משפחת הכהן שוורץ
משפחת הכהן שוורץ, היא משפחת צאצאיו של אברהם יהודה הכהן שוורץ, המכונה "הקול אריה" על שם ספרו. רבים מבני המשפחה העמידו רבנים ודיינים ברחבי הונגריה וטרנסילבניה, שהיוו חלק נכבד ממוסד הרבנות של האורתודוקסיה בהונגריה. מעבר לתפקידי הרבנות והדיינות, רבים מבני המשפחה חיברו חיבורים תורניים חשובים, וחלקם עמדו בראש מערכות של כתבי עת תורניים שיצאו בהונגריה. בשואת יהודי הונגריה נספו רוב בני המשפחה שהיו חיים בהונגריה בתקופה זו. חלק מהשרידים שנותרו עברו לניו יורק ועמדו שם בראש קהילות חרדיות במקום. אחד מהרבנים שהיגרו לניו יורק - ר' אליעזר אהרנרייך, הקים הוצאת ספרים מיוחדת - "חברה מפיצי תורה ממשפחת קול אריה", שהדפיסו והוציאו לאור מעל 60 ספרים שנכתבו על ידי בני המשפחה. בספר "תולדות קול אריה" נכתב שלראש המשפחה היה כתב יחוס עד אהרן הכהן.
דור ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ר' אברהם יהודה הכהן שוורץ – מחבר הספר שו"ת "קול אריה". רב בברגסס ובמאד.
דור שני[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בתו הענדל ריזל נישאה לר' יעקב אהרנרייך בנו של רבי חיים יהודה מסאבארנץ. תלמידו של רבי שלמה זלמן אולמן. בעקבות מסירה נמלט בשנת תרמ"ב לארצות הברית והיה ממקימי קהילת "אהבת ישורון" וממייסדי בית ספר בית יעקב הראשון בארצות הברית.
- בנו ר' נפתלי שוורץ, רב קהילת מאד. מחבר הספר שו"ת שער נפתלי ושו"ת בית נפתלי.
- בתו רבקה אשת ר' אליעזר צוקער, רב בברגסס. מחבר הספרים מגדנות אליעזר, דמשק אליעזר, מתוק מדבש.
דור שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ר' שלמה זלמן אהרנרייך בנו של ר' יעקב אהרנרייך רב קהילת שאמלוי. נספה בשואה
- ר' חיים צבי אהרנרייך בנו של ר' יעקב אהרנרייך. רב קהילת מאד. חתן דודו ר' נפתלי שוורץ. מחבר הספר שו"ת קב החיים.
- ר' יצחק מאיר שוורץ בן ר' נפתלי שוורץ. רב בדראגומירשט מחבר ספרי אמרי יצחק ועוד ספרים.
- ר' מנחם ישעיה שוורץ. דרשן בקלוז'. מחבר הספר דברי מנחם[1]. נספה בשואה.
- ר' יוסף שוורץ בן ר' נפתלי שוורץ. רב קהילה בגרוסוורדין. מחבר ספרים רבים. נספה בשואה.
- ר' פנחס זליג הכהן שוורץ (השני) בן ר' נפתלי שוורץ. מחבר הספר "לקוטי פנחס" ועוד ספרים. נספה בשואה.
- ר' אברהם יהודה שוורץ בן ר' נפתלי שוורץ. מחבר הספר דרך הנשר ותורת אמת (על רבי נתן אדלר), עורך ירחון "פני הנשר". נספה בשואה.
- ר' שמואל שוורץ בן ר' נפתלי שוורץ עורך הירחון לקט שושנה. מחבר הספר תולדות גאוני הגר. נספה בשואה.
- ר' נתן צבי בריסק חתן ר' נפתלי שוורץ. אחיו של הרב מרדכי בריסק. רב בסאלאנטא. מחבר הספרים נחלת אבות, נחלת צבי. נספה בשואה.
- ר' מנחם מנדל פריד מפאליען ריסקווה במרמרוש (פוינילה דה סוב מונטה)[2] חתן ר' נפתלי שוורץ. נספה בשואה
- ר' חיים צוקער בן ר' אליעזר צוקער אב"ד בברגסס.
- ר' שלמה צוקער בן ר' אליעזר צוקער אב"ד האלאס (נג'הלאס (אנ')).
דור רביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ר' משה יהודה עהרנרייך, בנו של ר' שלמה זלמן עהרנרייך. רב בשאמלוי. נספה בשואה.
- ר' חיים עהרנרייך, בנו של ר' שלמה זלמן עהרנרייך. "רב הצעיר" בשאמלוי, חתן גיסו ר' אשר אנשיל כץ.
- ר' משה יהודה עהרנרייך, בנו של ר' חיים אהרנרייך. מילא מקום אביו כרב במאד. נספה בשואה.
