משתלת עצמונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שתילים במשתלת עצמונה

משתלת עצמונה הייתה משתלה בבני עצמון שבגוש קטיף, המשתלה הייתה המשתלה השנייה בגודלה בארץ לצמחי בית (המשתלה הגדולה ביותר בארץ היא משתלת שפר בכפר ביאליק), המשתלה הייתה מוקד עלייה לרגל לפוליטיקאים שביקרו בגוש ובאזור.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוב לשליש מ־1,600 המשפחות המתגוררות בגוש קטיף עסקו לפני ביצועה של תוכנית ההתנתקות בעבודות שקשורות לחקלאות. בגוש היו קרוב ל־400 משקים חקלאיים, פרטיים ושיתופיים שעיבדו ביחד שטח של כ־4,100 דונם בחממות, ובנוסף לכך, יישובי הגוש עיבדו גם כ־27,000 דונם של מטעים, פרדסים ואף מספר שדות באזור חבל הבשור וצאלים ולכן גם משתלת עצמונה הייתה עסק מרכזי וחלק מהכלכלה המרכזית בגוש קטיף.

גם ביישוב בני עצמון עצמו הייתה פעילות חקלאית ענפה,המשק השיתופי שם היישוב השתרע על שטח של יותר מכ-5,000 דונם. תושבי היישוב התפרנסו מגידולי שדה, גידול תרנגולי הודו, רפת, מטה ראשי של חברת בניה, ומגידול פרחים וצמחים במשתלת עצמונה[1].

מלבד המשתלה בבני עצמון היו מספר חברות נוספות שעסקו בתחום החקלאות בהם ביכורי קטיף ועלי קטיף ומשתלות משפחתיות נוספות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשתלה הוקמה ב־1982 לאחר פינוי היישוב עצמונה ויתר היישובים הישראלים שפונו מסיני בעקבות הסכם השלום בין מצרים לישראל, המשתלה שייכת לחברה השיתופית של היישוב בני עצמון.

במשתלה עבדו בשיאה כ־50 איש, בהם כ־30 פועלים תאילנדים. לאחר שבתחילת שנות האלפיים אירע במקום פיגוע בו נרצחו חמישה תלמידי מכינה, הוחלט שלא להעסיק במקום פלסטינים מחשש ביטחוני. במשתלה נשתלו מדי יום כ־5,000 צמחים חדשים, בשנותיה האחרונות של המשתלה נבנתה בה גם חממה לפרחי אנטוריום, שעלות הקמת הייתה כ־350 אלף שקל והוקמה גם חממה הידרו-סולרית לפרחי סחלב, רוב מתוצרי המשתלה היו מיועדים לשוק המקומי בישראל, אך בתחילת ההפעלה שלה היא גם ייצאה עצי בונסאי ננסיים לבריטניה, עד שיצואנים מהמזרח הרחוק השתלטו על שוק זה, גם במהלך חג המולד נשלחו לאירופה עצי אשוח, בגלל פעילותה הענפה של המשתלה היה לה מחזור שנתי של עשרות מיליוני שקלים בשנה[2].

למשתלה הייתה זיקה לדת כמו חברות ומוסדות נוספים בגוש קטיף, זיקה זו התבטאה בכך שבמשתלה השתמשו בפיתוח המיוחד של גידול ירקות ללא חרקים שהומצא על ידי חברת עלי קטיף בשיתוף עם מכון התורה והארץ, עוד דבר שבוצע על מנת לתת מענה לצורך לפתוח את וילונות החממות בשבת הוא פיתוח של מכונות שיבצעו זאת אוטומטית[3] ואף בדומה לכל המשתלות בגוש קטיף, גם משתלת עצמונה הייתה שומרת שבת.

עמותת "אנחנו על המפה" דיווחה באפריל 2004 (בעת חופשת הפסח) כי הגיעו לגוש כ-50 אוטובוסים וכן רכבים פרטיים של משפחות ובודדים שהגיעו לטייל וביקרו בין היתר במשתלת עצמונה, לפארק האגם בנווה דקלים ולמקומות נוספים[4].

בגלל האמונה של תושבי עצמונה ותושבי גוש קטיף בכלל שלבסוף לא תצא לפועל תוכנית ההתנתקות לא בוצעו עבודות העתקה ואף לא ניסו לחפש שטח חלופי למשתלה עד שהחל הפינוי, רק לאחר תחילת הפינוי איתרו למשתלה שטח חלופי[5].

יוסי צרפתי, יושב ראש הוועדה החקלאית של גוש קטיף התראיין לתקשורת לקראת ביצוע תוכנית ההתנתקות במשתלת עצמונה וציין כי החקלאים בגוש היו מפוצים על כ-66 אחוזים בלבד משווי אדמותיהם[6].

למרות האי-וודאות שנבע מהדיבורים על נסיגה מרוצעת עזה ותוכנית ההתנתקות, העובדים במשתלת עצמונה, שתלו מדי יום אלפי שתילים, שהיו אמורים לגדול רק לקראת סוף 2006, אף על פי ששרון חזר ואמר ש"עד סוף 2005 כבר לא יגורו יהודים ברצועת עזה". בנוסף לכך רק באמצע אוגוסט 2005, לאחר שפונו מרבית היישובים שנאלצו להתפנות בתוכנית ההתנתקות פונתה גם המשתלה, מפני שבאותה תקופה היו במשתלה בערך כמיליון שתילים של כ-120 סוגי צמחי בית שונים נאלצו תושבי עצמונה להיעזר בתושבי קבוצת יבנה שהתנדבו לעזור להם לבצע את העתקת השתילים וכן מאות מתנדבים אחרים שעבדו בקליטת העציצים של עצמונה במושב שחר שבחבל לכיש[7] וזאת בנוסף לשיתוף פעולה שהיה בין בעלי המשתלה למספר בכירים בתנועה הקיבוצית[8].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Feusisberg02.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא חקלאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.