שמואל בורנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האדמו"ר מסוכטשוב
רבי שמואל בורנשטיין
רבי שמואל בורנשטיין - בעל ה"שם משמואל"
רבי שמואל בורנשטיין - בעל ה"שם משמואל"
לידה 2 בנובמבר 1856
ד' בחשוון ה'תרט"ז
קוצק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בינואר 1926 (בגיל 69)
כ"ד בטבת ה'תרפ"ו
אוטבוצק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה סוכטשוב
מקום מגורים זגערש
תקופת הפעילות ? – 8 בינואר 1926 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים אדמו"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו אביו, רבי אברהם בורנשטיין
חיבוריו שם משמואל
אב רבי אברהם בורנשטיין
צאצאים
אדמו"ר חסידות סוכטשוב ה־שני
ה'תר"עה'תרפ"ו
בנו, רבי דוד בורנשטיין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (ד' בחשוון ה'תרט"ז, 2 בנובמבר 1856 - כ"ד בטבת ה'תרפ"ו, 8 בינואר 1926) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה. בנו היחיד של רבי אברהם בורנשטיין (מייסד חסידות סוכטשוב) ונכדו של הרבי מקוצק.

הוא שימש כאדמו"ר נערץ בחייו, ותורותיו המקוריות, ובעיקר ספרו "שם משמואל", תפסו מקום מרכזי בארון הספרים החסידי גם לאחר מותו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבת ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב

נולד בשנת ה'תרט"ז (1856) בעיירה קוֹצְק. כשהיה כבן 4 שנים נפטר סבו, הרבי מקוצק. התפרנס ממסחר. בשנת תרל"ג (1873) נשא לאשה את בתו של רבי ליפמאן מרדומסק, חתן התפארת שלמה. יחד עם אביו הרביץ תורה בישיבה בסוכטשוב. כשנפטרה אשתו בשנת ה'תרס"ב נשא לאשה את בתו של הרב נתן נטע כהנא שפירא, רבה של קשוינז, מחסידי סוכטשוב, ומחבר ספר "שמן למאור".

כאביו, היה תומך נלהב ביישוב ארץ ישראל, ובמיוחד לאחר הצהרת בלפור.[1] עם זאת יחסו לתנועה הציונית החילונית היה עוין[2]. ב-1896 ביקר בארץ ישראל במצוות אביו במטרה לרכוש בה קרקע להתיישבות, אולם התוכנית לא עלתה בידו בגלל איסור מכירת קרקעות לאזרחי מדינות עוינות שהטיל השלטון העות'מאני באותה עת.

לאחר פטירת אביו בשנת ה'תר"ע (1910) ולפני סתימת הגולל לקבר אביו[3] הוכתר לממלא מקומו, והחל לכהן כאדמו"ר וכראש ישיבה בסוכטשוב. סגנון הנהגתו היה תקיף וקוצקאי יותר. לאחר מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את העיר סוכוטשוב ועבר ללודז' ולאחר מכן לזגערזש. בספרו "שם משמואל" הוא מביא ומבאר מתורת אביו, סבו, ואדמו"רים נוספים.

נפטר בכ"ד בטבת ה'תרפ"ו (1926) בעיירת הנופש אוטבוצק, והובא לקבורה באהל[4] בבית העלמין בסוכטשוב לצד קברו של אביו. נאמר כי בפטירתו הייתה חסידות סוכטשוב שנייה בגודלה לאוסטרובצה במספר הלמדנים שבה[5].

שם משמואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, חיבר את הספר 'שם משמואל' על חמישה חומשי תורה ועל המועדים. הספר הוא אמרותיו החסידיות שנאמרו מידי שבת בעת עריכת ה"טיש", ובהזדמנויות נוספות, ונכתבו על ידו מאוחר יותר.

הספר נדפס לראשונה בפולין מיד לאחר פטירתו, על ידי בנו דוד, בעל "חסדי דוד", בתשעה כרכים, (ב"כ בראשית, ב"כ שמות, ויקרא, במדבר, דברים, מועדים, הגדה של פסח). לאחר מכן בנו, רבי חנוך בורנשטיין, הדפיס את הספר בארץ ישראל במהדורה חדשה, ובאותיות מרובעות, וכיום הוא מודפס בשישה כרכים (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים ומועדים, הגדה של פסח).

חלק גדול מהספר מבוסס על תורת אביו בעל האבני נזר, כשהוא מצטט את דבריו ומבארם. הספר זוכה לתפוצה רחבה, בציבור החרדי והדתי-לאומי כאחד, ונקבעים בו שיעורי תורה רבים.

מלבד חיבור זה, או אף ערך את החלק הפנימי - הקצר - בספרו של אביו, "אגלי טל", כשהחלק החיצוני שנכתב על ידי אביו - הוא כביאור ארוך לחלק הפנימי.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שמואל מסוכטשוב היה נשוי פעמיים, והיו לו 21 ילדים, שכמעט כולם נספו בשואה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן ישראל בורנשטיין, מראה הדשא - תולדות ופרקי חיים של ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" מסוכטשוב, תשס"ד.
  • ישראל ארליך, אבירי הרועים.
  • נדב מיטב, מפתח העניינים שם משמואל על התורה, בהוצאת ישיבת אור עציון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק אלפסי, תשעים שרים.
  2. ^ ראו דיון והפניות בעניין, בבלוג מנהל ספריית הרמב"ם
  3. ^ ראו מראה הדשא עמוד רב
  4. ^ האהל נחרב בימי המלחמה. בשנת תשנ"ג נמצא מקום האהל על ידי ר' יהודה וידבסקי והוקם מחדש על ידי חסידי סוכוטשוב, ראו באתר יד ושם
  5. ^ מראה הדשא פרק ה'שם משמואל' ;ליב ביין, מפנקסו של עיתונאי חסיד (לעברית: מרדכי סליפוי), ירושלים תשכ"ז, עמ' 61.