משפחת ברזאני
משפחת ברזאני נחשבת לאחת המשפחות המיוחסות בקרב יהדות כורדיסטן. המשפחה העמידה מתוכה רבנים, שוחטים, ראשי ישיבות ודיינים במשך למעלה מארבע מאות שנה.
שורשי המשפחה וראשיתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שרשי המשפחה מיוחס למשפחת "אדונים הלוי", משפחת לווים מיוחסת אשר על אבותיה נמנו חכמים כגון דונש בן לברט, דונש בן תמים[1] ולדעת חלק מן החוקרים אף רב סעדיה גאון[2] ורבי יצחק בן שלמה הישראלי.
אבי משפחת ברזאני, הרב נתנאל הלוי (אדוני) התגורר בכפר בַּארְזָאן (אנ'), ועל שמו נקראת משפחת ברזאני. הוא שימש כמנהיגה הרוחני של יהדות צפון עיראק. לאחר בריחתו מבארזאן לעיר מוסול, יסד בנו הרב שמואל בעיר ישיבה[3], וזו משכה אליה תלמידים מכל רחבי המזרח[4].
לאחר פטירתו של הרב שמואל, ושל חתנו-יורשו - הרב יעקב מזרחי, עמדה בצד נדיר, בראשות ישיבה זו אישה, בתו - הרבנית אסנת ברזאני. צאצאיה של אסנת, וענפים אחרים של המשפחה, כיהנו לאחר פטירתה למשך מאות בשנים, כרבנים ראשיים בערים וקהילות רבות של יהודי בבל אשר ביניהן: בגדאד[5], מוסול[6], ארביל, עמדיה וקהילות רבות נוספות.
על פי המסורת ואילנות יוחסין שנשתמרו בחלק מענפי המשפחה, העמידה משפחה זו רצף של למעלה מ-22 דורות של רבנים שוחטים ודיינים[7].
מצאצאי המשפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צאצאי משפחת ברזאני שימשו בין ראשי הציבור בעיראק וכורדיסטן במשך מאות שנים. כמה מבניה היו רבניה הראשיים של יהדות בבל, אבות בתי דין, רבני ערים, שוחטים, פייטנים ומחברי ספרים[8].
להלן רשימה של חלק מהידועים שבצאצאים הישירים של משפחה זו:
- רבנים:
- נתנאל הלוי (אדוני) – ראש קהילת יהודי כורדיסטן במאה ה-16. אבי שושלת משפחת ברזאני.
- שמואל ברזאני (אדוני) – פוסק הלכה, פייטן מקובל ומחבר ספרים, עמד בראש ישיבה בכורדיסטן במאות 16–17.
- יעקב מזרחי (אדוני) – תלמידו, חתנו, ואחיינו של רבי שמואל אדוני. וראש ישיבת עמדיה.
- אסנת ברזאני – למדנית, פוסקת הלכה, פייטנית ומקובלת, עמדה בראש ישיבה בכורדיסטן במאות 16–17.
- שמואל מזרחי (ברזאני) בן אסנת ויעקב – רבה הראשי של בגדאד במאה ה – 17.
- יונה מזרחי (ברזאני) – רבה הראשי של בגדאד במאה ה – 17. תלמיד חכם ומקובל ומחבר ספרים.
- שמעון מזרחי (ברזאני) – רבה הראשי של בגדאד במאה ה – 17. תלמיד חכם, מקובל ומחבר ספר העיבור "כנפי יונה". כתב אף ספרים ברפואה.
- אברהם מזרחי (ברזאני) – רבה הראשי של בגדאד במאה ה – 17. תלמיד חכם, מקובל ומחבר ספרי הלכה.
- דוד ברזאני – רבה הראשי של מוסול במאה ה-18. על פי עדותו של צדקה חוציין נחשב לאחד מגדולי החכמים ביהדות המזרח בתקופתו[9].
- אליהו ברזאני – רב, חכם באשי, ויו"ר קהילת יהודי מוסול בשנים 1924-1860.
