לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "בית אשל"

נוספו 26 בתים ,  לפני שנתיים
==תולדות==
===הקמת היישוב===
היישוב הוקם כאחד מ[[שלושת המצפים]] שהוקמו בנגב בשנת [[1943]]. תפקידיהם היו לבחון את התכנות קיום [[חקלאות]] בנגב ולבחון את אופן המחיה באזור. היישוב עלה לקרקע באוגוסט 1943, כ-2 ק"מ מזרחית לבארל[[באר שבע]]. המייסדים היו קבוצה של [[עליית הנוער]] יוצאי אוסטריה שהתחנכו ב[[כפר ויתקין]] ועברו הכשרה ב[[שימרון]]. בניגוד לקיבוצים [[רביבים]] ו[[גבולות]], תושבי בית אשל שאפו להקים במקום [[מושב עובדים]]. היישוב התבסס על ענפי ה[[פלחה]], לול, גן ירק קטן וענפי מלאכה שונים, עיבוד צמר כבשים, פחחיה ועוד.וענפי מעתמלאכה העלייה לקרקע סבל היישוב ממצוקת מים קשהשונים. אף שנקדחה באר לעומק של יותר מ-70 מטר, כדי שלא להיות תלויים באספקת מים במכליות, איכות המים הייתה ירודה. תוכנן להעביר מים בשלוחה המזרחית של צינור המים מקיבוץ [[ניר-עם]], אך בגלל קשיי המעבר בבאר שבע הערבית הצינור לא הגיע עד בית אשל ו[[נבטים (מושב)|נבטים]]. כתחליף לצורכי החקלאות נחפרה באר בנבטים הישנה שבנויה לפי עקרון בארות קנה המצויות במדבריות ברחבי העולם. בנית הבאר הופסקה עם תחילת המלחמה בנובמבר 1947. בשנת 1945 נבנה ליישוב מחנה קבע מוקף חומה, אשר יועד למגורי 25 איש, וכלל מטבח וחדר אוכל, שלושה חדרי מגורים, נשקיה קטנה ובית ביטחון בן שתי קומות ובו אף שני חדרי שינה. את הבניה ביצעה חברת [[סולל בונה]] על פי התכנון של האדריכל [[יעקב מטריקין]]. במסגרת ניסיונות החקלאות נבנה סכר אדמה בוואדי שגיב במקום בו מתחברים שלשה יובלים ובמקום נטעו מטעי פרי שהתבססו בעיקר על סכירת מי שטפונות - חקלאות לימנים (ערוגות). המטע הצליח אך נחרב כולו במלחמה.
 
מעת העלייה לקרקע סבל היישוב ממצוקת מים קשה. אף שנקדחה באר לעומק של יותר מ-70 מטר כדי שלא להיות תלויים באספקת מים במכליות, איכות המים הייתה ירודה. תוכנן להעביר מים בשלוחה המזרחית של צינור המים מקיבוץ [[ניר-עם]], אך בגלל קשיי המעבר בבאר שבע הערבית הצינור לא הגיע עד בית אשל ו[[נבטים (מושב)|נבטים]]. כתחליף לצורכי החקלאות נחפרה באר בנבטים הישנה שבנויה לפי עקרון בארות קנה המצויות במדבריות ברחבי העולם. בנית הבאר הופסקה עם תחילת המלחמה בנובמבר 1947.
 
בשנת 1945 נבנה ליישוב מחנה קבע מוקף חומה, אשר יועד למגורי 25 איש, וכלל מטבח וחדר אוכל, שלושה חדרי מגורים, נשקיה קטנה ובית ביטחון בן שתי קומות ובו אף שני חדרי שינה. את הבניה ביצעה חברת [[סולל בונה]] על פי התכנון של האדריכל [[יעקב מטריקין]]. במסגרת ניסיונות החקלאות נבנה סכר אדמה בוואדי שגיב במקום בו מתחברים שלשה יובלים ובמקום נטעו מטעי פרי שהתבססו בעיקר על סכירת מי שטפונות - חקלאות לימנים (ערוגות). המטע הצליח אך נחרב כולו במלחמה.
 
