אלקוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלקוש
Elkosh.jpg
שם בערבית דיר אל קאסי
מחוז הצפון
מועצה אזורית מעלה יוסף
גובה ממוצע ‎637‏ מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
מוצא המייסדים תימן
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 318 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.0%‏ בשנה עד דצמבר 2015
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil.svg
 
אלקוש
אלקוש
33°02′00″N 35°19′26″E / 33.0333238205845°N 35.3237970029429°E / 33.0333238205845; 35.3237970029429קואורדינטות: 33°02′00″N 35°19′26″E / 33.0333238205845°N 35.3237970029429°E / 33.0333238205845; 35.3237970029429

אֶלְקוֹשׁ הוא מושב באזור הצפון ליד העיר מעלות תרשיחא, בקרבת הגבול בין ישראל ללבנון. היישוב הוא חלק ממועצה אזורית מעלה יוסף.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מתימן בכפר הערבי דיר אל-קאסי, שתושביו עזבוהו באוקטובר 1948 במהלך מבצע חירם. חלק מתושבי המושב התגוררו בבתים הערביים הישנים עד שנת 1963[1][2]. למקום הגיעו מעל מאה משפחות של עולים מתימן, אולם עד תחילת 1951 כמחציתם עזבו[3][4]. במקומם, התיישבו במקום בשנת 1952 עולים מכורדיסטן[5] משתי חמולות, חמולת קווינה מהעיר כוי סנג'ק וחמולה שנייה מבית וטה[6]. בשנות ה-50 ארעו קטטות עם ערביי פסוטה על רקע סכסוכי קרקעות[7][8], בגלל שקרקעות היישובים היו מעורבים זה בתוך זה[9]. בשנים הראשונות התפרנסו העולים מגידול טבק[10][11]. בנוסף, היו לתושבים לולים ומטעי תפוחים, אפרסקים ושזיפים[12].

בשנות ה-50 המשיכה העזיבה, אולם בשנת 1959 החלו משפחות לחזור[13]. בשנת 1960 הפסיקה הסוכנות את עבודות הדחק לתושבי המושב לאחר שנקבע שהמושב הגיע לביסוס[14]. בסוף 1962 פתחו תושבי המושב בשביתה בטענה שמשקיהם אינם מספיקים למחייתם[15]. השביתה הסתיימה לאחר כשבועיים באמירה בלתי מתחייבת של הסוכנות לבוא לקראת המתיישבים[16]. שביתה נוספת התקיימה במאי-יוני 1965[17], על רקע חובות של המושב והפסקת מתן שירותים לתושבים[18]. שביתה נוספת התקיימה בשנת 1978[19].

בשנת 1960 סירבו תושבי המקום לקבל אור מגנרטורים ודרשו חיבור לרשת החשמל הארצית[20]. בספטמבר 1963 חובר המושב לחברת החשמל, אך הבתים הערביים הישנים לא חוברו לרשת בגלל דרישת הסוכנות לפנות בתים אלו[1][21].

בפברואר 1970 נהרגה במושב אישה מפיצוץ של ג'ריקן נפץ תחת בית במושב[22]. באוגוסט 1970 פצצו מחבלים מטענים במספר לולים ריקים[23].

אלקוש המקראית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך מוזכר מקום בשם "אלקֹש" בתור מקום מגוריו של הנביא נחום, ויש שהעלו השערה שהשם הערבי "דיר אל-קאסי" שימר את השם הזה, אם כי לא ברור בכלל אם אלקוש המקראית הייתה באזור זה.[24] השם אלקוש נגזר מהשפה הארמית וכנראה שמשמעותו אל הקשת (קוש).[דרוש מקור].

על פי הספר "סוד מישרים", המצוטט בתוך רש"י לפסוק בנחום א', אלקוש המקראי נמצאת ליד מעבר "בילאן" (מה שנקרא portae Amani - ״שער טורי אמנוס״) הסמוך למפרץ אלכסנדרטה בטורקיה שהוא הגבול הצפוני של ארץ ישראל המובטחת על פי גבולי יחזקאל הנביא, ואילו לפי החוקר חיים בר-דרומא, אזור מעבר בילאן השתייך עוד לשבט אשר כבר בתקופת בית ראשון[25]. על -פי המפורש שם ברש״י לספר נחום, הייתה שם ממלכה יהודית דמוקרטית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 למושב אלקוש יהיה חשמל אך חג האור בוטל, מעריב, 15 בספטמבר 1963
  2. ^ עשר משפחות באלקוש היושבות בבלוקונים שובתות, חרות, 25 במאי 1965
  3. ^ מחצית תושבי אלקוש עזבו את הכפר, משמר, 9 בינואר 1951
  4. ^ התימנים הללו או מכת הנדידה, דבר, 20 בינואר 1952
  5. ^ מושב אלקוש חגג ארבע שנים להתנחלות, דבר, 18 במרץ 1956
  6. ^ יואל דרסיפורם של מתיישבי אלקוש, דבר, 4 ביוני 1965
  7. ^ ריב קרקעות בין כפרי הצפון, על המשמר, 21 בנובמבר 1950
  8. ^ נפצעו בסכסוך קרקע בגליל, דבר, 30 בדצמבר 1953
  9. ^ סכסוך הקרקעות נגרם בטעות, דבר, 31 בדצמבר 1953
  10. ^ רות בונדידרך הטבק, דבר, 25 באוקטובר 1957
  11. ^ ישעיהו עשני, יציבות לאורך כל החזית, דבר, 16 באוקטובר 1959
  12. ^ שפי גבאי, מבצע סוס, דבר, 4 באוגוסט 1965
  13. ^ חזרו מן העיר אל המושב, דבר, 18 בינואר 1959
  14. ^ הופסקו עבודות־הדחק למתיישבי אלקוש, דבר, 14 באוקטובר 1960
  15. ^ 67 משפחות במושב אלסוש שובתות כמחאה נגד הסוכנות, חרות, 28 בדצמבר 1962
  16. ^ תושבי אלקוש הפסיקו שביתתם, חרות, 6 בינואר 1963
  17. ^ א. בן דוד, זכרנו את השכר שהאכילה אותנו הסוכנות, מעריב, 28 במאי 1965
  18. ^ צבי טלמושב אלקוש בגליל ללא שירותים רפואיים, חרות, 2 במרץ 1965
  19. ^ יואל דרשביתת מחאה באלקוש, דבר, 2 בנובמבר 1978
  20. ^ תושבי אלקוש רוצים אור מחברת חשמל, מעריב, 28 ביוני 1960
  21. ^ ב-יואל דרסיפורם של מתיישבי אלקוש, דבר, 4 ביוני 1965 כתוב שעד יוני 1965 לא היה חשמל
  22. ^ אישה נהרגה בחבלה במושב אלקוש, מעריב, 22 בפברואר 1970
  23. ^ מנחם רהט, שלוש סככות לולים פוצצו במושב אלקוש, מעריב, 6 באוגוסט 1970
  24. ^ שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: נחום חבקוק צפניה, עמודים 21‏-22
  25. ^ וזה גבול הארץ, תשי"ח, דף קעז
Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.