לדלג לתוכן

שמחה הכהן קוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שמחה קוק
הרב שמחה הכהן קוק באוגוסט 2012
הרב שמחה הכהן קוק באוגוסט 2012
לידה 11 באוגוסט 1930
י"ז באב ה'תר"צ
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 24 במאי 2022 (בגיל 91)
כ"ג באייר ה'תשפ"ב
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקום פעילות נתניה, טבריה, רחובות
תקופת הפעילות ? – 24 במאי 2022 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדי-כלל מגזרי
תחומי עיסוק רב העיר רחובות
תפקידים נוספים רב בית הכנסת החורבה
חיבוריו שלמי שמחה
אב רפאל קוק עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים חיים קוק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שמחה הכהן קוק (י"ז באב ה'תר"צ, 11 באוגוסט 1930כ"ג באייר תשפ"ב, 24 במאי 2022) היה רב ואב בית דין רחובות, ורבו של בית הכנסת החורבה המחודש בעיר העתיקה בירושלים.

נולד בבית מנדלבאום שבירושלים בשנת ה'תר"צ (1930), לרב רפאל קוק, בן אחיו ותלמידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ולרחל, בתו של הרב שמחה מנדלבאום[1]. נקרא על שם אבי אמו שנפטר כמה חודשים קודם לכן.

למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ובישיבת חברון בירושלים, וכן שישה חדשים בישיבת סלבודקה אצל הרב אייזיק שר. לאחר נישואיו למד בכולל של מכון הרי פישל בשכונת בית וגן בירושלים. במהלך מלחמת העצמאות שירת בחזית ירושלים כמפקד כיתה[2]. בתחילת שנות ה-60 היה ר"מ ומנהל חינוכי בישיבת מרום ציון בקריית נוער[3][4]. מטרתו החינוכית הייתה "להצמיח כאן בראש וראשונה יהודים, בחורים עם שרשים עמוקים במסורת ובהלכה היהודית, שיהיו עם זאת, אזרחים מועילים, בעלי השכלה ומקצוע. הדגש מושם, כמובן, על היהדות. על הפניית הבוגרים לישיבות השונות..."[5].

באמצע שנות ה-60, בעידודו של הרב משה צבי נריה, ראש ישיבות בני עקיבא, פתח בנתניה ישיבה תיכונית, המשתייכת לרשת בני עקיבא[6]. כראש ישיבה דרש לתת קדימות לתורה על פני העבודה[7], וראה בלימוד התורה את הפתרון לבעיות הנוער[8]. עם זאת, הוא קידם מצוינות בישיבה גם במקצועות החול[9].

בסתיו 1969 הועמד הרב קוק בראש רשימה מלוכדת של אגודת ישראל וחלק מהמפד"ל למועצת עיריית נתניה[2], שזכתה בשני מנדטים[10].

לאחר פטירתו של אביו, הרב רפאל קוק, התמודד בבחירות לרבנות העיר טבריה, במטרה לשבת על כסאו של אביו[11]. על מנת לאפשר את ההתמודדות, העניקה לו מועצת הרבנות הראשית כושר של רב עיר וכושר דיינות ללא בחינות[12]. אולם בסוף אוגוסט 1971, לאחר שבג"ץ הוציא צו על תנאי שהקפיא את הבחירות עד בירור טענות העותרים, הודיע הרב קוק שהוא מסתלק מהמועמדות ואינו רוצה להיבחר במקום שיש מחלוקת[13]. העותרים היו מנציגי הציבור החרדי בעיר, שראה בו רב המזוהה עם המפד"ל.

בחנוכה תשל"ב נהרג אחיו הבכור, הרב שלמה קוק, רבה של רחובות, בתאונת דרכים, עם אשתו ושניים מבניו. בעקבות האסון נקרא הרב קוק למלא את מקומו של אחיו כרבה של רחובות[14], משרה שבה כיהן עד פטירתו בכ"ג באייר תשפ"ב. בכסלו ה'תשל"ד (1973) מונה בידי מועצת הרבנות הראשית לעמוד כדיין ואב בית דין בעירו[15].