===תחילת המלחמה===
בדצמבר 1947 הותקף היישוב השכן נבטים על ידי כמה מאות אנשי כנופיות מכפרי דרום [[הר חברון]]. הפורעים הונסו על ידי אלתור הפעלת מטוס קל שהיה באותה עת בבית אשל ועליו העמיסו מקלע ורימונים. הנגב נותק ממרכז הארץ וגוש נבטים -בית אשל, שהכביש אליו עבר דרך באר שבע, נותק מההתיישבות שממערב לבאר שבע. שיירות אספקה היו צריכות להגיע באיגופים הולכים וגדלים דרך [[גבולות]], רביבים ו[[ביר עסלוג']]. לאחר התלבטויות רבות הוחלט לפנות מהמקום את הילדים והאמהות, בעזרת קצין בריטי ידידותי בשם מייג'ור בורן. המפונים הועמסו על שיריוניות של הצבא הבריטי והועברו על ידם תוך עקיפת באר שבע ודרך [[ח'אן יונס|חאן יונס]] עד ניר-עם ומשם לכפר ויתקין.
===הפלישה המצרית===
[[קובץ:BEIT ESHEL 048.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בית אשל בדצמבר 1943]]
בחודש מאי [[1948]] במהלך הפלישה המצרית וקרבות [[מלחמת העצמאות]], היישוב בית אשל היה מנותק, נתון במצור ממושך ושרוי תחת הפגזה בלתי פוסקת מצד [[חיל המשלוח המצרי (1948)|חיל המשלוח המצרי]]. מיד לאחר הפלישה המצרית התמקם כח מרגמות ותותחים מצרי בקרבת היישוב ופתח בהרעשה עזה בה נהרג מפקד המקום משה אלברט מקיבוץ [[עין חרוד]]. חברי היישוב יחד עם אנשי הפלמ"ח ותגבורת מתנועת המושבים התחפרו עמוק באדמה וספגו במשך 5 חודשים הפגזות כבדות ביותר. לאחר שהבינו שבית הביטחון הדו קומתי מהווה נקודת מכוון לתותחים המצריים, פוצצו אותו חברי המקום. אספקה הובלה במטוסים גדולים למינחת שהוכשר לכך ביישוב נבטים ומשם בלילה על הגב הובלה לבית אשל. אספקת המים הייתה מהבאר שבמקום באמצעות משאבה. היישוב החזיק מעמד עד כיבוש באר שבע על ידי צה"ל. באוקטובר 1948, נכבשה [[באר שבע]], וגוש נבטים -בית אשל חובר שוב למדינת ישראל. לאחר תום הקרבות, ולאחר שהובהר להם שאין בתוכנית להשלים את קו המים המזרחי ולפיכך אין אפשרות לפיתוח חקלאי, ובכוונת המוסדות לרכז את המאמץ ההתיישבותי ממערב לבאר שבע, החליטו החברים לעבור ל[[עמק יזרעאל]] והניחו את היסוד למושב העובדים [[היוגב]].
 
לאחר תום הקרבות, ולאחר שהובהר להם שאין בתוכנית להשלים את קו המים המזרחי ולפיכך אין אפשרות לפיתוח חקלאי, ובכוונת המוסדות לרכז את המאמץ ההתיישבותי ממערב לבאר שבע, החליטו החברים לעבור ל[[עמק יזרעאל]] והניחו את היסוד למושב העובדים [[היוגב]].
 
==עמותת בית אשל==
בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] הוקמה עמותת בית אשל, אשר משמרת ודואגתאת למקוםהמקום. העמותה הוקמה בידי [[גדעון ספיר (איש קק"ל)|גדעון ספיר]] וחבריה הם קבוצת מתנדבים. העמותה עוסקת בטיפוח מצפה בית אשל וסביבתו. בפעילות העמותה מהווה המקום אתר חינוך לקבוצות של בני נוער, חיילים ומסגרות אחרות. המבקרים מקבלים הסבר על המקום והתקופה, ועוסקים במשך מספר שעות ב[[עבודת כפיים]]. האתר מהווה חלק מפרויקט פארק [[נחל באר שבע]],. כרגע האתר סגור למבקרים עד להודעה חדשה{{הערה| [http://www.kkl.org.il/forestsearch/beer_sheba_park.aspx#{28EFA332-E588-45AD-ADBC-1D8DB1080063} בית אשל באתר הקרן הקיימת לישראל]}}.
 
==לקריאה נוספת==