אברהם בורנשטיין – הבדלי גרסאות
מ הסבת תבנית:אדמו"ר לתבנית:אישיות רבנית. ראו שיחת תבנית:אישיות רבנית (תג) |
מ ←שנותיו הראשונות: מקור ושינויים על פיו |
||
שורה 40: | שורה 40: | ||
נולד ב[[בנדין]] שבפולין, לדובריש ולרב [[זאב נחום בורנשטיין|זאב נחום]], מחבר הספר "אגודת אזוב", בנו של רבי אהרון בורנשטיין מ[[שצ'קוצ'ין]]. היה מצאצאי ה[[רמ"א]] ה[[שבתי כהן|ש"ך]] ו[[אלעזר רוקח (רב)|המעשה רוקח]]. בילדותו עברה משפחתו לגור ב[[אולקוש]], שם מונה אביו ל[[רב]] ולאחר מכן אף כיהן ברבנות [[ביאלה פודולסק]]. |
נולד ב[[בנדין]] שבפולין, לדובריש ולרב [[זאב נחום בורנשטיין|זאב נחום]], מחבר הספר "אגודת אזוב", בנו של רבי אהרון בורנשטיין מ[[שצ'קוצ'ין]]. היה מצאצאי ה[[רמ"א]] ה[[שבתי כהן|ש"ך]] ו[[אלעזר רוקח (רב)|המעשה רוקח]]. בילדותו עברה משפחתו לגור ב[[אולקוש]], שם מונה אביו ל[[רב]] ולאחר מכן אף כיהן ברבנות [[ביאלה פודולסק]]. |
||
בפתח ספרו הוא מספר כי כילד {{ציטוטון| |
בפתח ספרו הוא מספר כי כילד {{ציטוטון|למדני אדוני אבי מורי ורבי זצ"ל דרכי פלפול, וכד הוינא כבר עשר חידושים חידשתי}}.{{הערה|שם=הקדמה|הרב אברהם בורנשטיין, '''{{ויקיטקסט|אגלי טל - הקדמה|אגלי טל}}''', הקדמה, באתר [[ויקיטקסט]]}} |
||
לאחר ניסיון [[שידוך]] עם בתו של הרב [[חיים הלברשטאם מצאנז]] שלא צלח, הוא נישא בגיל שלש עשרה לשרה צינא, בתו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], שאביו היה מחסידיו. התגורר בבית חותנו עד אחרי פטירתו בשנת [[ה'תרי"ט]] ([[1859]]). |
לאחר ניסיון [[שידוך]] עם בתו של הרב [[חיים הלברשטאם מצאנז]] שלא צלח, הוא נישא בגיל שלש עשרה לשרה צינא, בתו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], שאביו היה מחסידיו. התגורר בבית חותנו עד אחרי פטירתו בשנת [[ה'תרי"ט]] ([[1859]]). |
||
בחותנו ראה את רבו המובהק. למרות שהגיע לקוצק בתקופה שחותנו הסתגר בחדרו, בפניו הייתה דלתו פתוחה. בהקדמת ספרו אגלי טל הוא מעיד: {{ציטוט|תוכן="אחר |
בחותנו ראה את רבו המובהק. למרות שהגיע לקוצק בתקופה שחותנו הסתגר בחדרו, בפניו הייתה דלתו פתוחה. בהקדמת ספרו "אגלי טל" הוא מעיד: {{ציטוט|תוכן="אחר-כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדוני מורי ורבי זצ"ל מקאצק, מקור החכמה והתבונה. ממנו דרכי העיון למדתי, וממנו נתוודעתי מה ייקרא חידושי תורה באמת. כי לא כל הפלפולים חידושים המה, ולא יאומן כי יסופר, השגחה גדולה אשר השגיח עליי בעינא פקיחא גם בעניין סדר הלימוד וחידושים".|מקור=הרב אברהם בורנשטיין, '''אגלי טל''', הקדמה{{הערה|שם=הקדמה}}}} |
||
===רב ואדמו"ר=== |
===רב ואדמו"ר=== |
גרסה מ־22:52, 3 בפברואר 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה |
14 באוקטובר 1838 ה'תקצ"ט בנדין, רפובליקת פולין | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
7 בפברואר 1910 (בגיל 71) י"א באדר א' ה'תר"ע | ||||
מקום קבורה | סוכטשוב | ||||
תקופת הפעילות | ? – 7 בפברואר 1910 | ||||
רבותיו | אביו, רבי זאב נחום בורנשטיין. חותנו, רבי מנחם מנדל מקוצק | ||||
חיבוריו |
שו"ת אבני נזר אגלי טל | ||||
בת זוג | שרה צינא מורגנשטרן | ||||
אב | זאב נחום בורנשטיין | ||||
צאצאים |
רבי שמואל בורנשטיין אסתר בריינדל בורנשטיין | ||||
| |||||
רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (כ"ה בתשרי ה'תקצ"ט, 14 באוקטובר 1838- י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" ו"אבני נזר". נודע כאחד מגדולי הלמדנים והפוסקים בפולין.