בהלווייתו, שיצאה מבית הלוויות שמגר בירושלים והסתיימה ברחובות, השתתפו אלפי אנשים ורבנים רבים, בהם הרבנים הראשיים לישראל ורבנים מהציבור הליטאי[16] ומהציונות הדתית[17].

ברבנות רחובות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל הכשרות של הרב שמחה קוק

כרב העיר רחובות היה אחראי גם על מערכת הכשרות העירונית, והנהיג בה, בנוסף לכשרות הרגילה, מערכת כשרות מהודרת בראשות הרב אברהם רובין. בגלל מגבלות משפטיות, המונעות מתן הכשר של הרבנות על ידי רבה של עיר אחרת, הפכה מערכת זו, הפועלת גם במקומות נוספים בישראל, לגוף כשרות פרטי בשם "בד"ץ מהדרין". הכשר זה מקובל על חלקים גדולים מהציבור החרדי[18]. בסוף 2008 הפסיק הרב קוק את הקשר עם בד"ץ זה[19].

משרות רבניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993, היה אחד משלושת המועמדים לתפקיד הרב הראשי האשכנזי לישראל (לצד הרב שאר ישוב הכהן והרב ישראל מאיר לאו), אולם הפסיד בהתמודדות לרב לאו[20].

בפברואר 2007 הוכתר כרבו של בית הכנסת החורבה בירושלים[21]. לאחר פתיחת בית הכנסת, בשנת 2010, נכנס המינוי לפועל.

הרב קוק היה חבר במועצת הרבנות הראשית לישראל במשך 25 שנה, עד 2008[22].

הרב קוק היה ראש או נשיא של כמה מוסדות, בהם ישיבת מאור התלמוד ברחובות, סמינר 'עלי באר' בירושלים, ישיבת חכמת שלמה לצעירים ברחובות (בראשות חתנו), ישיבת תורת רפאל בירושלים (בראשות בנו, הרב חיים), וכן מספר ישיבות קטנות, סמינרים לבנות ותלמודי תורה לילדים.

בתשע"ו יצא לאור חלקו הראשון של ספרו "שלמי שמחה", קובץ דרשות לשבת הגדול.

הרב שמחה קוק בישיבת מרכז הרב. לצידו יושב הרב מרדכי אליהו, 2007

הרב קוק נודע כרב בעל עמדות ניציות בוויכוח על שטחים תמורת שלום[23]. הוא היה ממקימי אגודת עטרה ליושנה שקדמה התיישבות יהודית ברובע המוסלמי בירושלים העתיקה[24] ובשנות ה-90 הייתה לו פינה שבועית ברדיו של ערוץ 7.

אחיו הם: הרב שלמה קוק, הרב אברהם יצחק קוק והרב נחום קוק. אחיותיו הן: הרבנית שרה כ"ץ (אשת הרב יעקב כ"ץ) והרבנית לאה שרמן (אשת הרב אברהם שרמן).

היה נשוי לנחמה לבית קבלקין[25] ואב לתשעה ילדים, מהם:

  • הרב עמנואל קוק מנהל ישיבת תורת רפאל
  • חתנו הרב יעקב לזרוביץ, הוא ראש ישיבת 'חכמת שלמה' ברחובות.
  • הרב רפאל קוק
עץ משפחת קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מקרא
הורות[26]
נישואין[27]
איש תקשורת[28]
גבר
אישה
איש ציבור[28]
רב[28]
איש צבא[28]
איש תרבות[28]
 
 
 
 
 
 
שלמה זלמן קוק
שלמה זלמן קוק


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת הירשוביץ
 
רייזא רבקה
רייזא רבקה


 
 
אלטה בת שבע
אלטה בת שבע


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתיה מרים
בתיה מרים


פרידה חנה
פרידה חנה


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צפורה
צפורה


 
 
 
 
 
 
לאה קוּק
לאה קוּק


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 


לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הרבנים יהושע וייסינגר ועמיחי כנרתי, לישרי לב שמחה – קובץ הספדים ודברי זיכרון, אייר תשפ"ד