- יצחק ברזאני – רב הקהילה היהודית של כורדיסטן ורב המושב עין העמק.
- אברהם ברזאני – רב הקהילה היהודית של כורדיסטן ומקובל.
- יצחק נח – רב ואב בית דין של קהילות יהודיות בכורדיסטן, ורב מושב אלקוש שבגליל.
- סלימון ברזאני – רב העיר מוסול בעיראק ואב בית הדין בה, ורבה לשעבר של טירת כרמל.
- צמח ברזאני – לשעבר רב בערים עקרא ומוסול ורב היישוב מבשרת ציון.
- אישי ציבור:
- משה ברזני – לוחם לח"י. מעולי הגרדום.
- יואל ברזאני – לשעבר בכיר במוסד.
- תא"ל אבנר ברזני – מקים נציבות קבילות החיילים, ומנכ"ל המשרד לביטחון הפנים.
- צבי בר (ברזני) – לשעבר ניצב במשטרת ישראל וראש עיריית רמת גן.
- יוסף ברזאני – איש ציבור, גזבר עיריית ירושלים למעלה מ-40 שנה וממייסדי שכונת אהל שלמה.
- שלמה ארבלי – מפקד חטיבה וסגן מפקד אוגדת שריון. בעל שלושה עיטורי צל"ש. לשעבר סגן ראש ערית אשקלון .
- אמנון ברזילי – איש עסקים, לשעבר מבעלי השליטה בחברת מטיס קפיטל (היבואנית הרשמית של סוברו בארץ).
- אמנון ברזאני (בר-עוז) – סגן ראש עיריית רמת השרון.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם בן-יעקב, קהילות יהודי כורדיסטן: בצירוף שירים ופיוטים, ירושלים: קרית ספר, תשמ"א.
- מרדכי יונה, אנציקלופדיה של יהודי כורדיסתאן, ירושלים, תשס"ג.
- עזרא לניאדו, יהודי מוצל, מגלות שומרון עד מבצע עזרא ונחמיה, המכון לחקר יהדות מוצל, טירת-כרמל: ה'תשמ"א.
- אברהם בן־יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, הוצאת קרית־ספר, ירושלים תשכ"ה; מהדורה שנייה 1979. (הספר בקטלוג ULI)
- מאיר בניהו, רבי שמואל ברזאני ראש גולת כורדיסתאן, ספונות ט, עמ' כג - קכה.
- אורי מלמד ורינה לוין מלמד, הרבנית אסנת: ראש הישיבה בכורדיסתאן, פעמים 82, 2000, עמ' 163–178.
- משה הלל זרי, תולדות יצחק - תולדות חייהם של הרב יצחק נח והרב יצחק ברזאני, הספרייה הספרדית, 1994.
- Yona Sabar, The Famous Barzani Family of Rabbis of Kurdistan, Kurdistan Times, vol. 4 (1995), pp. 186-188.
- משה הלל זרי, בית שמואל - תולדות חייו של ר' שמואל אדוני ברזאני, בתוך: כתבי ר' שמואל אדוני, מכון אהלי אברהם יעקב, תשס"ג.
- שלומי רוזנפלד, מבבל לירושלים - סיפורה של משפחת ברזאני, הוצאת משפחת ברזאני, 2017 (הספר עוסק בענף מסוים של המשפחה בלבד).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מאיר בניהו, רבי שמואל ברזאני ראש גולת כורדיסתאן, ספונות ט, עמ' כג - קכה.
- ^ דונש בן לברט, אנציקלופדיית דעת
- ^ מאיר בניהו, רבי שמואל ברזאני ראש גולת כורדיסתאן, ספונות ט, עמ' כג - קכה.