תולדות חייו
שנותיו הראשונות
נולד בבנדין שבפולין, לדובריש ולרב זאב נחום, מחבר הספר "אגודת אזוב", בנו של רבי אהרון בורנשטיין משצ'קוצ'ין. היה מצאצאי הרמ"א הש"ך והמעשה רוקח. בילדותו עברה משפחתו לגור באולקוש, שם מונה אביו לרב ולאחר מכן אף כיהן ברבנות ביאלה פודולסק.
בפתח ספרו הוא מספר כי כילד ”למדני אדוני אבי מורי ורבי זצ"ל דרכי פלפול, וכד הוינא כבר עשר חידושים חידשתי”.[1]
לאחר ניסיון שידוך עם בתו של הרב חיים הלברשטאם מצאנז שלא צלח, הוא נישא בגיל שלש עשרה לשרה צינא, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, שאביו היה מחסידיו. התגורר בבית חותנו עד אחרי פטירתו בשנת ה'תרי"ט (1859).
בחותנו ראה את רבו המובהק. למרות שהגיע לקוצק בתקופה שחותנו הסתגר בחדרו, בפניו הייתה דלתו פתוחה. בהקדמת ספרו "אגלי טל" הוא מעיד:
"אחר-כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדוני מורי ורבי זצ"ל מקאצק, מקור החכמה והתבונה. ממנו דרכי העיון למדתי, וממנו נתוודעתי מה ייקרא חידושי תורה באמת. כי לא כל הפלפולים חידושים המה, ולא יאומן כי יסופר, השגחה גדולה אשר השגיח עליי בעינא פקיחא גם בעניין סדר הלימוד וחידושים".
— הרב אברהם בורנשטיין, אגלי טל, הקדמה[1]
רב ואדמו"ר
כעבור 4 שנים מפטירת חותנו, בשנת ה'תרכ"ג נתמנה לרבה של פרצ'ב, שם שהה מספר שנים, שבהם סבל מרדיפות של חסידי רבי דוד, בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק, משום שלא קיבל את מרות רבם ותחת זאת היה חסיד של רבי יצחק מאיר אלתר מגור. בסופו של דבר מונה תחתיו רבי דוד, והוא עבר לכהן כרב בקרושנוביץ. בשנים אלו נסע לרבותיו, ממלאי מקום חותנו, רבי יצחק מאיר אלתר מגור ורבי חנוך העניך מאלכסנדר.
ב-1870 אחר פטירת רבי חנוך העניך החל לכהן כאדמו"ר. ב-1876 עבר לכהן ברבנות נשלסק. גם שם בעלי הבתים לא ראו בעין יפה את ניהול החצר במקביל לתפקיד הרבנות, ולכן עזב את העיר, וב-1883 עבר לכהן כרב העיר סוכטשוב, שבה הקים ישיבה במקביל לחצר החסידית בראשותו. לאחר מספר שנים עזב את רבנות העיר ושימש כאדמו"ר בלבד.
פעילות למען ארץ ישראל
רבי אברהם תמך בעלייה לארץ ישראל, וכך כתב בספרו "אבני נזר":
מצווה גדולה להשתדל אצל הממשלה ליתן רשות לקיבוץ אנשים לעלות שזה ודאי בכמה עניינים: א. לגוף העלייה שתהיה חופשית. ב. הישיבה שמה לקיום המצוות בכלל, ובייחוד למצוות התלויות בארץ כי לא הורגלו בהם, ואם יהיו הרבה מישראל הכשרים, איש את רעהו יעזורו וגו'. ג. לעניין קדושת הארץ וברכותיה, כי על ידי קיום המצוות בא"י תתרבה קדושתה... ואפילו להאנשים היושבים בחו"ל הוא מצווה גדולה לקנות נחלה בא"י, ובפרט אם יהיה מזה פרנסה, אף אם ישבו בחו"ל - נחשב קצת כאילו יושבים בארץ ישראל.
רבי אברהם אף שלח את בנו ואחיו-חתנו לארץ ישראל בשנת ה'תרנ"א (1891), על מנת לקנות שטח אדמה להקמת יישוב דתי בה. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל עקב גזירה של הסולטאן הטורקי.
