מסעדות רומניות בישראל
בישראל, מסעדה רומנית היא מסעדה שהתפריט שלה מבוסס במידה רבה על המטבח הרומני.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
העלייה ההמונית בשנותיה הראשונות של ישראל כללה יהודים יוצאי רומניה רבים. עולים אלו יצרו הביאו עמם גם ביקוש למסעדות אלו וגם כוח האדם עם הידע הנדרש להפעלתן. עם זאת, לאחר התבססות השוק, נכנסו אליו גם גורמים נוספים, כך שלא כל המסעדות הרומניות בישראל הוקמו ונוהלו על ידי יוצאי רומניה[1].
מבחר המאכלים הרומניים מאפשר מטבח כשר, ועדיין, במטבח הרומני המסורתי נעשה שימוש רב בבשר חזיר, לכן מסעדות רומניות רבות אינן כשרות.[2]
מסעדות שהיו לשם דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמה מהמסעדות הרומניות פעלו במשך שנים רבות וזכו לקהל מבקרים ומעריצים נכבד, ושמן יצא להן בכל רחבי ישראל.
- "מישו מלך הקבב" ביפו.
- "טרנסילבניה" בתרשיחא
- "הניצחון" באשקלון
- "בוקוריה" בבאר שבע
- "רפסודיה" ביפו
- "מאמאליגה", "עינת", "קפה גלידה יונק", "ליאון את יוז'י" ומעיין הבירה בחיפה
התפריט[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנות ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המנות הראשונות כללו לרוב איקרה, סלט חצילים רומני ולצידו פלפלים צלויים ומקולפים, שהושרו בחומץ וסוגים שונים של חמוצים. הרומנים אוכלים הרבה לחם, לכן מקובל להגיש לחם חתוך לפרוסות עבות. למעוניינים בכך מגישים ממליגה במקום לחם. ממליגה, בתוספת גבינות ושמנת או ביציה, מהווה מנה בפני עצמה.
המרק הרומני המרכזי צ'ורבה יכול להיות מרק ירקות, שעועית או עגבניות, אך הרומני ביותר הוא צ'ורבה עם פרישוארה, מרק עם קציצות בשר בתוכו.
מנות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי המרק מגיעים למנה העיקרית. מנת הדגל של המסעדות הרומניות הייתה ונשארה המיטיטיי, מין קבב רומני קליל ועמוס שום. כראוי למנת דגל מיטיטיי (קטנטנים) או בשם האחר, מיצ'י או מיטש (קטנים), מככבים גם בשמות של מסעדות רומניות, דוגמת מסעדת "מיטש" בשוק הכרמל, בתל אביב[3].
מלבד מיטיטיי, המנות הבשריות הנפוצות הן אומצה (לרוב מאנטרקוט), וכן חלקים פנימיים, כמו כבד, כליות, מוח וחוט שדרה. משום כך התפרסמו המסעדות הרומניות בתחילת דרכן כמסעדות בשריות, עם מבחר יחודי של חלקי פנים.
המנה הבשרית יכולה להיות גם ממולאים שונים - פלפלים ממולאים, כרוב ממולא, קישואים ממולאים ועוד, אך המנה הנחשבת לרומנית ביותר היא סרמאלה, עלי גפן ממולאים. ליד הבשר נהוג להציב כלי עם מוז'דיי וחמוצים, בדרך כלל תוצרת בית. סלט הכרוב החמוץ מרכזי ולידו יש גם חמוצים פחות מוכרים בישראל, כעגבניות ירוקות מוחמצות, קליפות אבטיח מוחמצות ועוד.
קינוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
למסעדות הרומניות שני קינוחים יחודיים, מלאי ופפנש. בנוסף לאוכל מגישים גם משקאות כוהליים, יינות, אותם שותים עם סודה (השפריץ הידוע) וצויקה.
מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסעדות הרומניות הטובות, דוגמת Caru' cu Bere, מנעימים לסועדים את האווירה בעזרת נגנים ואפילו זמרים, בדרך כלל מוזיקה עממית רומנית[4]. בהתאם לכך גם מסעדות רומניות בישראל ניסו לנהוג בהתאם, אך חלקן לא עמדו בהוצאות, לכן במקום נגנים וזמרים מסתפקים בהשמעת מוזיקה עממית רומנית. במסעדת "בוקרשט" התל אביבית[5] ובמסעדת "בסרביה" החיפאית מגישים גם מופעים מפעם לפעם[6].
בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במערכון "המוסך" בביצוע הגשש החיוור מופיע המשפט ”שר האוצר נכנס במסעדה רומנית אוכל צ'ורבה” שהפך לקאלט.
שינויים והשפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזמן שחלף נתן את אותותיו, בעלי המסעדות הרומניות הזדקנו ולחלק מהם לא היו ממשיכים. גם קהל הלקוחות הבסיסי, יוצאי רומניה, הזדקן וילדיהם לא תמיד הלכו בעקבותיהם למסעדות הרומניות, כתוצאה מכך נסגרו לא מעט מסעדות רומניות, גם כאלה שהיו למוסדות בעריהן. גם במסעדות הנותרות חלו שינויים, כדי להתאימן לטעם הישראלי, המסעדנים הוסיפו מנות "לא רומניות", חומוס, טחינה ועוד. את האומצות מכרו גם בפיתות, כמובן עם סלט כרוב ותוספות. ויש גם התחדשות, באשקלון נפתחה מסעדה רומנית חדשה בשם "הניצחון של חני" והשם מזכיר שחני, שפתחה את המסעדה עם בת זוגה, היא הבת של בעלי מסעדת הניצחון, מסעדה רומנית שנסגרה לפני כמה שנים[7].