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הישיבה המרכזית העולמית בירושלים, הצופה, 18 באוגוסט 1943
  2. ^ 1 2 ג. שרוני, שלושה מתמודדים על ראשות העיר, מעריב, 23 באוקטובר 1969
  3. ^ נסתיים מחנה קיץ למפעל "יום הישיבה", הצופה, 23 באוגוסט 1960
  4. ^ מגמה ריאלית בישיכה תיכונית, הצופה, 17 בפברואר 1963
  5. ^ נ. עוזי, אמריקניזציה "בקרית הנוער" הירושלמית - המטרה: להצמיח יהודים..., חרות, 14 בנובמבר 1963
  6. ^ הוכנסו ספרי תורה להיכל ישיבת ראדין שבנתניה, הצופה, 20 בדצמבר 1965
  7. ^ החל הדיון המעשי בוועידת בני עקיבא, הצופה, 28 באפריל 1967
  8. ^ הנוער הדתי מגמות ואתגרים, הצופה, 28 בפברואר 1967
  9. ^ ש. אהרוני, טילי טילים בישיבה, הצופה, 2 במאי 1969
  10. ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות למועצת ערית נתניה, ילקוט הפרסומים 1577, עמ' 558
  11. ^ מאבק על מינוי רב ראשי בטבריה, מעריב, 13 באוגוסט 1971
    הרב קוק ייבחר לרבה של טבריה, מעריב, 13 באוגוסט 1971
    הבחירות בטבריה לרב אשכנזי ראשי - בסוף החודש, מעריב, 16 באוגוסט 1971
  12. ^ לשכת הרבנים הראשיים עוזיאל וניסים - תקנות הבחירות למועצת הרבנות הראשית; פרוטוקולים והתכתבות בנושאים שונים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 31; יהושע ביצור, דיינים קובלים על פרוטקציוניזם: כמה מועמדים שוחררו מבחינות, מעריב, 3 באוגוסט 1971; יהושע ביצור, דיינים מסרבים לכהן בועדה־בוחנת אם יצורף אליה הרב מ. יאלוז, מעריב, 11 באוגוסט 1971
  13. ^ הרב ש. קוק הסתלק ממועמדותו לכהונת רב ראשי של טבריה, מעריב, 31 באוגוסט 1971
  14. ^ הרב שמחה קוק נבחר לרב ראשי ברחובות, דבר, 11 באוקטובר 1972
  15. ^ הרב הראשי לישראל - שלמה גורן - עת'ק - כרך א', באתר ארכיון המדינה, עמ' 237; הרב הראשי לישראל, הרב שלמה גורן - דואר יוצא+נכנס 10/1972-10/1973 - כרך ב', באתר ארכיון המדינה, עמ' 126–127.
  16. ^ משה ויסברג, מסכם: המונים ליוו את הגאון רבי שמחה קוק זצ"ל, באתר בחדרי חרדים.
  17. ^ עדו בן פורת, שידור חי מהלווית הרב שמחה הכהן קוק, באתר ערוץ 7, 25 במאי 2022.
  18. ^ הציבור החרדי משתמש ב-23 סוגי כשרויות בקניית מזון, באתר ynet, 20 בפברואר 2007
  19. ^ הכשרות - מהודרת, ההנהלה - מפולגת, באתר בחדרי חרדים, 10 בדצמבר 2008
  20. ^ הרב לאו קיבל 71 מן הקולות, הרב הכהן קוק קיבל 46 והרב הכהן קיבל 25
  21. ^ 'החורבה' חוזרת לחיים, אתר "בחדרי חרדים" 20 בפברואר 2007.
  22. ^ הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון, באתר בחדרי חרדים, 23 בספטמבר 2008
  23. ^ יוסף צוריאל, הרבנים מתפלגים לנצים ויונים ושר הדתות נואש מלתווך, מעריב, 30 באוגוסט 1979
  24. ^ מגיירים את הרובע המוסלמי, כותרת ראשית, 14 בדצמבר 1983
  25. ^ נרשמו לנישואין, הצופה, 27 בנובמבר 1951
  26. ^ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
  27. ^ בחלק מהמקרים משך הנשואין מופיע מעל הקו
  28. ^ 1 2 3 4 5 כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.