בעילת מצווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביהדות, בעילת מצווה היא קיום יחסי האישות הראשונים של זוג שנישא, שבהם הוא מבטא את מימוש הנישואים. לבעילה זו דינים ייחודיים.

משמעות הבעילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוספות[1] מבארים זאת על פי דברי התלמוד: "אשה ... אינה כורתת ברית (של אהבה וידידות) אלא למי שעשאה כלי",[2] כשהמטרה בזאת היא ש"על ידי כך מידבק בה ובאין לידי פרייה ורבייה". יש אף דעה בראשונים שפעולה זו היא העיקר והסיום של שלב החופה, השלב המרכזי של הנישואים.[3]

דם בתולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דם בתולים

בעבר רוב הבנות היו נישאות בעודן נערות, וקרום הבתולים שלהן היה שלם ומתוח, באופן שבעת בעילת המצווה היה נקרע ומדמם. אף שמהתורה דם זה אינו נחשב לדם נידה כיוון שאין מקורו מהרחם, מחמת חשש מבלבול בין דם בתולים לדם נידה, חכמים גזרו עליו שייחשב כדם נידה שאוסר את בני הזוג בקרבה גופנית עם הופעתו,[4] וכהמשך לכך קבעו שלאחר כל בעילת מצווה בני הזוג ייאסרו במגע גם אם לא נראה דם בתולים. כך שבפועל מיד בתום בעילת המצווה בני הזוג נאסרים במגע ונוהגים בכל הרחקות הנידה, למעט הקלות אחדות.[5]

דחיית בעילת מצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות אשכנז התפתח מנהג לדחות את בעילת המצווה מספר ימים לאחר ליל הכלולות,[6] כדי שהחתן והכלה יסתגלו זה לזה לפני בעילת המצווה,[7] וכדי שיוכלו לשמוח יחד לפני שייאסרו כתוצאה מבעילת המצווה.[8] אולם רבים מהאחרונים הביעו מורת רוח ממנהג זה, שעלול ליצור תקלות הלכתיות שונות כגון חשש הוצאת זרע לבטלה או איסור ייחוד אם הכלה תהיה נידה לפני הבעילה.[9]

ברכת 'אשר צג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אשר צג אגוז

בגאונים ובחלק מהראשונים[10] מופיע נוסח ברכה שהיה החתן מברך אחר שבעל בעילת המצווה ומצא בתולים:

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר צג אגוז בגן עדן, שושנת העמקים, בל ימשול זר במעין חתום. על כן אילת אהבים שמרה בטהרה וחוק לא הפרה, ברוך אתה ה' הבוחר בזרעו של אברהם

מנגד, יש ראשונים שיצאו נגד המנהג לברך ברכה זו, וטענו שזו ברכה לבטלה, כיוון שאינה נזכרת בתלמוד. בנוסף לנימוק זה, הרמב"ם הביע התנגדות לברכה גם מן הצד המוסרי, משום שהיא עוסקת באופן מפורש בדברים שראויים להיות בצנעה:

ומעניין אותה (הברכה) הנקראת ברכת בתולים, הרי היא ברכה לבטלה בלא ספק, נוסף להיותה מנהג מגונה מאד, שיש בו מחוסר הצניעות ומזניחת קדושת הדת וטהרתה מה שאין למעלה ממנו, רוצה לומר, אותה התקהלות מגונה, שקוראים "קידוש הבתולים". ואסור למי שיש בו יראת שמים או צניעות לבוא אליו בשום פנים, וכתב משה

שו"ת הרמב"ם סימן רז

הפוסקים הכריעו שלא לברך אותה, אך יש שנהגו לאומרה בלי שם ומלכות, כדי לא להיכנס לחשש ברכה לבטלה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ד', עמוד א'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ב, עמוד ב'
  3. ^ שיטה מקובצת על תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ג', עמוד ב'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ס"ה, עמוד ב'
  5. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קצ"ג, סעיף א'
  6. ^ ש"ך יורה דעה סימן קצ"ב סעיף קטן י"א.
  7. ^ מעין מנהגם של חלק מאנשי יהודה בתקופת המשנה. ראו תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י"ב, עמוד א'
  8. ^ חלקת יואב חלק אבן העזר סימן פ"ו.
  9. ^ ש"ך יורה דעה סימן קצ"ב סעיף קטן י"א, חלקת יואב חלק אבן העזר סימן פ"ו, ועוד.
  10. ^ הלכות גדולות לו, הלכות כתובות, אור זרוע חלק א' סימן שמ"א, בשם השאילתות, ועוד.