אלקוש
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מעלה יוסף |
| גובה ממוצע[1] | 637 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| מוצא המייסדים | תימן |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1] | |
| - אוכלוסייה | 279 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.7% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   אלקוש  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
אֶלְקוֹשׁ הוא מושב במועצה האזורית מעלה יוסף ליד העיר מעלות תרשיחא בקרבת הגבול בין ישראל ללבנון. גובהו בין 630-670 מטר מעל פני הים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מתימן על אתר הכפר הערבי הנטוש דיר אל-קאסי ועל אדמות שהשתייכו לכפר הערבי הנטוש אלמנסורה[3][4][5][6][7][8][9]. חלק מתושבי המושב התגוררו בבתים הנטושים הישנים עד שנת 1963[10][11]. למקום הגיעו מעל מאה משפחות של עולים מתימן, אולם עד תחילת 1951 כמחציתם עזבו[12][13]. במקומם, התיישבו במקום בשנת 1952 עולים מכורדיסטן[14] משתי חמולות, חמולת קווינה מהעיר כוי סנג'ק וחמולה שנייה מבית וטה[15]. בשנות ה-50 אירעו קטטות עם ערביי פסוטה על רקע סכסוכי קרקעות[16][17], בגלל שקרקעות היישובים היו מעורבים זה בתוך זה[18]. בשנים הראשונות התפרנסו העולים מגידול טבק[19][20]. בנוסף, היו לתושבים לולים ומטעי תפוחים, אפרסקים ושזיפים[21].
בשנות ה-50 המשיכה העזיבה, אולם בשנת 1959 החלו משפחות לחזור[22]. בשנת 1960 הפסיקה הסוכנות את עבודות הדחק לתושבי המושב לאחר שנקבע שהמושב הגיע לביסוס[23]. בסוף 1962 פתחו תושבי המושב בשביתה בטענה שמשקיהם אינם מספיקים למחייתם[24]. השביתה הסתיימה לאחר כשבועיים באמירה בלתי מתחייבת של הסוכנות לבוא לקראת המתיישבים[25]. שביתה נוספת התקיימה במאי-יוני 1965[26], על רקע חובות של המושב והפסקת מתן שירותים לתושבים[27]. שביתה נוספת התקיימה בשנת 1978[28].
בשנת 1960 סירבו תושבי המקום לקבל אור מגנרטורים ודרשו חיבור לרשת החשמל הארצית[29]. בספטמבר 1963 חובר המושב לחברת החשמל, אך הבתים הערביים הישנים לא חוברו לרשת בגלל דרישת הסוכנות לפנות בתים אלו[10][30].
בפברואר 1970 נהרגה במושב אישה מפיצוץ של ג'ריקן נפץ תחת בית במושב[31]. באוגוסט 1970 פוצצו מחבלים מטענים במספר לולים ריקים[32].
אלקוש המקראית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתנ"ך מוזכר מקום בשם "אלקֹש" בתור מקום מגוריו של הנביא נחום[33], ויש שהעלו השערה שהשם הערבי "דיר אל-קאסי" שימר את השם הזה, אם כי לא ברור בכלל אם אלקוש המקראית הייתה באזור זה או באזור אלקוש שבעיראק[34] השם אלקוש נגזר מהשפה הארמית וכנראה שמשמעותו אל הקשת (קוש)[דרוש מקור].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חנוך מרמרי, מקום ושמו אלקוש, דבר, 24 במאי 1974; המשך
- אלקוש, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- מידע על אלקוש בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- דיר אל-קאסי \ אלקוש באתר מקומות שהזמן שכח
- אלקוש (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ענבר שחר, ישובי מעלה יוסף פינה לתפארת על גבול הלבנון, מעריב, 3 בינואר 1988
- ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך, מטח, 2010, עמ' 44
- ^ עורך: זאב ענר, כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, עמ' 27
- ^ Benny Morris, The Birth of the Palestinian Refugee Problem Revisited, Cambridge University Press, 2004, p. xx
- ^ אלקוש באתר תנועת העבודה הישראלית
- ^ אלקוש באתר מועצה אזורית מעלה יוסף
- ^ מחצית תושבי אלקוש עזבו את הכפר מפאת חרפת-רעב, על המשמר, 9 בינואר 1951
- ^ 1 2 למושב אלקוש יהיה חשמל אך חג האור בוטל, מעריב, 15 בספטמבר 1963
- ^ עשר משפחות באלקוש היושבות בבלוקונים שובתות, חרות, 25 במאי 1965
- ^ מחצית תושבי אלקוש עזבו את הכפר, על המשמר, 9 בינואר 1951
- ^ התימנים הללו או מכת הנדידה, דבר, 20 בינואר 1952
- ^ מושב אלקוש חגג ארבע שנים להתנחלות, דבר, 18 במרץ 1956
- ^ יואל דר, סיפורם של מתיישבי אלקוש, דבר, 4 ביוני 1965
- ^ ריב קרקעות בין כפרי הצפון, על המשמר, 21 בנובמבר 1950
- ^ נפצעו בסכסוך קרקע בגליל, דבר, 30 בדצמבר 1953
- ^ סכסוך הקרקעות נגרם בטעות, דבר, 31 בדצמבר 1953
- ^ רות בונדי, דרך הטבק, דבר, 25 באוקטובר 1957
- ^ ישעיהו עשני, יציבות לאורך כל החזית, דבר, 16 באוקטובר 1959
- ^ שפי גבאי, מבצע סוס, דבר, 4 באוגוסט 1965
- ^ חזרו מן העיר אל המושב, דבר, 18 בינואר 1959
- ^ הופסקו עבודות־הדחק למתיישבי אלקוש, דבר, 14 באוקטובר 1960
- ^ 67 משפחות במושב אלסוש שובתות כמחאה נגד הסוכנות, חרות, 28 בדצמבר 1962
- ^ תושבי אלקוש הפסיקו שביתתם, חרות, 6 בינואר 1963
- ^ א. בן דוד, זכרנו את השכר שהאכילה אותנו הסוכנות, מעריב, 28 במאי 1965
- ^ צבי טל, מושב אלקוש בגליל ללא שירותים רפואיים, חרות, 2 במרץ 1965
- ^ יואל דר, שביתת מחאה באלקוש, דבר, 2 בנובמבר 1978
- ^ תושבי אלקוש רוצים אור מחברת חשמל, מעריב, 28 ביוני 1960
- ^ ב-יואל דר, סיפורם של מתיישבי אלקוש, דבר, 4 ביוני 1965 כתוב שעד יוני 1965 לא היה חשמל
- ^ אישה נהרגה בחבלה במושב אלקוש, מעריב, 22 בפברואר 1970
- ^ מנחם רהט, שלוש סככות לולים פוצצו במושב אלקוש, מעריב, 6 באוגוסט 1970
- ^ ספר נחום, פרק א', פסוק א', אולם יש המפרשים שלא מדובר בשם עירו (הקדמת האברבנאל לתרי עשר).
- ^ שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: נחום חבקוק צפניה, עמודים 21-22
| ||||||||||
