אריה שכטר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־13:21, 13 בדצמבר 2019

הרב אריה שכטר (י"ח בטבת ה'תרצ"ז, 1 בינואר 1937 – י"ד בכסלו תש"ף 11 בדצמבר 2019) היה רב חרדי ישראלי ופעיל בתנועת התשובה. שמו נקשר בפרשת יוסל'ה שוחמכר. מאז שנות ה-70 הרצה בתחומי היהדות בארגון "ערכים" ובמסגרות אחרות.

ביוגרפיה

נולד בהונגריה לתעשיין יעקב שכטר, שהיה גם בעליו של מלון העצמאות בנתניה. בילדותו למד בתלמוד תורה יסודי התורה וסיני בתל אביב, במשך תקופה למד בישיבת ויז'ניץ אצל ראש הישיבה דאז משה יהושע הגר לימים האדמו"ר מויז'ניץ. בהמשך למד בישיבת חכמי לובלין. בתקופה זו התקרב לרב אברהם ישעיהו קרליץ.

למד בישיבת סלובודקה בבני ברק^[2]. בצעירותו עמד בקשר עם הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ולאחר פטירתו התקרב בעקבות הרב משה יהושע לנדא לרב מבריסק, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק.

בשנות ה-50 היה פעיל בהפצת תורה במחנות העולים, בעיירות הפיתוח ובמושבים.

בראשית שנות ה-60, בעיצומה של פרשת יוסל'ה שוחמכר נשלח בידי הרב יעקב ישראל קניבסקי לשווייץ כדי להעביר לרות בלוי הנחיה של רבנים להשיב את יוסל'ה להוריו. בלוי לא שעתה להוראה ובאותו ערב נעלמה משווייץ^[3]. בעקבות מעורבותו זו היה שכטר, שכונה בספרה של בלוי "שומרי העיר" הרב לייבל פרידמן, יעד למתקפות של קנאי חסידות סאטמר^[4] שכטר שהיה אז יהלומן הוזמן ב-1963 להעיד בבית המשפט המחוזי בתל אביב. אחיו מאיר הופיע במקומו והגיש חוות דעת רפואית שלפיה הוא אינו מסוגל למסור עדות^[5].

בעקבות פרשה זו היגר לארצות הברית, שם שימש כמנהל רוחני בישיבת חסידי סקווירה וכר"מ בישיבת ויז'ניץ במונסי. בשוך הדי הפרשה כעבור כמה שנים שב לישראל.

במשך עשרות שנים היה הנואם הראשי ב"עצרת קינה" שארגן רפאל סולובייצ'יק מדי ליל תשעה באב בכיכר השבת בירושלים.

נפטר בי"ד בכסלו תש"ף, לאחר מחלה קצרה.

חיים אישיים

היה נשוי לאילה שרה הינדא סופר (נפטרה ב-1993). לבני הזוג נולדו שבעה ילדים.

אחת מבנותיו נשואה לרב יחיאל קלרמן, ראש ישיבת ארחות תורה ובנו של הרב אורי קלרמן. בנו יעקב הוא מוהל.

שניים מגיסיו הם הרב משה שטרנבוך והרב יחזקאל ברטלר הנשואים לאחיותיו.

ספריו

בשנים תשע"ז-תשע"ט יצאה סדרה של חמישה ספרים ובהם דרשותיו על המועדים, בעריכת הרב יעקב ישראל פוזן. מסדרה מתוכננת נוספת, על התורה, יצא כרך על ספר שמות.

