מירה מאיר

מירה מאיר

לידה	21 במאי 1932
פטירה	5 בינואר 2016 (בגיל 83)
עיסוק	משוררת, סופרת ילדים, פזמונאית, עורכת ספרותית, סופרת
שפות היצירה	עברית
פרסים	פרס היצירה לסופרים עבריים פרס זאב לספרות ילדים ונוער

מירה מאיר (21 במאי 1932 – 5 בינואר 2016) הייתה סופרת, משוררת ועורכת ישראלית, שהתמחתה בספרות ילדים. מבין ספריה, זכו לפרסום רב בעיקר ספרי הילדים.

ביוגרפיה

מירה מאיר נולדה בשנת 1932 בעיר לודז' שבפולין, ובילדותה, בשנת 1939, עלתה לארץ ישראל עם שני הוריה ואחותה, והמשפחה השתקעה בתל אביב. מאיר גדלה התחנכה בעיר, וסיימה את לימודיה בתיכון חדש, ומנעוריה הייתה חברה פעילה בתנועת השומר הצעיר.

לאחר השירות בצה"ל הצטרפה עם גרעינה לקיבוץ נחשון, בו התגוררה עד יום מותה.

כתבה ספרים וסיפורים לילדים ומבוגרים, והייתה עורכת מדור ספרי ילדים ונוער בספריית פועלים. מאיר כתבה גם פזמונים לילדים, כמו שיר הפתיחה לתוכנית "רגע עם דודלי", ואף עסקה בתרגום.

מאיר נפטרה ב-5 בינואר 2016, בגיל 83. השאירה אחריה ארבעה ילדים.

כתביה

• לא הכל (1967)
• בארץ ההיא מתחת למים (1970)
• מה עושים דגים בגשם? (1970) — מחרוזת שירי פנטזיה על מסיבה של עננים, על שמש הרוחצת פניה בשלולית ועוד.
• היומן שלי (1972) — יומנה של בת 13 "המרגישה שאני מוכרחה להגיד לפעמים דברים, אבל אף אחד אינו מבין אותי".
• אני אוהב לצייר (1972), זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער.
• מעשה שהיה כך היה (1973) — עשרה סיפורים "על כל מיני דברים שקרו" בעולמם של ילדי הקיבוץ.
• הצב של אורן (1977) — מעשה בילד הזוכה בצב ולומד להכירו.
• שלולי (1977) — בבואתו של ילד הנשקפת בשלולית נעשית לחברו הסודי.
• המסע המופלא של חנטוש (1977) — סיפור בחרוזים על טיסת ילד לירח.
• אלינה היא אילנה (1978) — סיפור מצולם על קליטת נערה עולה.
• מעשה נורא בבת-יענה (1978) — שמונה שירי דמיון והומור.
• איש רעים (1978)
• מישהו מוצא פרח (1979)
• מי אשם? (1979) — סיפור על טיול לירקון (נכתב בהשראת איוריו של נחום גוטמן).
• ארכה למרחקים (1979)
• מישהו מוצא כתר (1979)
• פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו (1981) — מעשה בילד שסירב לישון לבדו, ועל כן הביא למיטה את צעצועיו.
• ספר המסעות של בנימין מטודלה (1984)
• מי הוא זה ואיזה הוא (1984)
• שדוני (1985)
• מי זה היה ומה זה היה (1986)
• אור כלוא (1989)
• איזה יופי (1989)
• סבא לונה פארק (1990)
• בגלל פודינג שוקולד (1991)
• מסיבה של עננים (1992)
• הדגיג מיכל (1994)
• באלו כשבא לו (1995)

משיריה שהולחנו כפזמונים:

• "אין לי יותר מה לומר" (לחן: אפי נצר)
• "אנחנו לא מכאן" (לחן: מתי כספי)
• "גשם ראשון" (לחן: אברהם זיגמן)
• "נחל נערן" (לחן: אברהם זיגמן)
• "נערי בים ביתו" (לחן: משה וילנסקי)
• שיר הנושא לסדרת הטלוויזיה רגע עם דודלי (לחן: רומן קונצמן)

פרסים

• 1972- פרס זאב על ספרה "אני אוהב לצייר "
• 2005- על מפעל חיים
• 2010- עיטור אנדרסן,^{[דרוש מקור]} פרס שר החינוך, פרס היצירה לסופרים עבריים

לקריאה נוספת

• מירי ברוך, 'מירה מאיר: "האני האישי" בתוך חיי הקיבוץ ונופיו', עיונים בספרות ילדים 15 (תשס"ה), 16–26.
• מירי ברוך, '"הקיבוץ והלב": דברים על יצירתה של מירה מאיר', ספרות ילדים ונוער 132 (תשע"א), 67–73.

קישורים חיצוניים

• מירה - מפעל חיים, באתר קיבוץ נחשון
• האזנה ל שירים של מירה מאיר באתר 'שירה עובדת'
• מילים לשירים של מירה מאיר, באתר "שירונט"
• מירה מאיר – האני האישי בתוך חיי הקיבוץ ונופיו
• דף מחבר, באתר הוצאת ידיעות אחרונות
• מירה מאיר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• מירה מאיר, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• הספרים של מירה מאיר, באתר "סימניה"
• מירה מאיר, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל
• רשימת הפרסומים של מירה מאיר, בקטלוג הספרייה הלאומית
• יפה בנימיני, "בארץ ההיא מתחת למים": שיחה עם המשוררת מירה מאיר עם הופעת קובץ שיריה החדש, דבר, 31 ביולי 1970
• שירה קדרי-עובדיה, אלה הילדים שמאחורי ספרי הילדות המפורסמים, באתר nrg‏, 26 בדצמבר 2014 - ראו "פרק רביעי: הצב של אורן"
• גילי איזיקוביץ, סופרת הילדים מירה מאיר מתה בגיל 83, באתר הארץ, 5 בינואר 2016