לדלג לתוכן

משרד הבריאות של רצועת עזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משרד הבריאות של רצועת עזה
מידע כללי
מדינה מדינה פלסטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט רצועת עזה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.moh.gov.ps/portal/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משרד הבריאות של רצועת עזה הוא משרד הבריאות של ממשלת חמאס ברצועת עזה, האחראי על כלל מערכת הבריאות ברצועה, כולל בתי חולים, מרפאות, ומוסדות רפואיים אחרים. שר הבריאות הנוכחי הוא מדחת עבאס (אנ').

דיווחים של משרד הבריאות ברצועת עזה על הרוגים במבצעי צה"ל[1]
מבצע נתוני האו"ם נתוני המשרד
מבצע עופרת יצוקה 1,385 1,440
מבצע צוק איתן 2,251 2,310
מבצע שומר החומות 256 260

בשטחים הפלסטיניים (יהודה ושומרון ורצועת עזה) פעל בעבר רק משרד הבריאות של הרשות הפלסטינית. לאחר השתלטות חמאס על רצועת עזה וכיבושה מידי הרשות הפלסטינית ב-2007 מינה ממשל חמאס ברצועת עזה שר בריאות חלופי והקים משרד נפרד לרצועה.

עם זאת, לאחר השתלטות החמאס התקיימה שביתה פוליטית של רופאים שנמשכה חודש ונבעה מהתנגדות פוליטית לחמאס. שר הבריאות הראשון היה באסם נעים, שכיהן כשר הבריאות בממשלת הרשות הפלסטינית תחת ראש הממשלה אסמאעיל הנייה. תחת הנהגתו החליפו אנשי החמאס את מנהלי בתי החולים המזוהים עם הפת"ח במנהלים הנאמנים לחמאס. מלבד המנהלים, מנתחים ואנשי צוות רבים שנחשבו לאנשי פת"ח פוטרו מעבודתם בבתי החולים ברצועה[2]. שר הבריאות הנוכחי של הרצועה הוא מדחת עבאס.

במהלך מלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2007 ואילך השתמשו ארגונים רבים בנתונים שנמסרו על ידי משרד הבריאות של רצועת עזה, והם נחשבו לאמינים. הם צוטטו לעיתים קרובות על ידי האו"ם, ארגון הבריאות העולמי, ארגון Human Rights Watch וארגונים נוספים[3]. גם משרד החוץ של ארצות הברית מצטט לעיתים קרובות נתונים של המשרד בדו"חות שהוא מפרסם[4][5].

משרד הבריאות ברצועה הוא המקור הרשמי היחיד לגבי מספר ההרוגים הפלסטינים ברצועת עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל[1][6], אם כי מספרים אלו מתפרסמים גם על ידי משרד הבריאות של הרשות הפלסטינית שבסיסו ביהודה ושומרון וזאת לאחר תיאום עם הצוות שלו שיושב ברצועה.

פרשת הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי פגעה באמינותו של משרד הבריאות של רצועת עזה, והוא ספג ביקורת רבה מישראל והעולם המערבי, בעקבות דיווחים שנויים במחלוקת שנמסרו מיד לאחר האירוע אודות מספר ההרוגים וכן עקב ההאשמות לאחריות צה"ל. בתחילה האשים משרד הבריאות את צה"ל בהפצצת בית החולים ודיווח על הרג של 500 אזרחים, אך דובר צה"ל הציג ראיות לכך שהפיצוץ היה תוצאה של שיגור רקטה כושל של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני[7][8],, ולאחר מכן פורסמה הערכה של האיחוד האירופי לפיה נהרגו עשרות אזרחים[9]. בין המבקרים בנושא זה נמנו לוק בייקר, לשעבר ראש לשכת המזרח התיכון ברויטרס[10], אנטוניו טאיאני, שר החוץ של איטליה[11], וגם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן שהצהיר כי אינו נותן אמון בנתונים על מספר הנפגעים שדווחו לאחר הפיצוץ בבית החולים[12].

בתגובה להאשמות אלו פרסם משרד הבריאות בעזה רשימה מלאה של ההרוגים מאז ה-7 באוקטובר, מסמך בן 200 עמודים ובו רישומים של כ-8,000 אנשים מזוהים המפרטים את שמותיהם, גיליהם ומספר תעודת הזהות שלהם[13].