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יוסף מאיר האס, נחפשה דרכינו ונחקורה: שיחה עם המשפיע המפורסם הגאון רבי אריה שכטר שליט"א, המוסף התורני של "המבשר", י"ז באלול ה'תשע"ג, עמ' ד-ז, באתר אוצר החכמה
מאגר סרטונים ושיעורים של הרב אריה שכטר באתר הידברות VOD
שיעורים של הרב אריה שכטר, באתר קול הלשון
שיעורי וידאו של הרב אריה שכטר, באתר בינינו

הערות שוליים

^ זיהויו בתמונה מאומת כאן
^ הרב חיים יצחק פרוש, קוים לדמותו של הרב אברהם גנחובסקי, ישורון, כט, תשעג, עמ' צא הערה 5. שם מסופר שהוצמד ביד הרב מרדכי שולמן כחונך לתלמידים הצעירים יותר: אברהם גנחובסקי ומשה יהודה שלזינגר.
^ בן גוריון דן עם שפירא על מתן תנינה למסתירי יוסל'ה, קול העם, 12 ביולי 1962
^ ראו למשל סקירה היסטורית של הפרשה מנקודת מבט 'קנאית' אצל: אליהו קאופמן, צדיק כתמר יפרח, אייר תשס"ה, פרק שנים עשר "איפה יוסל'ה?", עמ' 324–330.
^ בית המשפט הטיל שליחות תיווך בפרשת הילד יוסל'ה, הצופה, 12 ביולי 1963.

[1] זיהויו בתמונה מאומת כאן

[2] הרב חיים יצחק פרוש, קוים לדמותו של הרב אברהם גנחובסקי, ישורון, כט, תשעג, עמ' צא הערה 5. שם מסופר שהוצמד ביד הרב מרדכי שולמן כחונך לתלמידים הצעירים יותר: אברהם גנחובסקי ומשה יהודה שלזינגר.

[3] בן גוריון דן עם שפירא על מתן תנינה למסתירי יוסל'ה, קול העם, 12 ביולי 1962

[4] ראו למשל סקירה היסטורית של הפרשה מנקודת מבט 'קנאית' אצל: אליהו קאופמן, צדיק כתמר יפרח, אייר תשס"ה, פרק שנים עשר "איפה יוסל'ה?", עמ' 324–330.