נפטר בי"א באדר א' ה'תר"ע. אחריו כיהן כאדמו"ר בנו רבי שמואל.
משפחתו
- אשתו, שרה צינה, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
- בנו יחידו, רבי שמואל, ה"שם משמואל", מילא את מקומו. בניו וצאצאיו של רבי שמואל, שימשו באדמורו"ת אחריו.
- בתו, אסתר בריינדל, הייתה נשואה לאחיו, רבי מאיר בורנשטיין. נכדם היה הרב שבתי בורנשטיין מירושלים.
מתלמידיו המפורסמים
- רבי מאיר דן פלאצקי, בעל ה"כלי חמדה"
- רבי יואב יהושע וינגרטן, בעל "חלקת יואב"
- רבי יצחק פייגנבוים, אב"ד ורשה
- רבי אריה צבי פרומר, הרב מקוז'יקלוב בעל "ארץ צבי"
- רבי אברהם מנדלזון, דיין בוורשא ובעל "דברי אברהם"
- רבי שאול משה זילברמן הרב מווירשוב בעל ה"פרדס שאול"
- רבי יהודה ליב קובלסקי מוולוצלווק
- רבי צבי יהודה מאמלוק, מחבר הספר "אביר הרועים" לתולדות רבו וספר הפולמוס "מלחמות יהודה" להציל את כבוד רבו מרבנים שהשיגו אודות פסיקותיו
- רבי מיכאל פורשלגר, ר"מ בישיבת בולטימור ומחבר הספר "תורת מיכאל"
- רבי אברהם ויינברג, חבר וועד הרבנים בוורשא, מחבר ספר "ראשית ביכורים," נספה בשואה.
- רבי יעקב בוימאן רבה של קהילת שערי תורה בלוס אנג'לס מחבר הספר "חמדת יעקב"
ספריו
- אגלי טל - על ל"ט מלאכות שבת. נדפס בתרס"ה 1905. ההקדמה לספר נחשבת לקלאסיקה בעולם התורני. בהקדמה הוא מפרט את דרך הלימוד אותה רכש אצל חותנו, רבי מנחם מנדל מקוצק, וכן מתפלמס בשאלה אם ניתן ליהנות ממצוות לימוד תורה, על-אף הכלל הידוע ש"מצוות לאו ליהנות ניתנו". חלקים מהספר נערכו על ידי בנו רבי שמואל שאביו העיד עליו שיש לו לשון צחה. הספר התפרסם במהירות וישיבות רבות בפולין החלו ללמוד מסכת שבת באותה תקופה.
- אבני נזר - שו"ת. נדפס בשבעה כרכים, הספר ערוך לפי סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך.
- נאות הדשא - על התורה והמועדים (3 כרכים). כרכים אלה מהווים ליקוטים מתורותיו, ומתורות צאצאיו, שבדפוס ושבכתבי-יד, ונערכו על ידי נכדו (בנו של ה"שם משמואל") רבי אהרון-ישראל בורנשטיין.
לקריאה נוספת
- אביר הרועים - לתלמידו הרב צבי יהודה מאמלוק, פיטרקוב תרצ"ה.
- שמואל ענבר, מראה הדשא - תולדות ופרקי חיים של ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" מסוכטשוב זי"ע. מאת הרב אהרן ישראל בורנשטיין (בנו של השם משמואל).
- אליעזר שטיינמן, על אדמור"י פולין, פרק העוסק בו.
- הרב אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות - חלק ה, ירושלים תשט"ו.
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב, עמ' קנו-קצד. בני ברק, תשמ"ז,
קישורים חיצוניים
- רשימת המאמרים של אברהם בורנשטיין, באתר רמבי"ש
- ספרו אבני נזר: החלק הראשון והשני, כשנתיים לאחר פטירתו, בה'תרע"ב (1912); החלק השלישי והרביעי; החלק החמישי והשישי; החלק השביעי, האחרון, ה'תרצ"ד, ערב מלחמת עולם השנייה.
- מאיר סטרמן, מאה שנה לאבני נזר זצ"ל, באתר ערוץ 7, 25 בפברואר 2010
- אברהם מסוכאטשוב, רבי אברהם בורנשטיין, מגדולי רבני החסידות. בעל "אבני נזר". באתר דעת
- מכתב האדמו"ר מסוכטשוב 'ע"ד ספרות ועתונות חופשית'
- וינגוט, אפרים שלמה זלמן בן מיכאל דב, מספד תמרורים, באתר HebrewBooks
- אברהם יצחק ברומברג, האדמו"ר מסוכאטשוב זצ"ל, הצופה, 7 במרץ 1947