שמריה גוטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שמריהו גוטמן)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמריה גוטמן
1909 –‏ 1996
Shmarya Guttman.jpg
תרומות עיקריות
חפירות באזור מצדה, סוסיא, גמלא
נתונים נוספים
ענף מדעי ארכאולוגיה
נולד 15 בינואר 1909
נפטר 22 באוקטובר 1996 (בגיל 87)
ארצות מגורים ישראל
קבר שמריה גוטמן בנען

שמריה גוּטמן (15 בינואר 190922 באוקטובר 1996) היה ארכאולוג ישראלי. ידוע בעיקר הודות לתרומתו לחקר מצדה ולחשיפת גמלא, אם כי הידע שרכש בתחום היה פרי לימוד עצמי ולא אקדמי. בצעירותו היה פעיל בתנועת הנוער העובד, בארגון החלוץ והיה מפקד המחלקה הערבית בפלמ"ח. מבין הראשונים שדיווחו על האקסודוס הפלסטיני במלחמת העצמאות במאמרו "לוד יוצאת לגולה" שפורסם בנובמבר 1948.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמריה גוטמן נולד ב-1909 בגלזגו שבסקוטלנד, לשם עקרה משפחתו ב-1905 מרוסיה עקב חששו של האב, שהיה סוציאל־דמוקרט וחבר "פועלי ציון", שייאסר. גוטמן, הרביעי מבין חמישה ילדים, עלה יחד עם משפחתו ארצה ב-1912. בני המשפחה התיישבו במרחביה, וחיו בה בדחק ובמחסור בעת מלחמת העולם הראשונה. שני הוריו של גוטמן נפטרו שנים מעטות לאחר עלותם ארצה, והוא ואחיו התגוררו בבית האחות הבכורה מרים. מרקם ההוויה הייחודי של בית זה, אשר היה מקום מפגש לאנשי העלייה השנייה, תרם רבות לביסוס השקפת העולם הסוציאליסטית אותה פיתח גוטמן. את לימודיו התיכוניים עשה בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, אך הוא לא סיים את לימודיו ובמקום זאת הצטרף אל תנועת הנוער העובד (לימים תנועת הנוער העובד והלומד), והיה מראשוני החברים בתנועה. בהמשך הדריך בעמק יזרעאל, ירושלים וחיפה ואף היה מזכיר כללי של התנועה. שמריהו גוטמן היה מראשוני קיבוץ נען, הקיבוץ הראשון של הנוער העובד, והיה חבר בו עד יומו האחרון. נישא לשרה פרבמן ונולדו להם שתי בנות ובן.

פועלו ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוטמן היה חבר קבוצת הנוער העובד נען מאז היווסדה בשנת 1930, שימש מדריך נוער בתל אביב, חיפה וירושלים. היה שליח תנועת החלוץ לפולין בשנת 1935 ואיש המחתרת הציונית בעיראק בשנים 1942 עד 1945, שם פעל למען ארגון ההגנה היהודית המקומית ולמען העלאתם ארצה של יהודי עיראק. ב-1945 הצטרף לשירות הידיעות של ההגנה, לאחר מכן הצטרף לפלמ"ח והיה מפקד המחלקה הערבית. עם הקמת צה"ל, שימש קצין מודיעין. בשנת 1949 יזם הובלת כוח אשר כבש את עין גדי, תוך ניצול היכרותו עם האזור ותוואי הקרקע. בכך קבע גוטמן את שיוכם של עין גדי, מצדה, ודרום מדבר יהודה בתחומי גבולותיה של מדינת ישראל שזה עתה קמה. בשנת 1966 נשלח מטעם המוסד לייעץ למנהיג הכורדים מוסטפא ברזאני במאבק המורדים הכורדים נגד עיראק.

מפעלו הארכאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוטמן עלה לראשונה למצדה בגיל עשרים וארבע בשנת 1933 והשפיע יותר מכל אדם אחר על חשיפת ושחזור שרידיה והפיכתה לסמל. גוטמן זיהה את הערך החינוכי הגלום במיתוס מצדה, וב-1942 ערך על פסגתה את הסמינר הראשון של הנוער העובד ושל המחנות העולים. "מאז" העיד גוטמן "ראיתי עצמי כמי שחייב לחקור את מלחמת היהודים ברומאים". בעקבות התעניינותו בנושא המרד ברומאים והקשיים שעורר מרד זה ביחס החברה היהודית, הביא גוטמן להקמת המשלחת הארכאולוגית הראשונה למצדה בשנים 1955 עד 1956 מטעם האוניברסיטה העברית והיה אחד מראשיה. עד אז נחפרה מצדה מעט וזאת רק בידי חוקרים זרים. ב-1961 חפר ושיחזר את אחד המחנות הצבאיים הרומיים שצרו על מצדה ועל כך פרסם ב-1964 את ספרו "עם מצדה : פרקי סיור ומחקר". גוטמן השפיע על יגאל ידין לבצע חפירות במצדה, ואף השתתף בחפירותיו של ידין בשנים 1963 עד 1964. עיקר עבודתו של גוטמן התרכזה באזור החומה, ובה מצא בין היתר את השקלים הראשונים שהתגלו באזור זה.

בתום מלחמת ששת הימים עמד גוטמן בראש סקר חירום בצפון רמת הגולן. בשנים 1968 עד 1969 עמד בראש חוליית הסקר הארכאולוגי בהר חברון, ששמה לעצמה כיעד את איתורם של יישובים יהודים מתקופת בית שני, המשנה והתלמוד. גוטמן יזם ועמד בראש חפירת בית הכנסת בחורבת סוסיה, היה זה אות לדבקותם של היהודים בסוסיה, אל מול נסיגת היישוב היהודי בהר חברון, מנגד.

בשנת 1970 יצא גוטמן לשלוחת דיר קרוח, בנחל דליות שברמת הגולן[1]. לאחר סקר שערך במקום, זיהה אותו עם שרידי העיר גמלא, שאזרחיה ניהלו קרב גבורה עד מוות עם הצבא הרומי ובכך חיזק את הזיהוי שהציע יצחקי גל שנתיים לפני כן. על כך פרסם מאמר ב-1971. מאז 1976 ניהל במשך אחת עשרה שנים רצופות חפירות בעיר גמלא וחשף את בית הכנסת, בתי מגורים, ביצורי העיר ועדויות למלחמה האחרונה שלה.

קיבל את פרס יגאל אלון ל"מעשה מופת חלוצי" בשנת תשמ"ב. בשנת 1984 זכה בפרס יצחק בן-צבי[2]. בשנת 1991 הוענק לו דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה[3].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עם מצדה: פרקי סיור ומחקר, ‬‫ תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ה (1964). ‬
  • גמלא: הרקע ההיסטורי, עונת החפירות הראשונה, ‫תל אביב: המדור לידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית (תשל"ז).
  • גמלא: החפירות בשלוש העונות הראשונות, עורך: יעקב שחר, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1981. ‬
  • גמלא: החפירות בשמונה העונות הראשונות, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה.
    מחנה החפירות באהלים של שמריהו גוטמן לרגלי גמלא
  • גמלא, עיר במרד, שמריה גוטמן, יואל רפל. תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשנ"ד-1994.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמריה גוטמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]