מערת אוריניאק
 | |
| כניסה למערת אוריניאק | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 צרפת |
| מיקום | מחוז אוריניאק, צרפת |
| קואורדינטות | 43°13′21″N 0°51′55″E / 43.2225°N 0.865278°E |
| עומק | 11.8 מ' |
| מגלה | אדואר לארטה |
| תאריך גילוי | 1860 |
  | |
מערת אוריניאק (בצרפתית: Grotte d'Aurignac) היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי בנפת אוריניאק, שבמחוז גארון עילית בדרום-מערב צרפת. באתר זה הוגדרה לראשונה התרבות האוריניאקית (ראשית התקופה הפלאוליתית העליונה) שנחשבת כהופעה הראשונה של האדם המודרני באירופה.
חפירות במערה מאז 1860 חשפו ממצאים עשירים מתרבות זאת בהקשר לשרידי השלד האנושיים, ובכך הראו את הגעתם ונוכחותם הקבועה של בני אדם מודרניים קדומים שכונו אנשי קרו-מניון בתקופה הפלאוליתית העליונה.[1]. התרבות האוריניאקית היא התרבות המוקדמת ביותר המיוחסת לבני האדם המודרניים במערב אירואסיה ומוגדרת לפי מסורת ייצור כלים ייחודים. תרבות זו נמצאה בשכבות של אתרים רבים באירופה ובמזרח התיכון המתוארכים לתקופה של 45,000 עד 26,000 שנים לפני זמננו.[2]
מתוך הכרה במשמעותה עבור תולדות המחקר הפרהיסטורי ועבודתו החלוצית של אדואר לארטה במאה ה-19, הוכרזה רשמית מערת אוריניאק כמונומנט היסטורי לאומי של צרפת בצו שהוצא ב-26 במאי 1921.
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערת אוריניאק ממוקמת כ-1.5 קילומטרים צפונית מערבית לנפת אוריניאק בצד הדרומי של עמק הנחל רודס, יובל של הנהר לוז' במורדות הצפוניים של הפירנאים.[3]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1852, כמה שנים לפני הופעתו של ענף הפלאואנתרופולוגיה במובנו המדעי, סקר עובד מקומי העונה לשם ז'אן בפטיסט בונמייסון את החלק הקדמי של המערה מתוך סקרנות, שם מצא כמה כלים פרהיסטוריים ו-17 שלדים אנושיים שקבריהם נאטמו באמצעות לוחות אבן חול. אלה נקברו במהירות בבית העלמין המקומי על פי בקשתו של ד"ר עמיאל, ראש העיר. גילם ומוצאם לא ידוע מכיוון שמעולם לא עברו בדיקה מדעית וכעת הם נחשבים אבודים.[4]
הפלאונטולוג החלוצי אדואר לארטה הוביל את החפירה הראשונה בין השנים 1860–1863 ומצא כלים מתקדמים מאבני צור, עצם וקרן מהתקופה הפלאוליתית, כמו גם מספר רב של עצמות אנושיות וחרסים מתקופה מאוחרת יותר, התקופה הכללקוליתית.[5]
לארטה החל לחפש באזור שהכיל את 17 השלדים וגילה עצמות מאובנות של בעלי חיים נכחדים מתקופת הקרח האחרונה: כמה מיני טורפים, כמו צבוע מערות, דוב מערות ושועל, ומינים רבים של אוכלי עשב כמו ממותה, קרנף צמרי, סוס רמכי, ביזון ואייל צפון, השמורים באוספי מוזיאון האדם. בבסיס שכבה שחורה ועבה, שהכילה כמויות גדולות של אפר ופחם, הוא גילה מצבור של כלי צור, עצם וקרן פלאוליתיים. במחקר שפרסם בשנת 1861, לארטה הגיע למסקנה, המהפכנית לזמנה, כי עושי הכלים היו בני דורם של בעלי החיים הנכחדים שמאובניהם התגלו. משנת 1938 עד 1939 חידשו הארכאולוגים פרננד לקור ואשתו את החפירות וחשפו כמויות גדולות יותר של עצמות מאובנות של למעלה מ-30 מיני בעלי חיים.
בשנת 1961 חפר לואי מרוק באתר שנמצא 30 מטרים מהמערה הראשונה שנחקרה על ידי לארטה. האתר החדש "אוריניאק 2", מאופיין בנוכחות בלוקים גדולים שקרסו. כלים שנמצאו הם בעיקר מגרדים ולהבים.[6] לואי מרוק כתב בשנת 1963: "האתר של "אוריניאק 2" היה מיושב לפני קריסת המערה הראשונה, שהייתה בוודאי רק תוספת קטנה למערך מחסות גדול בהרבה. בהתבסס על הממצאים, אנו מניחים כי מערות אוריניאק, לא היו ידועות לאוכלוסיות פלאוליתיות מאוחרות יותר".[6]
פריטים שנמצאו במערת אוריניאק, שנשמרו בעבר במוזיאון הלאומי לארכאולוגיה ובמוזיאון טולוז, מוצגים כעת בפורום "המוזיאונים של אוריניאק", שפתח את שעריו לציבור באוקטובר 2014.[7]
סטרטיגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במחקר סטרטיגרפי שבוצע במערה נקבע רצף של שלוש שכבות ברורות:
- השכבה הנמוכה והעתיקה ביותר עם משקעים כהים וחפצי אמנות המיוחסים להתיישבות האנושית המוקדמת (עד 35,000 שנה לפני זמננו), במהלכה שימש האתר כמחסה ומחנה קבע.[5] הגדרת התרבות האוריניאקית התבססה על הממצאים בשכבה זו.
- שכבה מרכזית, שהכילה מספר רב של עצמות מאובנות של בעלי חיים (לאחר 35,000 שנה לפני זמננו).
- שכבה עליונה בה התגלו שרידי קבורה משותפים, ששימשו בתקופה הכלקוליתית, שנאטמו על ידי לוח אבן חול וייתכן שכללו את 17 האנשים שהתגלו בשנת 1852.[6]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Koehl, Dan. "The Cro Magnon man (Homo sapiens sapiens) Anatomically Modern or Early Modern Humans". elephant.se. Grolier Multimedia Encyclopedia. נבדק ב-28 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ John J. Shea (28 בפברואר 2013). Stone Tools in the Paleolithic and Neolithic Near East: A Guide. Cambridge University Press. pp. 154–. ISBN 978-1-139-61938-7.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Grotte d'Aurignac - Cave or Rock Shelter in France in Midi:Haute-Garonne". Megalithic Portal. נבדק ב-25 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Le site préhistorique d'AURIGNAC". Club de géologie de Tournefeuille. נבדק ב-25 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 François Bon, Sandrine Costmagno, Nicolas Valdeyron. "HUNTING CAMPS IN PREHISTORY - An apparent absence of Aurignacian "hunting camps"" (PDF). LABORATOIRE TRAVAUX ET RECHERCHES ARCHÉOLOGIQUES SUR LES CULTURES, LES ESPACES ET LES SOCIÉTÉS. נבדק ב-28 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ 1 2 3 "Recherche grotte L'abri d'Aurignac". Club de géologie de Tournefeuille. נבדק ב-28 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "MUSEUM FORUM OF THE AURIGNACIAN". CARP - PREHISTORIC ROCK ART TRAILS. נבדק ב-28 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה)