מיכל בירן (חברת הכנסת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכל בירן
מיכל בירן, 9 בנובמבר 2012
מיכל בירן, 9 בנובמבר 2012
לידה 28 ביוני 1978 (בת 40)
כ"ג בסיון ה'תשל"ח
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כנסות 19 - 20
סיעה
עיסוק קודם
מיכל בירן בעצרת מצעד הגאווה בחיפה 2014

מיכל בירן (נולדה ב-28 ביוני 1978) היא חברת הכנסת שנחשבת ציונית סוציאל-דמוקרטית ופרגמטית מטעם מפלגת העבודה והמחנה הציוני ושימשה כיושבת ראש המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה בין השנים 2010–2014 ונמנית על הזרם הסוציאל-דמוקרטי במפלגה . מתגוררת כיום בשכונת בקעה בירושלים.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירן נולדה וגדלה בהוד השרון למאיר בירן (ברנשטיין), יליד הארץ ממוצא פולני, ולוורדה לבית קוריצקי, ילידת ברית המועצות. בירן היא בעלת תואר שני בהצטיינות במדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב, ואת התזה שלה כתבה על מדיניות פנסיונית מרחיבה בעידן נאו-ליברלי. טרם בחירתה לכנסת הייתה דוקטורנטית בנושא מדיניות פנסיונית באוניברסיטת תל אביב.

בירן פעלה כ-17 שנים בתנועת הנוער העובד והלומד, כמדריכה וכרכזת פעילות התנועה בנגב.

בין השנים 2007–2010 הייתה העוזרת הפרלמנטרית של ח"כ שלי יחימוביץ'. בתקופה זו הובילה בהצלחה את מאבק העוזרים הפרלמנטריים נגד תופעת פיצול משרות העוזרים והפגיעה בזכויותיהם.

ביוני 2010 הייתה לאישה הראשונה אי פעם שזכתה בהתמודדות לראשות המשמרת הצעירה של מפלגת הצעירה אל מול התנגדות ממסד המפלגה ואל מול התנגדותו של יושב ראש המפלגה דאז אהוד ברק , לאור המאבקים הרבים נגד יושב ראש מפלגת העבודה דאז אהוד ברק, זכתה בירן לכינוי "האיום הבירני" בקרב מתנגדיה. כינוי אותו אימצה לחיקה ואף השתמשה בו מספר פעמים במהלך מערכות בחירות בהן השתתפה.[1] היא שימשה כיו"רית המשמרת הצעירה בשנים 2010-2014, כאשר גם כיום, גוף הצעירים נחשב למוקד הכוח הפוליטי העיקרי שלה בתוך המפלגה.

MK Michal Beiran .jpg

במהלך שנותיה כיושבת ראש המשמרת הצעירה הקימה תאי סטודנטים בכל רחבי הארץ (מתל חי ועד באר שבע), הובילה מאבקים נגד הפרטת רכבת ישראל, נגד ייצוא הגז הטבעי, העסקת מורי קבלן וסגירת ערוץ 10, נגד סגירת מפעל פרי גליל ופיטורי עשרות עובדים בהובלת תא אופק תל-חי ועוד.

בפריימריז לראשות מפלגת העבודה, בשנת 2011, עמדה בירן בראש מטה המתנדבים של שלי יחימוביץ' אשר נבחרה לעמוד בראש המפלגה.

בירן התמודדה בבחירות המקדימות לרשימת מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה ונבחרה במקום המשוריין לנשים, המקום ה-14 עם 8,822 קולות. לאחר עזיבתו של עמיר פרץ את המפלגה דורגה במקום ה-13 ברשימה ונבחרה לכנסת ה-19.לאחר הבחירות המקדימות לכנסת העשרים של מפלגת העבודה, הוצבה בירן במקום ה-19 של רשימת המחנה הציוני,[3] ונבחרה מטעמה לכנסת העשרים.

בינואר 2017 התמודדה בירן מול חמישה מועמדים נוספים לתפקיד מזכ"לית המפלגה. היא נכשלה בניסיונה לעלות לסיבוב השני, שאליו הגיעו יאיר (יאיא) פינק, יו"ר המטה לשעבר של שלי יחימוביץ' וערן חרמוני, מקורבם של יצחק הרצוג ועמיר פרץ שזכה לבסוף בתפקיד.

חברת הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירן כיהנה בכנסת התשע עשרה והעשרים כחברה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת וכן בתור ממלאת מקום בוועדת הכספים של הכנסת. כמו כן הקימה את השדולה למען העסקה ישירה, השדולה לפנסיה הוגנת, שדולת ים המלח וכן את השדולה לקידום תנועות הנוער והחינוך הבלתי-פורמלי בישראל.