- ^ משה שבת, ישיבות בגדאד, התהוותן והשפעתן לדורות, כרך א, ירושלים תשע"ו, עמוד 16
- ^ בסוף המאה ה-16 פנתה הנהגת הקהילה היהודית של בגדאד לאסנת ברזאני וביקשה ממנה לשלוח רק מישיבתה לכהן כרבה הראשי של העיר. אסנת שלחה את בנה - הרב שמואל מזרחי (ברזאני) וזה כיהן כרבה הראשי של בגדאד החל מסוף המאה ה-16 לפנה"ס. לאחר מותו, המשיכו בניו לכהן כרבני העיר ברציפות עד שנת 1743, עת פרצה מגפת דבר בעיר וזו כילתה את ההנהגה הרבנית (בעקבות מגפה זו, ומות ההנהגה הרבנית נקרא הרב צדקה חוציין לרבנות העיר). תולדותיהם של רבני בגדאד לבית ברזאני לוטה בערפל. ידוע לנו לפחות על שני אחים: הרב יונה מזרחי (ברזאני) אשר נכדו הרב שמעון מזרחי (ברזאני) חיבר את ספר העיבור המפורסם "כנפי יונה", ואחיו הרב יעקב מזרחי (ברזאני) שחיבר את הספר "קהלת יעקב" העוסק גם הוא בענייני העיבור. על פי עדותו יד של אחד מרבני בגדאד - שמואל צדקה, ערב מגפת הדבר היה רבה הראשי של העיר הרב סלימאן מזרחי (ברזאני). בעדותו הוא מסר מידע רב על שושלת רבני העיר בתקופות הקדומות: "ומורי ורבי הרה"ג חכם יהודא בה"ר ח"ר משה פתייה הי"ו הראני אשר חכם מנחם מבית הברזאני חותם על ספר השאלתות כזה: הצעיר מנחם חכם (בן) שלמה מזרחי ובנו חותם כן הצעיר סלימאן בן ח"ר מנחם. וכתוב שם בגיליון הספר ... וזה לשונו: חכם סלימאן בן חכם מנחם בן חכם שלמה ז"ל אשר היה רב פה בגדאד.. וחכם שלמה הוא בן הרב מוהר"ר שמעון ... בן רבי משה הזקן ז"ל בן חכם יונה ... בן חכם בנימין ז"ל בן חכם רבי אברהם ז"ל בן חכם שמעון ז"ל מעיר ברזאנא" (מתוך כת"י של הספר "זיכרון לחיים - תולדות חכמי ורבני בבל". נדפס במקביצאל, קובץ חידושי תורה, חברת אהבת שלום, גיליון ל"ו, תשס"ט).
- ^ בעיר זו המשיכו רבני המשפחה לכהן כרבני העיר באופן רציף עד העלייה לארץ.
- ^ משה הלל, תולדות יצחק - תולדות חייהם של הרב יצחק נח והרב יצחק ברזאני, 1994.
- ^ מעבר לחיבורים רבים אותם חיבר הרב שמואל מזרחי (ברזאני), וכן - חיבורים בקבלה, דרשות, תפסירים ומספר רב של פיוטים, ידועים לנו אף חמישה חיבורים הלכתיים שיצאו ממשפחה זו: כנפי יונה (בענייני הלוח), קהילות יעקב (בענייני הלוח), שו"ת שרי קטרין (בענייני שחיטה), ימין משה ושחיטת ברזאני (יש להבדיל בין חיבור זה לחיבור השחיטה של הרב שמואל ברזאני הראשון). ספרים אלו נדדו לקהילות שונות במזרח התיכון (הגיעו אף לתימן). משום שהדפוס לא היה נפוץ בעיראק ספרים אלו הופיעו בכתבי יד בלבד. רובם אבדו בהצפה הגדולה שעברה העיר בגדאד בשנת 1720 אשר פגעה בספריות העיר. חלק זעיר מכתבי היד של החיבורים ששרדו נמצאים כיום בספריה הלאומית. חיבוריו של הרב שמואל הראשון פורסמו על ידי משה הלל זרי בשנת 2003.
- ^ עזרא לניאדו, יהודי מוצל, מגלות שומרון עד מבצע עזרא ונחמיה, המכון לחקר יהדות מוצל, טירת-כרמל: ה'תשמ"א