יעקב כלאב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב יעקב הלוי כלאב (תרס"ד, 1904 - תשי"ט, 1959) היה ראש ישיבת משכן ישראל שהתמזגה לתוך ישיבת מרכז הרב, ולאחר מכן כיהן כר"מ בישיבת מרכז הרב וכרבה של שכונת תל ארזה בירושלים.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברוסיה בשם יעקב קורחין. למד בישיבות חב"ד ברוסיה, ולאחר מכן בישיבת טלז. בתחילת שנת תרצ"ג (1932) עלה לארץ ישראל, בעזרת אשרת עלייה שסידר לו הרב קוק. אז גם שינה שמו לכלאב (שמו של הרב של ריגה). התיישב בירושלים ופעל במכון הרי פישל. במסגרת פעילותו במכון שקד על "פרויקט התחוקה" שיזם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. כעבור זמן נישא לבתיה קוק, בתו של מנהל המכון הרב דב הכהן קוק. מסדר הקידושין היה הראי"ה קוק.

בשנות ה-40 התגורר בכפר הרא"ה ושימש כר"מ בשיעור הגבוה בישיבת כפר הרא"ה. בשנת תש"ט הקים עם גרעין תלמידיו בוגרי ישיבת כפר הרא"ה ישיבה גדולה בשם "משכן ישראל". כעבור זמן קצר חבר עם קבוצת תלמידיו לישיבת מרכז הרב. בין תלמידי הקבוצה: הרב דב ליאור ופרופסור נחום רקובר. בואה של הקבוצה הפיח רוח חדשה בישיבה והאירוע נחשב ציון דרך בהתפתחותה. בין תלמידיו בישיבה: הרב עוזי קלכהיים, הרב יעקב פילבר, הרב צפניה דרורי, הרב זלמן מלמד, הרב יהושע רוזן והרב חיים דרוקמן.

במקביל לבואו לכהן כר"מ בישיבת מרכז הרב, מונה באותה שנה כרבה של שכונת תל ארזה בירושלים וכרב בית הכנסת של מכון הרי פישל ששכן בשכונת הבוכרים הסמוכה[1].

נפטר בשנת תשי"ט, בגיל 55, ונקבר בבית הקברות סנהדריה.

בניו הם הרב שלמה כלאב והדיין הרב אברהם יצחק כלאב.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הרב אברהם יצחק כלאב הוציא את ספריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]