מנחם מנדל דוליצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנחם מנדל דוליצקי
מנחם מנדל דוליצקי (מנחם-מענדעל דאליצקי) בספר השירים היידי אמנטאלאגיע פינף הונדערט יאהר אידישע פאעזיע, 1917 ניו יורק. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 65

מנחם מֶנדל דוֹליצקיכתיב היידי, שנהג בזמנו: מנחם מענדל דאָליצקי; ברוסית: Долицкий; באנגלית: Dolitzky;‏ 1856, ביאליסטוק1931, לוס אנג'לס) היה משורר וסופר עברי ויידי.

תולדותיו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוליצקי נולד בביאליסטוק וגדל עם רגש קדושה כלפי המילה המודפסת ובמיוחד המילה העברית המודפסת. הוא העריץ את פרץ סמולנסקין, וכאשר חלה סמולנסקין, ונשלח בסביבות שנת 1871 לעיירת המרפא מראנו שבדרום טירול, נסע דוליצקי במיוחד לווינה כדי לפגוש אותו[1]. בבגרותו לימד עברית בביאליסטוק[2] ובמוסקבה[3]. הוא כתב בהמליץ דיווחים על אירועים בביאליסטוק[4][5]. בשנת 1881 היה עד ראייה לפוגרומים בדרום רוסיה שנודעו כסופות בנגב. בעקבות זאת הוא הצטרף לתנועת "חיבת ציון", החל לחבר שירים ציוניים בסגנון הרומנטי והמליצי שהיה מקובל אז ולתאר בשיריו ובסיפוריו את תלאות היהודים ברוסיה. כן החל לכתוב מאמרים בעד תקומת עם ישראל בארץ ישראל. יחסו להגירה לאמריקה היה אמביוולנטי. בתחילה כתב נגדה כפוגעת בעליה לארץ ישראל[6][7][8], אך בהמשך, אולי בעקבות התגברות פרעות סופות בנגב, כתב בעד סיוע להגירה יהודית, בלא לקבוע ארץ יעד[9]. דוליצקי נטל חלק בוויכוח לגבי עידוד העלייה לארץ ישראל ויצא כנגד אלו שבקשו לצנן את ההתלהבות של יהודי רוסיה ורומניה מעלייה לארץ ישראל[10].

בין השנים 1883–1892 חי במוסקבה כמזכירו העברי של הגביר והנדבן קלונימוס זאב ויסוצקי (מייסד חברת תה ויסוצקי) וחיבר את הביוגרפיה שלו[11]. בשנת 1886 זכה שירו "על הררי ציון", שהתפרסם ב"המליץ" בדצמבר 1886[12], בתחרות של אגודת בני ציון לקביעת המנון לאומי[13][14][15].

בעקבות גירוש היהודים ממוסקבה ב-1892 החליט דוליצקי להגר לארצות הברית. עד אז זכה דוליצקי להערכה רבה כסופר ומשורר עברי. המשורר יהודה לייב גורדון כתב לו בשיר פרידה ערב צאתו לארצות הברית, כי הוא רואה בו את ממשיכו בשירה העברית ("הא לך עטי, עלה רש מקומי"). בארצות הברית לא מצא אפשרות קיום מכתיבה עברית והחל לכתוב ביידיש, אך ללא הצלחה[16]. הוא כתב את הרומן היומי בהמשכים בעיתון טאגבלאט ופעם אחת הצליח למכור מחזה שלו תמורת אלף דולר, אולם המחזה זכה לביקורות קטלניות[17]. בשנותיו האחרונות חי בלוס אנג'לס חיים עלובים ונשכח מלב. ליום הולדתו השבעים ארגנה אגודת המורים העברים מסיבה לכבודו בהשתתפות נחום צמח שברך אותו כשותף להפצת התרבות העברית באמריקה[18].

מסופר, כי לאחר שהיגר לארצות הברית, באו אליו בטענות מדוע אינו עולה לארץ ישראל, והוא השיב בבדיחות כי אינו יכול ללא הגעגועים לציון.

שיריו מכונסים בשני ספרים: "שירי מנחם" (1900) ו"נגינות שפת ציון" (1904). כמו יוצרים רבים הזכורים בזכות יצירה אחת שלהם, כך גם מנחם מנדל דוליצקי. הוא זכור עד היום בזכות שירו "אם אשכחך" המוכר יותר בשתי מילותיו הראשונות, "ציון תמתי":

"ציון תמתי, ציון חמדתי
לך נפשי מרחוק הומיה
תשכח ימיני אם אשכח יפתי
עד תאטר בור קברי עלי פיה..."