- ר' אשר אנשיל כץ, חתן ר' שלמה זלמן עהרנרייך – רב וראש ישיבה בדונא סערדהלי. נספה בשואה.
- אברהם יהודה שוורץ בן הרב יצחק מאיר שוורץ רב בטופליצה (אנ'). מחבר הספר "ישועות אברהם"[3]. נספה בשואה.
- ר' אהרן צבי בריסק בנו של ר' מרדכי בריסק וחתן דודו ר' נתן צבי בריסק. רב בטשקע. לאחר השואה עלה לארץ ישראל והקים את ישיבת מהר"ם בריסק (על שם אביו) בנתניה.
- נפתלי בן מנחם ביבליוגרף וחוקר. עלה לארץ בתרצ"ו.
- ר' יהושע בן ר' שלמה זלמן אהרנרייך. דיין במעגיעש ולאחר השואה דיין בשאמלוי. עלה לארץ ישראל ונפטר בירושלים.
דור חמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ר' משה יהודה כץ בנו של ר' אשר אנשיל כץ – דיין ב דונא סערדהלי. מחבר הספר "ויגד משה" על הלכות ליל הסדר. חתן הרב יעקב יחזקיה גרינוולד מפאפא. נספה בשואה.
- ר' יהושע כץ בנו של ר' אשר אנשיל כץ – דיין במאקו לימים עמד בראש קהילת "בית אשר דסערדאהעלי" בברוקלין. הוציא לאור את ספרי אביו.
- ר' משה אריה פריינד[4] חתנו של ר' אשר אנשיל כ"ץ. רב בנאסויד. בן ר' חנוך בן ר' אברהם יהושע פריינד. נספה בשואה.
- ר' יצחק צבי לייבוביץ חתנו של ר' אשר אנשיל כ"ץ, רב קהילת צ'ופ (COP היום בחבל זקרפטיה באוקראינה). מחבר הספר שלחן העזר. נספה בשואה.
- ר' הלל ליכטנשטיין חתנו של ר' אשר אנשיל כ"ץ רב הצעיר בקראסנא, רב קהילת קרסנה בארצות הברית ופוסק הלכה חשוב
- ר' שמואל גרינוולד חתנו של ר' אשר אנשיל כ"ץ, נכד ר' משה גרינוולד, דיין בסעליש.
- ר' משה יהודה עהרנרייך בן ר' חיים עהרנרייך. חתן ר' שמואל זלמן ויינברגר רב העיר מרגיטה. דיין במרגיטה. ממלא מקום אביו ברבנות מאד. נספה בשואה.
- ר' אליעזר עהרנרייך (תרפ"ב - תשע"ד[5] בן ר' חיים עהרנרייך. לאחר השואה מילא מקום אחיו ברבנות מאד. משם עבר לארצות הברית. הקים את "חברה להפצת תורה ממשפחת קול אריה" המדפיסה ומפיצה את ספרי המשפחה.
- ר' דב בער שפיצר, חתן ר' חיים עהרנרייך. רב באגארד. מחבר הספר תולדות קול אריה. לימים רב קהילה בפאר רוקאוויי בניו יורק.
- הרב יוחנן פריד רב המושב בית מאיר. נכד מנחם מנדל פריד.
דור שישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ר' אשר אנשיל כץ – בנו של הרב יהושע כץ. רב קהילת וויען בברוקלין.
- ר' שלמה זלמן כץ, בנו של הרב יהושע כץ. חתן הרב אברהם יצחק קאהן. רב חסידי תולדות אהרן בוויליאמסבורג. נפטר ח"י סיוון תשע"ח.
- ר' חיים לייב כץ – בנו של הרב יהושע כ"ץ. רב קהילת סהערדאלי בבורו פארק
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תולדות קול אריה, ר' דב בער שפיצר, קליינוורדין, ת"ש, עמ' קל"ו-ק"מ
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ר' אברהם יהודא שווארץ מבערעגסאז הקול אריה - כ"ד תשרי תרמ"ד מהאתר "יידישע וועלט" (העולם היהודי - אתר ביידיש). עם תמונות של מצבות של חלק מראשוני המשפחה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כך נכתב בדף הזיכרון בהוצאה החדשה של שו"ת בית נפתלי. הספר לא מופיע בקטלוגים של הספריות בארץ, ואולי לא נדפס
- ^ בספר אוצר הרבנים מוזכר כ"רב גדול מפורסם", אולם לא שימש ברבנות
- ^ כך נכתב ב"תולדות קול אריה" עמ' קל"ח, אך הספר אינו מצוי בקטלוגים, ואולי לא נדפס
- ^ בן דודו בעל שם זהה היה לימים גאב"ד העדה החרדית בירושלים
- ^ ידיעה על פטירתו