משבר אבדאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חברת הנפט האנגלו-איראנית באבדאן

משבר אבדאןפרסית: بحران نفتی ایرانמשבר הנפט האיראני), אחד ממשברי הנפט הגדולים של המאה העשרים, התרחש בין השנים 1951 - 1954 באיראן תחת שלטון מוחמד רזה שאה פהלווי וד"ר מוחמד מוסאדק כראש ממשלה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1909 חברת הנפט האנגלו-איראנית שלטה בכל שדות הנפט שנמצאו בדרום מערב איראן. כחלק מהסכם שנחתם ב-1933 בין רזא ח'אן לבין חברת הנפט, החברה העבירה לממשלת איראן תמלוגים מסוימים. עם חלוף הזמן תושבי איראן החלו לראות בחברת הנפט כמנצלת את איראן ומשאביה, וכזרוע בריטית ששולטת בכלכלת איראן. תפיסה זו אף התחזקה לאחר מלחמת העולם השנייה.

עם עליית גלי השנאה שהתהוותו כלפי חברת הנפט עלה ד"ר מוחמד מוסאדק, שדגל במדיניות הלאמת שדות הנפט. לשיטתו של מוסאדק, היה להרחיק את החברה האנגלו-איראנית משטחי איראן ולוודא כי רווחי הנפט האיראני יישארו בידיים איראניות ולא יועבר לידיים אנגליות. בכדי להגיע לשלטון מוסאדק השתמש באיומים על חברי המג'לס, וכן גייס הפגנות המוניות של אזרחי איראן.

עוד כאשר היה בראש ועדת הנפט במג'לס, הציע מוסאדק להעביר חוק שבו ייאמר שרק לאיראן הזכות להפיק רווחים מהנפט שבשטחה ובכך יולאמו כל שדות הנפט שבאיראן. לאחר דיונים רבים, הוקמה ועדה שמטרתה הייתה להמליץ על הסכם בין ממשלת איראן לבין חברת הנפט, בוועדה הנ"ל היו ארבעה מאנשי מוסאדק. מוסאדק הורה להם להמליץ על הלאמת הנפט, כדי לאפשר את מימון התוכנית הכלכלית שבה רצה לפתוח השאה שנתיים קודם לכן. הוועדה העבירה את החוק, אך ראש ממשלת איראן חאג'עלי רזמארא(אנ') התנגד והורה על בחינה חוזרת של ההסכם. ארבעה ימים לאחר מכן נרצח במסגד בידי אחד מחברי הארגון הקיצוני פידאין אל אסלאם. במקומו עלה לשלטון מחליפו חוסין עלא'(אנ') אך הלה התפטר שבועיים בעקבות הפגנות נגדו ואיומים על חייו. במקומו עלה לראשות ממשלת איראן מוחמד מוסאדק, שהיה נחוש בדעתו לבצע את תוכניתו המקורית להלאמת הנפט האיראני.

ההלאמה ותוצאותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – ההפיכה באיראן (1953)

חוק ההלאמה עבר במג'לס. ממשלת בריטניה בתגובה הכריזה כי לא תתיר לממשלת מוסאדק לייצא מוצרי נפט שייוצרו במפעלים שהיו בבעלות החברה הבריטית. צי של ספינות מלחמה נשלח להטיל מצור ימי על המפרץ הפרסי, בניסיון למנוע כל ניסיון איראני לייצוא מוצרי נפט בניגוד לחרם. צוותי חברת הנפט הבריטיים עזבו את שטח איראן ופועלים איראנים השתלטו על שדות הנפט. מכיוון שלאיראנים לא היה ניסיון בהפעלת המפעלים להפקת וזיקוק הנפט המפעלים הושבתו, וניסיונות להפקת נפט לא צלחו בקנה מידה משמעותי. יתר על כך, נבצר מאיראן להעביר את הנפט ללקוחותיה, בהיעדר מכליות מתאימות. לאורך תקופת שלטונו של מוסאדק יצאו לא יותר מארבעים מכליות נפט מאיראן. במקביל לאוזלת היד בתפעול הנפט, בריטניה פעלה להנהגת חרם צרכנים, בהצלחה לא מבוטלת, על הנפט האיראני. חרם הצרכנים השפיע על כלכלתה של איראן יותר ממחדלי התפעול וללא הכנסה כספית לקופת המדינה מצבה הכלכלי של איראן הורע אף יותר משהיה לאחר מלחמת העולם השנייה.