השיר הולחן על ידי היימן כהן ועובד על ידי גיל אלדמע.[19].

האוניברסיטה העברית מחלקת מדי שנה פרס לכתיבה יוצרת על שמו של מנחם מנדל דוליצקי[20]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתם של פרץ סמולנסקין ואחרים
  • לִקוי שני המאֹרות: או, שני צדיקים שחבלו זה בזה : שיר סיפורי, וינה: געאָרג בראג, תרל"ט. (נדפס במקור ב"השחר", שנה תשיעית.)
  • בתוך לבאים: (ממחזות החיים): ספור קטן, סנקט פטרבורג: דפוס נ"ט פינס וי’ צעדערבוים, תרמ"ד.
  • האכר והנוצה, סנקט פטרבורג: דפוס צדרבוים, 1884. ‬(שירה)
  • מבית ומחוץ: ספור; יצא לאור על ידי יעקב לידסקי, וילנה: דפוס האלמנה והאחים ראָם, תרנ"א.
  • מופת לרבים : ... ביום מלאת יובל שלם ליום חתונת ... קלונימוס זאב וויסאצקי עם רעיתו קיילה צביה ... שנת תרנ"ב בלוית תמונתו ותולדות ימי חייו ..., פרנקפורט: דפוס אלימלך סלאבאטצקי, תרנ"ב.
  • כל שירי מנחם מענדל דאליצקי: ישנים גם חדשים, ניוארק: דפוס א. ח. ראָזענבערג, תרנ"ה 1895.
  • דער געבילדעטער מערדער: אָדער, דעם הענקערס זיהן: א קרימינאל ראָמאן פון דעם אריסטאָקראטישען אלגעמיינען לעבען; אריגינאל פערפאסט פון מ"מ דאליצקי, שיקגו: י’ לידסקין ('Romanen Magazine'),‏ 1897. ‬(רומן שוּנד) (ביידיש)
  • שירי מנחם: הגיונות וחזיונות, משלים ומכתמים, ישנים וגם חדשים ..., ניוארק: דפוס א"ח ראָזענבערג, תר"ס 1899.
  • די אידישע געשיכטע : פון אברהם אבינו ביז יעצטיגער צייט, פאלשטענדיג אין איין באנד / פרץ וויערניק ; הערויסגעגעבען פון מ"מ דאליצקי אלס פרעמיום צום מבית ומחוץ, (מנחם מנדל דוליצקי, פרץ וירניק), מוצא לאור : מ"מ דאליצקי, ניו-יורק, תרס"-?
  • נגינות שפת ציון: ישנות וחדשות, ניוארק: דפוס ראָזענבערג, תרס"ד.
  • החלום ושברו: עוד דמעה אחת אל נאד דמעותינו; מאת מ"מ דאליצקי (לזיכרון חג יובלו), ניוארק: דפוס ראָזענבערג, תרס"ד.
  • דיא פינצטערע הערשאפט: ביז מיניסטער מירסק: קרימינאל ראמאן פון רוססלאנד’ס קרימינעלע פערברעכענס געגען דער גאנצער מענשהייט מיט אללע איהרע גרויזאמקייטען געגען אידען ... (אָריגינאל), ניוארק: היברו פאבלישינג קאָמפאני, 1905. (רומן שונד) (ביידיש)
  • מבית ומחוץ: ... יספר ... התלאה אשר מצאה את היהודי העשוק ראובן בר יעקב ושאר אחיו בעיר בלהות מסקוה, ניוארק: דפוס Goldman & Steinberg,‏ 1908.
  • מלחמת התחיה: ספור יסודתו בדברי ימי ישראל,‫ ניו יורק: דזשואיש פרעס פאבלישינג קאָ., 1911. (סיפור מימי המכבים)
  • זכות אבות, אדער, גרונם דער בעל תשובה: ראָמאן פון אידישען לעבען אין רוסלאנד, ניו יורק: דזשואיש פרעס, 1912. ('זכות אבות, או גרונם בעל התשובה: רומן מחיי היהודים ברוסיה') (רומן)
  • שטארקער פון אייזען: א ראָמאן פון אידישען לעבען, ניו יורק: היברו פאבלישינג קאָמפאני, 1920. (רומן)
  • כל שירי מנחם מענדל דאליצקי : ישנים וגם חדשים, יוצאים לאור על ידי חברת אוהבי שפת עבר בנויארק, ז'נבה : I.D.C. MICRO EDITION, תש"מ, 1980.

