מרדכי פרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מרדכי פרום
הרב מרדכי פרום.jpg
לידה 1928
י' בשבט ה'תרפ"ח
פטירה ספטמבר 1972 (בגיל 44 בערך)
כ"ח באלול ה'תשל"ב
ירושלים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תלמוד
תפקידים נוספים מראשי ישיבת מרכז הרב
חיבוריו ראה להלן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב מרדכי יהודה הלוי פרום (י' בשבט תרפ"ח, 1928 - כ"ח באלול תשל"ב, ספטמבר 1972) היה ר"מ בולט בישיבת ישיבת מרכז הרב.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפיוטרקוב שבפולין לנפתלי יצחק הלוי וללאה פרום, חסידי גור. בשנת תרצ"ה (1935), בגיל חמש, עלה עם משפחתו לארץ ישראל. למד בישיבות נובהרדוק בתל אביב, חיי עולם בירושלים ומרכז הרב. היה מקורב לרב יעקב קנייבסקי, בעל הקהלות יעקב.

לפני הקמת המדינה היה מרכז לשכת הגיוס של ירושלים[1]. נשא את צפורה (ילידת שנת תר"צ), בתו של הרב שלום נתן רענן, חתנו של הרב קוק.

בגיל עשרים וארבע, בשנת תשי"ב (1952), הוציא לאור את ספרו תורת הלוי על שמונה המצוות הראשונות בספר החינוך. הספר זכה להסכמות מהרבנים הראשיים - הרב הרצוג והרב עוזיאל, ומהרב צבי פסח פרנק. בשנת תשכ"ג (1953) מינהו דודו הרב צבי יהודה הכהן קוק למגיד שיעור לצעירים מהארץ בישיבת מרכז הרב.

בשנותיו האחרונות גברה השפעתו בישיבת מרכז הרב, הוא העביר שיעורים לכל התלמידים[2], ואף היה אחראי על קבלת התלמידים[3]. הוא סבר שצריך לנקוט בגישה מחמירה ביחס לקבלת תלמידים, על מנת להעלות את רמתה של הישיבה בהשוואה לישיבות אחרות[4]. לאחר פטירת חותנו הרב רענן, בי' בניסן תשל"ב, נטל על עצמו גם את ניהול הישיבה[דרוש מקור]. הוא הנהיג שלכל בחור חדש שמגיע לישיבה מוצמד חברותא מבוגר, נוהג שקיים בישיבה עד היום.

כיהן כיו"ר ועדת פרס הרב קוק של עיריית ירושלים[5].

לפני החגים היה נוהג לתת שיעורים בנושאי החגים בהלכה, בתוספת דברי אמונה ומוסר. נהג להקפיד על שמירת הזמנים. בימים הנוראים היה משמש כשליח ציבור בתפילות ערבית ובמוסף של היום השני של ראש השנה. חלק מהתפילות הולחנו על ידו.

במשך חמש עשרה שנים, לא נולדו לו ילדים. במוצאי יום הכיפורים הקים הרב אריה לוין "בית דין", שגזר שהרב פרום ייפקד בזרע של קיימא, ושגיסו הרב אליהו שלמה רענן ימצא את זיווגו. באותה שנה נולדה לו בת. בהמשך נולדה לבני הזוג בת נוספת, ובן שנולד לאחר שהרב פרום נפטר, בשנת תשל"ג, ונקרא מרדכי נתן - על שם אביו וסבו[6]. גם הרב רענן התחתן[7].

נפטר מהתקף לב פתאומי בכ"ח באלול תשל"ב (1972), בגיל 44[8]. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

לאחר פטירתו הוציאו תלמידים מישיבת מרכז הרב מספר ספרים מתורתו, בעיקר מתוך מחברות שהותיר אחריו.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תורת הלוי - על ספר החינוך
  • תורת הלוי- גבורת יהודה - על מסכת פסחים
  • תורת הלוי - על מסכת כתובות
  • תורת הלוי - על מסכת בבא קמא
  • דביר מרדכי - שיעורים בהלכות חנוכה
  • שיעורים בהלכות פורים
  • ממאמריו: 'קבלת תרומות ממשלת ארצות הברית', בתוך: זכור זאת ליעקב, ירושלים תשל"א, עמ' פז-צב; הנ"ל, 'מזמור לדוד' (דברים לזכר הרב הנזיר), בתוך: נזיר אחיו, כרך א, ירושלים תשל"ח, עמ' מב-מז; הנ"ל, 'בעניין קדושת בכור', בתוך: בשמן רענן, כרך ב, ירושלים תש"נ, עמ' שנה-שסו; הנ"ל, 'איסור אכילת חמץ', בתוך: אשל אברהם, ירושלים תש"ע, עמ' תרצב-תרצו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרדכי פרום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יחיאל פריש וידידיה הכהן, האי"ש על העדה, חיפה תשע"ג, עמ' 84 (עדותו של הרב שאר-ישוב הכהן).
  2. ^ שמחה רז (עורך), משמיע ישועה עמ' 107.
  3. ^ משמיע ישועה, עמ' 110
  4. ^ משמיע ישועה עמ' 110, 113-114.
  5. ^ "'פרס הרב קוק' של עיריית ירושלים יוענק לרבנים שדמי, מלר ואליעזרוב", הצופה, 17/03/1964
  6. ^ על פי דברי ציפורה פרום בראיון, לוי יצחק הירושלמי, הרב קוק: ההגדה והאגדה, מעריב, 16 באוגוסט 1985, עמ' 21
  7. ^ הדברים הובאו, ללא אזכור שמם של הרבנים פרום ורענן, אצל: שמחה רז, איש צדיק היה, עמ' 208.
  8. ^ נפטר הרב מרדכי פרום, מעריב, 8 בספטמבר 1972, עמ' 4