שני מחקרים שפורסמו בכתב העת לאנסט הגיעו למסקנה שנתוני המשרד סבירים ואמינים[14]. המחקרים, שאחד מהם בוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, מצאו התאמה בין הנתונים שנמסרו על ידי המשרד לבין נתונים ממקורות אחרים[15]. באחד המחקרים נבדקו 7,028 מקרי מוות שדווחו מ-7 באוקטובר 2023 עד 26 באוקטובר, ונמצאו רק שני מקרים שהיה לגביהם ספק[16].

ב-10 בנובמבר 2023 דיווח וול סטריט ג'ורנל כי בקהילת המודיעין האמריקאית מעריכים שנתוני ההרוגים המדווחים על ידי משרד הבריאות בעזה הם די מדויקים[17]. בינואר 2024 דווח כי גם צה"ל בדק ומצא שדיווחי ההרוגים במשרד הבריאות בעזה הם מהימנים, והם משמשים את הצבא בהערכות מצב לגבי עזה. כמו כן פורסם כי צה"ל לא סופר בעצמו את מספר ההרוגים במלחמת חרבות ברזל, ומשרד הבריאות בעזה הוא המקור היחיד לגבי מספר האזרחים שנהרגו[18][דרושה הבהרה].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 איזבל דברה (26 באוקטובר 2023). "What is Gaza's Ministry of Health and how does it calculate the war's death toll?". Associated Press. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ מרב שריג (3 בנובמבר 2007). "Striking medics in Gaza temporarily return to work after talks with Hamas". המכונים הלאומיים לבריאות. נבדק ב-2023-11-02. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ UN says Gaza Health Ministry death tolls in previous wars ‘credible’, אל-ג'זירה, ‏27 באוקטובר 2023 (באנגלית)
  4. ^ Why news outlets and the U.N. rely on Gaza Health Ministry for death tolls, וושינגטון פוסט, ‏23 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  5. ^ Chris McGreal, Can we trust casualty figures from the Hamas-run Gaza health ministry?, הגארדיאן, ‏27 באוקטובר 2023 (באנגלית)
  6. ^ דייוויד פולקנפליק. "News outlets backtrack on Gaza blast after relying on Hamas as key source". NPR.
  7. ^ עינב חלבי ויואב זיתון, חמאס: 500 הרוגים בהפצצת בית חולים בעזה. צה"ל: שיגור כושל של הג'יהאד האיסלאמי, באתר ynet, 18 באוקטובר 2023
  8. ^ הפיצוץ בבית החולים בעזה: רוב האתרים חזרו בהם, אך לא מקבלים את נימוקי צה"ל, באתר ‏מאקו‏, 18 באוקטובר 2023
  9. ^ שחר ברדיצ'בסקי, ‏מאות פלסטינים נהרגו? הערכה חדשה למניין הנפגעים בפיצוץ בית החולים, באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2023
  10. ^ אתר למנויים בלבד Joe Barnes, ‏Death tolls from Hamas-run health ministry are not trustworthy, former Reuters chief warns, The Telegraph, 24 October 2023
  11. ^ "Italian minister disputes death toll of Gaza hospital blast". רויטרס. 24 באוקטובר 2023. נבדק ב-2023-11-02. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ רייצ'ל דובקין (25 באוקטובר 2023). "Biden Accuses Palestinians of Lying About Civilian Death Tolls". ניוזוויק. נבדק ב-2023-11-02. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חוגי, חמאס: יותר מ–8,000 נהרגו ברצועה מתחילת המלחמה, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2023
  14. ^ Les Roberts, The Science Is Clear. Over 30,000 People Have Died in Gaza, טיים, ‏15 במרץ 2024 (באנגלית)
  15. ^ No evidence of inflated mortality reporting from the Gaza Ministry of Health, לאנסט, ‏6 בדצמבר 2023 (באנגלית)
  16. ^ Excess mortality in Gaza: Oct 7–26, 2023, לאנסט, ‏26 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  17. ^ Nancy A. Youssef, Jared Malsin, U.S. Officials Have Growing Confidence in Death Toll Reports From Gaza, The Wall Street Journal, ‏10 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  18. ^ יובל אברהם, הצבא בדק ומצא שדיווחי ההרוגים במשרד הבריאות בעזה – מהימנים, באתר "שיחה מקומית", 24 בינואר 2024