דיפלומט אמריקאי אווריל הרימן(אנ') ביקש את עזרתו של השאה בגישור לפשרה בין בריטניה לאיראן בתקופת המשבר וציין כי תגובתו של השאה לבקשה הייתה כי לנוכח דעת קהל, לאין שום דרך בה יוכל לומר מילה נגד ההלאמה. הרימן אף ציין כי במסיבת עיתונאים שערך בטהרן, בו ניסה לקרוא להיגיון בקשר ל"משבר ההלאמה". ברגע שהחל לדבר, עיתונאי עלה וצעק: "אנחנו והעם האיראני כולנו תומכים בראש הממשלה מוסדאק ובהלאמה" ואז כל הנוכחים החלו להריע ולאחר מכן יצאו במחאה מהחדר.

בתגובה לתביעה שהגישה בריטניה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג טען מוסדאק כי העולם ילמד על "המדינה האכזרית והאימפריאליסטית" שגונבת "מהנזקקים וחסרי הלבוש". למרות שבריטניה הפסידה במשפט, בריטניה המשיכה את האמברגו על איראן. בשנת 1952 הוזמנה הנהלת הנפט האמריקאית לאיראן, אך בריטניה לחצה על ארצות הברית שלא לערער את הבידוד בה נמצאת איראן וזאת לאור התמיכה הבריטית לה זוכה ארצות הברית בקוראיה.

כאשר עלה מוסאדק לשלטון הוא נהנה מתמיכה רחבה בקרב חברי המג'לס. בין החברים בה היו משכילים, אנשי דת ועוד מפלגות שונות. לרעתו של מוסאדק פעלה העובדה שהתמיכה בו הייתה למטרה אחת בלבד, הלאמת הנפט, ולאחר שזו התבצעה החלו אותם פלגים שהעלו אותו לשלטון לנסות להפיל אותו, ובמיוחד הפלגים הדתיים שביקשו להחיל מדינת דת. בנוסף לאותם מתנגדים פוליטיים, דעת הקהל החלה להשתנות לאור הלחצים הכלכליים.[דרוש מקור]

בינתיים החלו בריטניה וארצות הברית לתכנן את הפלת משטרו של מוסאדק. הבריטים רצו בכך כדי להחזיר את שליטתם על שדות הנפט; האמריקאים, מצדם, רצו להפיל את מוסאדק משום שראו בו מטורף מסוכן שעלול להוביל את איראן לידי הסובייטים, אף שמוסאדק הכריז על עצמו כליברל וכמתנגד לשליטה זרה באיראן. בשנת 1953 קשרו ארצות הברית ובריטניה קשר והפילו את מוסאדק על ידי הפיכה פנימית בתוך איראן, שבה השתתפו אזרחים רבים. באוגוסט 2013, 60 שנה לאחר מכן, הודה ה-CIA כי הכווין והיה אחראי על התכנון וביצוע ההפיכה כפעולה של מדיניות החוץ האמריקאית שנהגה ואושר על ידי הדרגים הגבוהים ביותר של הממשל האמריקאי. בפרט הודה במתן שוחד לפוליטיקאים ולאנשי ביטחון ולאנשי צבא איראניים בכירים, וכן בתמיכה בתעמולת פרו-הפיכה.[1][2][3][4]

לאחר הפיכת 1953 חזר השאה לשלטון מלא, עד שהופל בשנת 1979 במהפכה האסלאמית באיראן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ה-CIA מודה במבצע החשאי להפלת השלטון באיראן, ‏באתר וואלה, 19 באוגוסט 2013
  2. ^ CIA finally admits it masterminded Iran’s 1953 coup RT News ,Retrieved 2015-05-11
  3. ^ Saeed Kamali Dehghan; Richard Norton-Taylor (19 August 2013). "CIA admits role in 1953 Iranian coup". The Guardian. Retrieved 2015-05-11. 
  4. ^ "In declassified document, CIA acknowledges role in '53 Iran coup". Cnn.com. Retrieved 2015-05-11.