ברהובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברהובה (ברהובו)
ברגסאז
Берегове
סמל
סמל ברהובה
Flag of Berehove.jpg
דגל ברהובה
A beregszászi római katolikus templom főhomlokzata.jpg
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
מחוז זקרפטיהזקרפטיה זקרפטיה
שטח 19 קמ"ר
גובה 115 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 23,732 (נכון ל־1 בינואר 2019)
 ‑ צפיפות 1,397.58 נפש לקמ"ר (2004)
קואורדינטות 48°12′N 22°38′E / 48.200°N 22.633°E / 48.200; 22.633
אזור זמן UTC+2
http://www.bereg.net.ua
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך עוסק רק בקהילה היהודית, שאינה קיימת עוד.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בֶרֶהוֹבה (בֶרֶהוֹבוֹ) או בֶרֶגְסַסאוקראינית: Берегове, בהונגרית: Beregszász, ביידיש: בערעגסאס, בערגסאז) היא עיר במערב מחוז זקרפטיה שבאוקראינה, סמוך לגבול המדינה. נכון ל-2013 חיים בעיר כ-25,000 תושבים. כמחציתם בעלי זהות אתנית הונגרית, והיתר אוקראינים, צוענים ורוסים.

הקהילה היהודית בברהובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת הגדול בברהובה

קיימות עדויות לקיום יהודים בברהובה כבר מהמאה ה-17. התארגנות ראשונית של קהילה מסודרת קיימת מהמאה ה-18. לשיא פריחתה הגיעה הקהילה בשנת 1867, עם החלת חוק הזכויות לשוויון זכויות ליהודים. מאותה תקופה ועד ראשית מלחמת העולם השנייה היוו היהודים את עמוד השדרה של חיי המסחר והכלכלה בעיר. בברהובה התקיימו מוסדות חינוך יהודיים ותלמודי תורה. כמעט כל תנועות הנוער הציוניות פעלו בברהובה. ערב השואה מנתה הקהילה היהודית כ-10,000 משפחות יהודים[1][2]. הקהילה הונצחה בספר יהדות ברהובו-ברגסס בתמונות של יהושע הלוי.

השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1938, עם קבלת הסכם וינה, עברה העיר ברהובה מצ'כוסלובקיה להונגריה. הונגריה במלחמת העולם השנייה הייתה בת ברית של גרמניה הנאצית וחלק ממדינות הציר. בשנת 1941 גורשו לפולין מאות יהודים שלא הוכח שהם אזרחי הונגריה. רובם נרצחו שם בטבח בקמניץ-פודולסקי, לצד אלפים מיהודי מהונגריה. משנת 1942 גויסו כמעט כל הגברים היהודים לעבודות כפייה עבור הצבא ההונגרי. רוב המגויסים נספו במהלך שירותם מעינויים, קור ורעב. במרץ 1944 כבשה גרמניה את הונגריה. שארית בני הקהילה שנותרו, נשים זקנים וילדים, גורשו לבית החרושת ללבנים סמוך לתחנת הרכבת. במאי 1944 נלקחו 12,000 היהודים, בשלושה משלוחים אל מחנה ההשמדה אושוויץ, שם נספו רובם. רק כאלף יהודים מתושבי העיר, שרדו את השואה.

רבני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב העיר הראשון היה הרב יצחק רוכליץ. הרב השני שכיהן משנת 1861 היה הרב אברהם יהודה לייב הכהן שוורץ, מתלמידי החת"ם סופר. משנת 1883 כיהן כרב העיר הרב שלמה שרייבר סופר, בנו של הכתב סופר ונכד החת"ם סופר, שהתפרסם בחיבוריו על משפחתו: אגרות סופרים וחוט המשולש. חתנו, הרב שלמה הירש, נספה בשואה והיה רבה האחרון של הקהילה.

בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 קבע האדמו"ר ר' אהרן ראטה את מושבו בברהובה, עד עלייתו ארצה בשנת 1940. תלמידו, הרב יוסף מאיר פולק, ריכז את קבוצת חסידיו שנותרו בעיר, עד שנספה בשואה. בנו, הרב אברהם אלטר פולק, הקים את החצר מחדש בפתח תקווה, ללא חסידים רבים.

אנדרטה לזכר יהודי ברגסס (ברהובה) שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברהובה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיבת צבי, מו"ל כולל שומרי החומות, ברוקלין, תש"ע
  2. ^ דף הקהילה ברהובה מתוך מפקד קהילות הונגריה