ספרי לימוד עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שבט ספר: ... מאה ושבעים ואחד מכתבים בשלשה חלקים ... שמנים מכתבי ידידות ... שמנים מכתבי מסחר ... עשרה מכתבים ... מאת אברהם מאפו. ומכתב אחד ... על דבר ישוב ארץ ישראל ושפת עבר ...מאת פרץ בן משה סמאלענסקין; חֻבר לתועלת נערי בני ישראל ... מאת מ "מ דאליצקי, וינה: דפוס ג’ בראג, תרמ"ג. ‬(ספר לימוד עברית באמצעות מכתבים)
  • בראים ניב שפתים: מאתים וחמשה עשר מכתבים לבני הנעורים ולכל איש החפץ למשך בשבט ספר בשפת עבר, וילנה: דפוס האלמנה והאחים ראָם, תרנ"ב. ‬ ‬(ספר לימוד עברית באמצעות מכתבים) (ראה אור ביותר מעשר מהדורות נוספות)
  • העט: לכל למדי שפת עבר. יכיל שלש מאות מכתבים ..., וילנה: מ’ קאצענעלענבאָגען, תרס"ו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שרהזון, כתריאל צבי בן אליהו, בימים האלה : תמלאנה חמש ועשרים שנה לעבודתו הספרותית של ... מנחם מענדל דאליצקי, ניו יורק?, מוציא לאור בלתי ידוע, תרס"ג?
  • חיים תורן (זיגלבוים), 'מנחם מנדל דוליצקי: אחרון משוררי ההשכלה', תל אביב, מוציא לאור לא ידוע, תש"ג, 1942, הדפסה מיוחדת : מאזנים טו, ד–ה (תש"ג), 243–251, 308–314.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנחם מנדל דוליצקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספרות ובאמנות, דבר, 22 באוגוסט 1930; אך ראו בן ציון אייזנשטאט, ‏דור רבניו וסופריו - ספר שני, וילנא תר"ס, עמ' 14-15, באתר HebrewBooks בו יש גרסה אחרת לגבי המפגש ביניהם
  2. ^ מנחם מענדיל דאליצקי, כל הרוצה ללמד את בניו שפ"ע, המליץ, 16 באוקטובר 1878 (מודעה)
  3. ^ יהודה דוד אייזנשטיין, ‏אוצר זכרונותי, עמוד 75, באתר HebrewBooks
  4. ^ מנחם מענדל דאליצקיאלון בכות, המליץ, 24 ביוני 1879
  5. ^ מנחם מענדל דאליצקיביאליסטאק, המליץ, 19 באוקטובר 1880
  6. ^ מנחם מנדל דאליצקיוירושלים תעלה על לבבכם, המליץ, 13 בדצמבר 1881
  7. ^ מנחם מנדל דאליצקילמען ציון לא אחשה, המליץ, 27 בדצמבר 1881
  8. ^ מנחם מענדל דאליצקיולמען ירושלים לא אשקוט, המליץ, 12 בינואר 1882
  9. ^ מנחם מנדל דאליצקיהרימו מכשול מדרך עמי, המליץ, 28 במרץ 1882
  10. ^ ראו מנחם מענדל דאליצקיהשגות על מכתב הר"י ראבינאוויטש, המליץ, 13 ביוני 1882 המתייחס ליוסף ראבינאוויטש, מכתב גלוי לאנשי בריתינו הקרובים והרחוקים, המליץ, 30 במאי 1882
  11. ^ מנחם מנדל דאליצקי, ‏מופת לרבים, פרנקפורט דמיין תרנ״ד, באתר HebrewBooks
  12. ^ מנחם מנדל דאליצקיעל הררי ציון, המליץ, 24 בדצמבר 1886
  13. ^ שירו לנו משירי ציון, המליץ, 26 בספטמבר 1886
  14. ^ בני ציוןמאסקווא, המליץ, 24 באפריל 1887
  15. ^ מנשה רבינאהמנון יהודי לאומי, דבר, 13 בינואר 1967
  16. ^ ב. א., יובלו של דוליצקי, דבר, 16 באפריל 1926
  17. ^ יצחק דב ברקוביץהראשונים כבני אדם, דבר, 16 באוקטובר 1938
  18. ^ נחום היניץ, עם נחום צמח באמריקה, דבר, 12 במרץ 1948
  19. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך: אלדמע גיל, עמוד 20, ארכיון, סדרה B
  20. ^ ראו: מרב יודילוביץ', פרס דוליצקי יוענק לאגי משעול, באתר ynet, 11 באפריל 2007.