יוסף קרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף קרא
לידה 1065 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1135 (בגיל 70 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
בני דורו רש"י
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יוסף קָרָא בן שמעון בן חלבו, מחכמיה הבולטים של צפון צרפת בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12. פרשן מקרא מקורי, פרשן פיוטים, ועסק גם לא מעט בפולמוס היהודי-נוצרי. נחשב לתלמיד חבר של רש"י. התואר 'קרא' ניתן לו ככל הנראה על שם עיסוקו העיקרי, בתחום המקרא, שאותו גם הורה לאחרים[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות חייו המדויקות אינן ידועות, אך נראה שנולד סביב 10501055 לאביו רבי שמעון קרא, ונפטר בסביבות 11201130. כן לא ידוע מהו מקום מגוריו המדויק, אך ברור כי שהה שנים רבות בישיבות גרמניה (בפרט בישיבת וורמייזא), וכן שהה זמן ממושך בבית מדרשו של רש"י בטרואה, צרפת.

פירושיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' יוסף חיבר פירוש על התורה, אמנם רובו אבד והגיעו לידינו רק קטעים מעטים ממנו. הוא מצוטט רבות בפירושי בעלי התוספות, ובעיקר בחזקוני (שבדרך כלל מביא את פירושיו בעילום שם). בנוסף לחיבורו על התורה, הוא חיבר גלוסות רבות על פירושי רש"י, שהגיעו לידינו בכמה כתבי יד[2]. פירושיו מבוססים רבות על פירוש רש"י, כאשר לעיתים קרובות דברי רש"י מצוטטים כמעט מילה במילה. ייתכן שהתלות הגדולה שלו בפירוש רש"י היוותה גורם מרכזי במיעוט תפוצת פירושו, מה שהביא לכך שהוא לא שרד. בסוף פירושו הוא חיבר "קונטרס אחרון" או נספח לפירוש, שבו הוא רשם ביאורים נוספים שהתחדשו לו לאחר כתיבת הרובד העיקרי של פירושו[3]

פירושו על נביאים השתמר רק בכתב יד אחד – כתב יד קירכהיים, שעקבותיו נעלמו במהלך השואה. אמנם לפני שנעלם נדפסו ממנו הפירושים לנביאים ראשונים על ידי שמעון עפנשטיין בין השנים 1906–1920. כתב היד היה חסר בתחילתו, והתחיל רק מיהושע פרק ח'. במסגרת "מפעל מקראות גדולות" של מכון Alhatorah.org הצליחו לשחזר מכתבי יד חלקים מהפרקים החסרים. לחלק מספרי המקרא הוא חיבר כמה פירושים: על הושע, רות ואיכה חיבר שני פירושים, ועל מיכה ואסתר חיבר שלשה פירושים[4].

ר"י קרא קיבל מסורות רבות מדודו, ר' מנחם בן חלבו מפרובאנס, וכן הושפע מרש"י, אך יצירתו העצמית בתחום פרשנות המקרא היא רבה ביותר. פירושיו מתאפיינים במקוריות וחדשנות, והוא מראשי אסכולת פרשנות המקרא על דרך הפשט שהתפתחה בצפון צרפת במאה ה-11[5]. בכמה מקומות הוא אף השפיע על רש"י וגרם לו לשנות את פירושו[6]. מקום מרכזי תופס אצלו עניין הפולמוס היהודי-נוצרי, אשר השפיע על רבים מפירושיו, בפרט על פרשות שלהן היה פירוש כריסטולוגי מובהק. מאפיינים נוספים לפירושיו הם לימוד זכות על האבות, רציונליזציה של נסים, ועוד. בכך קדם ר"י קרא לר' יוסף בכור שור, אשר הושפע ממנו לא מעט.


תקופת חייו של הרב יוסף קרא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א' גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, ירושלים תשס"א3, פרק חמישי
  • מ' ארנד, פירוש רבי יוסף קרא לספר איוב, ירושלים תשמ"ט
  • ג׳ ברין, מחקרים בפירושו של ר' יוסף קרא, תל אביב תש"ן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ש"א פוזננסקי, מבוא על חכמי צרפת מפרשי המקרא, ירושלים 1965.
  2. ^ בעבר היה מקובל שהוא לא חיבר פירוש לתורה אלא רק הערות לפירוש רש"י, אבל זיהויו כמחבר פירוש שנמצא בגניזה האיטלקית הוכיח שהוא אכן חיבר פירוש לתורה. ראה א' גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, ירושלים תשנ"ה , עמ' 290-300.
  3. ^ על פירוש ר"י קרא על התורה, באתר על התורה.
  4. ^ יתכן שעל אסתר הוא חיבר ארבעה פירושים, ראה במאמר על פירושו לאסתר באתר alhatorah.org.
  5. ^ אברהם גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, עמ' 261.
  6. ^ מובאה מפורשת נמצאת ברש"י על ישעיהו (סד, ג): "כך שמעתי מר' יוסי והנאני". ובכתבי היד מצינו תוספות בשם ר' יוסף שבסופם כתוב שרש"י הודה לו.


Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.