חבל אשכול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חבל אשכול

חבל אשכול הוא אזור התיישבות גדול במערב הנגב הצפוני, בין רצועת עזה וגבול ישראל-מצרים במערב, נתיבות ובמועצה אזורית שדות נגב בצפון, במזרח באופקים ובמועצה אזורית מרחבים וחולות חלוצה בדרום.

יישובי החבל פרושים משני עבריו של נחל הבשור, ולפיכך נקראו עד לשנת 1969 "חבל הבשור". שם קודם נוסף היה "חבל מעון". בשנות האלפיים, נקרא החבל על שם לוי אשכול, שהיה ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל.

קרקעותיו של חבל אשכול, שהן תערובת של חול ולס, נמצאו מתאימות לגידולי שדה כגון גזר ותפוחי אדמה. אזור ההתיישבות מנוהל על ידי המועצה האזורית אשכול, שמקום מושבה הוא במרכז האזורי שליד צומת מגן. בחבל ממוקמים 32 יישובים, מתוכם 14 קיבוצים, 15 מושבים ו-3 יישובים קהילתיים. בין היישובים אפשר למצוא אחדים מתוך 11 הנקודות ושלושת המצפים, שהוקמו לפני קום המדינה. אוכלוסיית האזור מונה כ-10,000 תושבים.

קרבתו של חבל אשכול לרצועת עזה הפכה אותו ליעד קבוע לירי רקטות פלסטיניות ופצמ"רים לעבר ישראל, ואף לחדירות של מחבלים דרך מנהרות לחימה.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבל אשכול מאופיין במיעוט גשמים וקיץ חם. ממוצע המשקעים בחבל הוא 217 מ"מ לעונה. בחודש אוגוסט הטמפרטורה יכולה להגיע ל-40 מעלות ומעלה, ובינואר, הטמפרטורה הממוצעת נעה סביב 10 מעלות צלזיוס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זבולון פורן, חבל הבשור; מפעל ההתישבות בנגב המערבי, מועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל, 1980
  • דן גזית, "חבל הבשור", הוצאת החברה להגנת הטבע, 1986
  • אמנון ליבנה, "חבל אשכול : סקר נוף ומסלולי טיול", הוצאת רשות הטבע, 1988

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חבל אשכול בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.