני סשה ארגוב]]
[[קטגוריה:שירי 1948]]
[[קטגוריה:שירי להקות צבאיות]]
[[קטגוריה:שירי זיכרון חללי מערכות ישראל]]
[[קטגוריה:מלחמת העצמאות בתרבות]]
[[קטגוריה:לחני סשה ארגוב]]
[[קטגוריה:שירי 1948]]