משה דפנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

משֶׁה דַּפְנָא (בלאוושטיין) (12 בספטמבר 1884, כ"ב באלול ה'תרמ"ד23 באוקטובר 1963, ה' בחשוון ה'תשכ"ד) היה משורר ומחנך ישראלי, שימש בתפקידי הוראה וניהול במערכת החינוך. בין שיריו הידועים: "אמא יקרה לי", "היורה" ו"למה?" ("הודי חמודי").

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דפנא נולד בשם משה בלאוושטיין בעיר סודילקוב בווהלין שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). בהיותו כבן עשר עברה משפחתו לעיר השכנה קורץ. למד לימודיים תורניים בחדר, בישיבה ובבית מדרש, ורכש גם השכלה כללית אצל מורים פרטיים ובלימוד עצמי. בגיל 13, בהשפעת הקונגרס הציוני בבזל, הצטרף לתנועה הציונית וייסד עם חברים אגודה ללימוד עברית.

הוא כתב לבית המדרש למורים של חברת "עזרה" בירושלים וביקש להתקבל כתלמיד. בטרם מלאו לו עשרים נענה בחיוב, והוא עשה דרכו לארץ ישראל. בעיר ברודי שבגליציה פגש את יוסף אהרונוביץ' וחיים טרטקובר, והם ייסדו את אגודת "חלוצי-ציון". דפנא פעל לצירוף חברים לאגודה ולהפצת הלשון העברית. ב- 1906 (תרס"ו) הגיע ליפו, עבד כשומר ופועל ברחובות והיה שותף להקמת מפלגת "הפועל הצעיר".

רק ב-1907 (תרס"ז) התחיל את לימודיו בבית המדרש למורים, ומצא עצמו שותף למאבק על שפת הלימוד במוסד ("מלחמת השפות"). את לימודיו סיים ב-1911 (תרע"א) וחזר למושבות ושימש בהן כמורה. בשמונה השנים הראשונות לימד בגדרה וברחובות, אחר כך כמורה ראשי במקווה ישראל ובמשך שמונה שנים כמורה בבית ספר לבנות ביפו. ב-1928 (תרפ"ח) הוזמן ללמד בבית ספר העברי הגבוה ובסמינר למורים במיניאפוליס שבמינסוטה. באוניברסיטת מינסוטה סיים לימודיו לתואר מוסמך בבוטניקה ובתורת הפיקוח. ב-1930 חזר לארץ ישראל והתמנה למנהל בית ספר בתל אביב. ב-1938 (תרצ"ח) היה למפקח על בתי ספר של הזרם הכללי. עם קום המדינה נתמנה לסגן המפקח הראשי על בתי הספר של הזרם הממלכתי, ולאחר שנה נתמנה למפקח הראשי. ב-1954 (תשי"ד) פרש מעבודתו.

בין התפקידים שמילא:

היה נשוי לבלה לבית הנקין (בתם של הביל"ויים מרדכי ולאה הנקין מגדרה[1]) ואב לשניים: אביטל דפנא וטובה לוין.

משה דפנא נפטר בשנת 1963, ונקבר לבקשתו בבית הקברות בגדרה.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה דפנא החל לכתוב שירים עוד בעת לימודיו בסמינר למורים בשנים 19081909 (תרס"חתרס"ט) בעיתון "הפועל הצעיר" שערך ידידו יוסף אהרונוביץ. כמו כן הלחין שירים של חיים נחמן ביאליק ויעקב כהן . עם תחילת עבודתו כמורה גילה שאין שירי ילדים בעברית והחל לכתוב שירים. שיריו התפרסמו בעיתוני ילדים ונוער וחלקם הועתקו למקראות וספרי לימוד. כמו כן פרסם דפנא מאמרים ורשימות בכתבי עת שונים תחת השמות: אביביה, דף, פדן ועוד. תרגם את "קארי הפיל" של מוקרג'י ואת "חלוצי הפרוגרס" של ג'וזף קונרד ושירים מרוסית, מגרמנית ומאנגלית. ערך את מדור "על מצפה הטבע" בשבועון "הארץ שלנו", ספרי זמרה, שירונים ומקראות לכיתות הנמוכות.

שירו הידוע ביותר הוא "למה?" הידוע יותר בשם "הוּדי חמודי", על פי שורת הפתיחה שלו ("זה הודי חמודי הוא ילד קטן"), שנכתב על נכדו אהוד (1939-1973), בנו של אֲבִיטַל דַּפְנָא (1916-1980),[2] ובוצע במקור על ידי אסתר גמליאלית. שנים רבות לאחר שנכתב השיר, נהרג נכדו רב-סרן אהוד דפנא, קצין השריון, במלחמת יום הכיפורים (על לחימתו הוענק לו עיטור העוז[3]).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו:

  • הבֹקר בהיר הוא: שירים לילדים; ציורים: מיכל אפרת; עם תולדות חייו מאת אוריאל אופק, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ה.
  • משה דפנא, אביטל דפנא, הודי חמודי; ההדירה: רנה קלינוב; צירה: מיכל אפרת, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ב 1981. (לקט שירים; הופיע לזכרם)

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ש[מואל] בס ומ[שה] דפנא, במולדת: ספר קריאה; מצֻיר בידי נחום גוטמן, 3 כרכים, תל אביב: אמנות, תרצ"ג–תרצ"ה. (ספר א, חלק א–ב: לשנת הלמודים השלישית. תרצ"ג; ספר ב, חלק א–ב: לשנת הלמודים הרביעית. תרצ"ד; ספר ג, חלק א–ב: לשנת הלמודים החמישית. תרצ"ה) (מקראה) (מהדורה ב: תרצ"ז 1936)
  • הדסה ביריביס, משה דפנה, עמנואל עמירן ואברהם עומר (עורכים), זמר-חן: שירון לגני הילדים ולכיתות היסוד א'–ב', תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל – מפעלי תרבות וחנוך ('הספרייה למוזיקה ע"ש נסימוב'), בשיתוף איגוד הקומפוזיטורים בישראל, 1960.

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוריאל אופק, 'משה דפנא – משורר ומורה', בתוך: משה דפנא, הבֹקר בהיר הוא (תל אביב תשכ"ה), עמ' 89–93.
  • לאה חובב, 'בין אב לבנו – כמשוררים לילדים: על שירת משה ואביטל דפנא', ספרות ילדים ונוער יג, ב (1986), 17–23.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]