בירן נחשבת לידידת הקהילה הגאה ואף נאמה במצעד הגאווה בבאר-שבע ב-27 ביוני 2013. כמו כן, בירן פועלת לקידום חקיקה פמיניסטית, וכן השתתפה בקמפיינים אינטרנטיים להגברת המודעות בנושא.

עם סיום מושב החורף של הכנסת בשנת 2013, דורגה בירן במקום השמיני מבין 120 חברי הכנסת במדד החברתי של המשמר החברתי.

לאחר הבחירות המקדימות לכנסת העשרים של מפלגת העבודה, הוצבה בירן במקום ה-19 של רשימת המחנה הציוני,[2] ונבחרה מטעמה לכנסת העשרים.

בינואר 2018 הטילה ועדת האתיקה של הכנסת על בירן עונש של הרחקה לשבוע מישיבות המליאה והוועדות, לאחר שקראה לחה"כ אורן חזן "סרסור".[3]

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת הכנסת בירן עוסקת במערכת החיסכון הפנסיוני בישראל וברגולציה של התחום. בתחילת הכנסת ה-19 הקימה בירן את השדולה לפנסיה הוגנת בכנסת בשיתוף ח''כ עמר בר לב, אליהם הצטרף בכנסת ה-20 ח''כ דודי אמסלם . גם כן , קידמה יוזמות רבות בתחום החיסכון הפנסיוני, אשר הבולטות ביניהן הן הקמת קרן ברירת מחדל, הגבלת גובה דמי הניהול המרביים בקרנות הפנסיה החדשות, הצעה שעברה בקריאה טרומית למרות התנגדות הממשלה [4], והצעת חוק שנכנסה לספר החוקים לניתוק חישוב עמלת ההפצה המשולמת לסוכן מגובה דמי הניהול, על מנת למנוע ניגוד עניינים של הסוכן הפנסיוני ולשנות את מערך התמריצים הפועלים עליו באופן שיוזיל את דמי הניהול.

בירן נחשבת לידידת הקהילה הגאה ופועלת לקידום חקיקה פמיניסטית. הייתה בין הקולות הבולטים לתיקון חוק הפונדקאות שהפלה זוגות חד מיניים, וביום ההצבעה על החוק העניקה לראש הממשלה בנימין נתניהו ספר בשם 'אבא ואבא', עם הקדשה אישית.[5]

בירן מקדישה חלק ניכר מזמנה למאבקי עובדים. בין היתר, הצליחה למנוע העברה של מאות עובדי פלאפון וסלקום למיקור חוץ בהעסקה קבלנית [6], ליוותה את מאבקם של עוזרי השופטים ותמכה במאבק העובדים הסוציאליים מול יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ח"כ אלי אללוף [7].

נושא מרכזי נוסף שבירן עוסקת בו הוא תחום הבריאות. היא ניהלה מאבק לכך שכל התרופות מצילות החיים ייכללו בסל התרופות ויסופקו לכל אזרח ללא תלות ביכולתו הכלכלית, ולא יגולגלו אל הביטוחים המשלימים לרפורמה בבריאות הנפש, ואף הגישה בג"צ בעניין, יחד עם ארגון בנפשנו ואחרים, בשל התנגדותה לעמדת המדינה בשל שתי סיבות: לפגיעה בפרטיות המטופלים, וגריעת טיפול מאחרים. [8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכל בירן, ‏טור מיוחד: הברחתי את אהוד ברק, באתר onlife,‏ 4 בפברואר 2013
  2. ^ מורן אזולאי, העבודה בחרה: יחימוביץ', שפיר ושמולי במקומות הראשונים, באתר ynet, 14 בינואר 2015
  3. ^ החלטת ועדת האתיקה, 30 בינואר 2018
  4. ^ "ניצחון לאופוזיציה: בניגוד לעמדת הממשלה אושרה הצעת חוק להורדת דמי ניהול בפנסיה". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 23 במרץ 2016. בדיקה אחרונה ב-14 בנובמבר 2018. 
  5. ^ חרף הצהרותיו: נתניהו התנגד להכללת אבות בחוק הפונדקאות, ערוץ עשר (בעברית)
  6. ^ ועדי פלאפון וסלקום מתעקשים: העובדים לא יהפכו לעובדי קבלן, גלובס, ‏2015-09-01 (בעברית)
  7. ^ חרותי-סובר, טלי (20 בפברואר 2018). "אלאלוף נגד העובדים הסוציאליים: "בשביל מה אתם מקבלים משכורת?"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-14 בנובמבר 2018. 
  8. ^ "בג"ץ דן בעתירה נגד הרפורמה במערך בריאות הנפש". דבר ראשון (בעברית). בדיקה אחרונה ב-14 בנובמבר 2018.