משתמש:Gabi S./שכונות יהודיות במזרח ירושלים
שכונות יהודיות במזרח ירושלים הן שכונות יהודיות שנבנו במזרח ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים. שכונות אלה נמצאות מעבר לקו הירוק, לא רק באזוריה המזרחיים של העיר אלא גם הצפוניים והדרומיים. חלק מהשכונות הללו היו מיושבות ביהודים לפני הקמת מדינת ישראל, ואוכלסו מחדש לאחר 1967.
השכונות והמתחמים היהודיים במזרח ירושלים הם[1]:
- שש שכונות הטבעת:
- פסגת זאב (כ-42,000 תושבים)
- גילה (כ-32,000 תושבים)
- רמות-אלון (כ-49,700 תושבים)
- נווה יעקב (כ-15,000 תושבים)
- תלפיות מזרח (כ-15,000 תושבים).
- גבעת משואה (כ-4,400[2])
- שש שכונות הבריח:
- רמת אשכול (כ-9,400 תושבים)
- הגבעה הצרפתית (כ-6,800 תושבים)
- מעלות דפנה (כ-4,500 תושבים)
- רמת שלמה (כ-15,000 תושבים)
- הר חומה (כ-17,600 תושבים)
- גבעת המבתר
- העיר העתיקה:
- הרובע היהודי, כ-3,700 תושבים
- הרובע המוסלמי, כאלף יהודים[3]
- הרובע הנוצרי, כמה מאות.
- התיישבות יהודית בהיקפים קטנים יותר:
- סנהדריה המורחבת,
- צמרת הבירה (כ-7,000 תושבים ביחד עם הגבעה הצרפתית)
- גבעת חנניה
- שכונת שמעון הצדיק
- עיר דוד
- מעלות דוד
- מעלה הזיתים
- נחלת שמעון
- קדמת ציון
- בית אורות
- שכונת "נוף ציון" בג'בל מוכאבר
- בבית צפפא מתגוררות 12 משפחות יהודיות, בנוסף יש בשכונה בתים שמשמשים את ישיבת איתרי[4]
- מעונות הסטודנטים בהר הצופים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נתוני האוכלוסין על פי האתר של עיריית ירושלים.
- ^ מכון ירושלים
- ^ שלום ירושלמי, ירושלים מודל 2011: המשוואה המסובכת ביותר בעולם, באתר nrg, 3 ביוני 2011
- ^ מצפצפים על אובמה: יהודים קונים בתים בבית צפאפא