[5] בית המשפט הטיל שליחות תיווך בפרשת הילד יוסל'ה, הצופה, 12 ביולי 1963.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 ==ביוגרפיה==
-נולד ב[[הונגריה]] לתעשיין יעקב שכטר, שהיה גם בעליו של מלון העצמאות ב[[נתניה]]. שניים מגיסיו הם הרב [[משה שטרנבוך]] והרב [[יחזקאל ברטלר]] הנשואים לאחיותיו. למד ב[[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה בבני ברק]]{{הערה|הרב חיים יצחק פרוש, קוים לדמותו של הרב [[אברהם גנחובסקי]], [[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]], כט, תשעג, עמ' צא הערה 5. שם מסופר שהוצמד ביד הרב [[מרדכי שולמן]] כחונך לתלמידים הצעירים יותר: אברהם גנחובסקי ו[[משה יהודה שלזינגר]].}}. בצעירותו עמד בקשר עם הרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]], ולאחר פטירתו התקרב בעקבות הרב [[משה יהושע לנדא]] לרב מבריסק, רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]. נשא לאישה את אילה שרה הינדא סופר (נפטרה ב-1993). לבני הזוג נולדו שבעה ילדים.
+נולד ב[[הונגריה]] לתעשיין יעקב שכטר, שהיה גם בעליו של מלון העצמאות ב[[נתניה]]. בילדותו למד בתלמוד תורה יסודי התורה וסיני בתל אביב, במשך תקופה למד בישיבת ויז'ניץ אצל ראש הישיבה דאז [[משה יהושע הגר]] לימים האדמו"ר מויז'ניץ. בהמשך למד ב[[ישיבת חכמי לובלין (בני ברק)|ישיבת חכמי לובלין]]. בתקופה זו התקרב לרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]].
+למד ב[[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה בבני ברק]]{{הערה|הרב חיים יצחק פרוש, קוים לדמותו של הרב [[אברהם גנחובסקי]], [[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]], כט, תשעג, עמ' צא הערה 5. שם מסופר שהוצמד ביד הרב [[מרדכי שולמן]] כחונך לתלמידים הצעירים יותר: אברהם גנחובסקי ו[[משה יהודה שלזינגר]].}}. בצעירותו עמד בקשר עם הרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]], ולאחר פטירתו התקרב בעקבות הרב [[משה יהושע לנדא]] לרב מבריסק, רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]].
 ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] היה פעיל בהפצת תורה ב[[מחנה עולים|מחנות העולים]], ב[[עיירת פיתוח|עיירות הפיתוח]] ובמושבים.
@@ שורה 31: / שורה 33: @@
 בראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], בעיצומה של [[פרשת יוסל'ה שוחמכר]] נשלח בידי הרב [[יעקב ישראל קניבסקי]] ל[[שווייץ]] כדי להעביר ל[[רות בלוי]] הנחיה של רבנים להשיב את יוסל'ה להוריו. בלוי לא שעתה להוראה ובאותו ערב נעלמה משווייץ{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|קול העם|KHM||בן גוריון דן עם שפירא על מתן תנינה למסתירי יוסל'ה|1962/07/12|00410}}}}. בעקבות מעורבותו זו היה שכטר, שכונה בספרה של בלוי "שומרי העיר" '''הרב לייבל פרידמן''', יעד למתקפות של קנאי [[חסידות סאטמר]]{{הערה|ראו למשל סקירה היסטורית של הפרשה מנקודת מבט 'קנאית' אצל: אליהו קאופמן, '''צדיק כתמר יפרח''', אייר תשס"ה, פרק שנים עשר "איפה יוסל'ה?", עמ' 324–330.}} שכטר שהיה אז [[יהלומים|יהלומן]] הוזמן ב-[[1963]] להעיד ב[[בית המשפט המחוזי]] ב[[תל אביב]]. אחיו מאיר הופיע במקומו והגיש חוות דעת רפואית שלפיה הוא אינו מסוגל למסור עדות{{הערה|{{הצופה||בית המשפט הטיל שליחות תיווך בפרשת הילד יוסל'ה|1963/07/12|00202}}.}}.
-בעקבות פרשה זו היגר ל[[ארצות הברית]], שם שימש כ[[מנהל רוחני]] בישיבת חסידי [[סקווירה|סקווירה]]. בשוך הדי הפרשה כעבור כמה שנים שב לישראל.
+בעקבות פרשה זו היגר ל[[ארצות הברית]], שם שימש כ[[מנהל רוחני]] בישיבת חסידי [[סקווירה|סקווירה]] וכ[[ר"מ]] בישיבת ויז'ניץ במונסי. בשוך הדי הפרשה כעבור כמה שנים שב לישראל.
 במשך עשרות שנים היה הנואם הראשי ב"עצרת קינה" שארגן [[רפאל סולובייצ'יק]] מדי ליל [[תשעה באב]] ב[[כיכר השבת]] בירושלים.
-בתו נשואה לרב [[יחיאל קלרמן]], ראש [[ישיבת ארחות תורה]] ובנו של הרב [[אורי קלרמן]]. בנו יעקב הוא [[מוהל]].
 נפטר בי"ד בכסלו תש"ף, לאחר מחלה קצרה.
+==חיים אישיים==
+היה נשוי לאילה שרה הינדא סופר (נפטרה ב-1993). לבני הזוג נולדו שבעה ילדים.
+אחת מבנותיו נשואה לרב [[יחיאל קלרמן]], ראש [[ישיבת ארחות תורה]] ובנו של הרב [[אורי קלרמן]]. בנו יעקב הוא [[מוהל]].
+שניים מגיסיו הם הרב [[משה שטרנבוך]] והרב [[יחזקאל ברטלר]] הנשואים לאחיותיו.
-==סדרת ספריו==
+==ספריו==
 בשנים תשע"ז-תשע"ט יצאה סדרה של חמישה ספרים ובהם דרשותיו על המועדים, בעריכת הרב יעקב ישראל פוזן. מסדרה מתוכננת נוספת, על התורה, יצא כרך על ספר שמות.