מערת האימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מערת האימה הוא הכינוי שניתן למערה מס' 8 בנחל חבר שבמדבר יהודה (8HEV), שבה נתגלו שרידיהם של פליטים יהודים מימי מרד בר כוכבא.

המערה שוכנת במצוקו הדרומי של נחל חבר, מול מערת האיגרות השוכנת במצוק הצפוני של הנחל, ואשר בה נתגלו אגרותיו של שמעון בר כוכבא למפקדי עין גדי יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון וכן ארכיון בבתא, לצד שלדי המסתתרים ורכושם.

במערת האימה נתגלו ממצאים מעטים יותר, הואיל ונסרקה בידי הבדואים טרם הגעתה של משלחתו של יוחנן אהרוני למקום בשנת 1960. הכינוי "מערת האימה" ניתן לה לאחר שנתגלו בה שלדיהם של 40 גברים, נשים וילדים.

בהמשך נמצאו במערה גם מספר קרעי איגרות וכתבים, מספר מטבעות בר כוכבא, וכן עותק יווני של ספר תרי עשר. כמו כן, נמצאו לצד השלדים שבמערה שלושה חרסים עם שמותיהם של שלושה מהנפטרים במקום.

בראש המצוק שמעל למערה נתגלו חורבותיו של מחנה רומאי, דומה לזה שנמצא מעל מערת האיגרות בצד השני של הנחל. מחנה זה שימש למצור הרומאי על המסתתרים היהודים במערת האימה, שסופם שגוועו בה ברעב ובצמא.

לפי הסברה שהעלה פרופ' ידין, חלק מהאיגרות והשטרות מימי מרד בר כוכבא, אשר נמכרו בהמשך בידי הבדואים ומקורם לא היה ידוע, נחשפו במערה זו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • י' ידין, החיפושים אחר בר-כוכבא - פרשת התגליות במערות מדבר יהודה ואיגרותיו של מנהיג המרד נגד רומא, ספרית מעריב, 1976.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]