לדלג לתוכן

מנוחה טוקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנוחה טוקר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 בדצמבר 1942
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 ביוני 2024 (בגיל 81) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט מ. חברוני עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג נחמן טוקר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיה מנוחה טוקר (יד בטבת ה'תש"ג, 22 בדצמבר 1942י"ז בסיוון ה'תשפ"ד, 23 ביוני 2024) הייתה סופרת ישראלית חרדית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוקר נולדה בירושלים לרב משה חברוני, ראש ישיבת חברון, ורחל, בתו של הרב משה מרדכי אפשטיין.

בשנת תשכ"ד נישאה לרב נחמן טוקר[1] שכיהן כר"מ בישיבת חברון בירושלים עד פטירתו ביולי 2017.[2] לאחר נישואיה גרה עם בעלה וילדיה בשכונת גאולה, ומאוחר יותר בעקבות מעברה של ישיבת חברון לשכונת גבעת מרדכי עברו להתגורר בשכונה.

חיים אישיים ומותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנה יחזקאל טוקר, עורך דין וטוען רבני נשוי לשופטת החרדית הראשונה, חוי טוקר.

הסופרת אסתר טוקר היא כלתה.

נפטרה בי"ז בסיוון ה'תשפ"ד ונקברה בהר המנוחות.[3]

קריירה ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוקר כתבה וערכה ספרים רבים, בין השאר של כלתה הסופרת אסתר טוקר וכן עיבדה ספרי ילדים.

כתבה כתבות וטורי דעה בשבועונים וירחונים חרדים, ביניהם "יתד נאמן", תחת שם העט "מ. חברוני" וכן בשבועון "משפחה".

התפרסמה כאשר כתבה את השיר "שירו של אבא" המספר על לימודו של אביה. השיר הולחן על ידי הלל פלאי והושר על ידי מיכאל שטרייכר.[4]

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ירמיהו: מאורעות מחיי הנביא ירמיהו, הוצאת ש"ב, 1992
  • ימי שמונה: ספור הסטורי מתקופת החשמונאים, הוצאת הספר הטוב, 1994
  • גן החיות שלי, 1997
  • קן הנשרים: סיפורים מימי מלחמת העולם השנייה, הוצאת הספר הטוב, 1998[5]
  • אנשים בשכונה הירוקה, הוצאת שי למורא, 2000
  • אתמולים (תש"ע)
  • הורים באופן זמני, הוצאת יפה נוף, 2018 [6]
  • עם אסתר טוקר, חמותי ואני, הוצאת המודיע, 2020[7]

כעורכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רות זיידמן, כוכב בעלטה : קורותיה של בת צ'נסטוחוב במלחמת העולם, הוצאת ר' זיידמן, 1984
  • רות זיידמן, בהפציע השחר: החזרה לחיים וסיפורים על ילדים בעידן חורבן יהדות אירופה, הוצאת מנחת ישראל, 1998[8]
  • טובה זילברברג, אמא, בקשתך נתקבלה!!, הוצאת ג' זילברברג, 1994
  • אסתר טוקר, מסך השתיקה, מייזליק ספרים, 2009[9]
  • אסתר טוקר, משבצת תפוסה, הוצאת יפה נוף, 2011[10]
  • אסתר טוקר, מילים שיודעות לגעת, הוצאת יפה נוף, תשע"ד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עיתון יומי של תנועת פועלי אגודת ישראל, שערים - תשכ"ד-תשכ"ה (4001–4100), תשכ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  2. ^ עולם התורה התעטף באבל: הגאון הרב נחמן טוקר זצ"ל, באתר www.hidabroot.org, ‏2017-07-19
  3. ^ משה ויסברג, הסופרת המפורסמת במגזר החרדי: מרת מנוחה טוקר ע"ה, באתר בחדרי חרדים, 23 ביוני 2024
  4. ^ שירו של אבא | מיכאל שטרייכר | Shiro Shel Abba | Michoel Streicher, סרטון בערוץ "מיכאל שטרייכר Michoel Streicher", באתר יוטיוב (אורך: 06:36); שירו של אבא באתר הספריה הלאומית
  5. ^ מנוחה טוקר, קן הנשרים, הוצאת ״הספר הטוב״, 1998. (בiw)
  6. ^ מנוחה טוקר, הורים באופן זמני, Yefeh nof, 2018. (בiw)
  7. ^ חמותי ואני | מנוחה טוקר, אסתר טוקר | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  8. ^ Rut Zaidman-Dz'ubas, בהפציע השחר: החזרה לחיים וסיפורים על ילדים בעידן חורבן יהדות אירופה, מנחת ישראל, 1998. (בiw)
  9. ^ אסתר טוקר, מסך השתיקה, מייזליק ספרים, 2009. (בiw)
  10. ^ משבצת תפוסה, באתר הספרייה הלאומית
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.