ג'בל מוכאבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°45.250′N 35°14.4′E / 31.754167°N 35.2400°E / 31.754167; 35.2400

ג'בל מוכאבר; ברקע: הר הבית

שכונת ג'בל מוכאברערבית: جبل مكبر) היא כפר ערבי ושכונה בירושלים[1]. ג'בל מוכאבר ממוקם על המורדות המזרחיים והצפוניים של הר אצל (או "ג'בל מוכאבר" בשמו הערבי), מיסודם של בני השבט הבדואי ערב א-סוואחרה. הכפר נחשב מבחינה מוניציפלית כאחת משכונות העיר. נכון לשנת 2016 מתגוררים בו כ-29,500 תושבים[1]. בכפר חמש חמולות עיקריות: משאהרה, עוויסאת-עלאן, זעאתרה, שקיראת, וזחאיקה-סראווחה, המונות כמה מאות משפחות.

ג'בל מוכאבר מורכבת משלוש שכונות משנה: שכונת עבידאת, שכונת אלפארוק וח'רבת אחמד א-סאחורי[2].

שמות הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבתי הכפר
מבט על הכביש המכושף בג'בל מוכאבר מטיילת ארמון הנציב

פירוש השם ג'בל מוכאבר הוא "הר האדירים", שהוא שמו הערבי של הר אצל עליו שוכן ארמון הנציב. בשל הוואדיות המקיפים אותה, זכתה השכונה גם לכינוי הערבי אלוואדיה.

מבנה הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי ג'בל מוכאבר עוטפים את הרכס מצפון וממזרח, לאורך תוואי אחד מיובלי נחל קדרון. בחלק המזרחי גובלים בתי הכפר בשכונת תלפיות מזרח היהודית. תושבי הכפר נחשבים לתושבי ירושלים, והם בעלי תעודות זהות כחולות ונהנים ממלוא זכויות האזרח בישראל, למעט זכות הבחירה לכנסת וקבלת דרכון ישראלי.

באזור צפון מדבר יהודה שוכנים שבטי התעאמרה ועוביידייה ותוחמים ממזרח את בני הסוואחרה מן הבחינה השבטית. בדרום השכונה, בצומת שייח' סעד, מתחיל כביש האורך העיקרי במזרח ירושלים, המכונה בשם "הכביש האמריקאי".

מסורות על המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסורת היהודית מספרת כי נעריו של אברהם צוו על ידיו לחנות בהר זה בעת שיצא להר המוריה כדי לבצע את עקידת יצחק.

המסורת הנוצרית מספרת כי ההר הוא מקום הימצאו של בית הקיץ של כייפא, הכהן הגדול, ושימש מקום התאספותה של מועצת הזקנים שהחליטה להעביר את ישו לרומאים על מנת שיצלבוהו, ועל שם אירוע זה נקרא ההר "הר המועצה הרעה" או "הר העצה הרעה".

המסורת המוסלמית מספרת כי הכובש המוסלמי עומר בן אל-ח'טאב הגיע לירושלים מדרום בשנת 640, ומפסגת רכס זה ראה לראשונה את ירושלים במלוא תפארתה. או אז כרע אפיים וקרא: "אללה אכבר!" (אלוהים גדול). קריאתו ההיסטורית של עומר, כך על פי המסורת, היא הסיבה לשמה של שכונת המשנה הגדולה בכפר עד היום.

על-פי המסורת, נחשב שייח' אחמד א-סאחורי, הקבור בבית העלמין היושב על רכס בשכונה, לאבי שבט הסוואחרה, ובסמוך לקברו שוכן מסגד מהוותיקים בשכונה.

תולדות הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לעת החדשה נדדו בני השבט באזור צפון מדבר יהודה ולא התגוררו ביישוב קבע כי אם באוהלים שחורים עשויים שערות עיזים (בשנת 1864, למשל, דווח כי בני שבט הסוואחרה עודם נוודים), ולפרנסתם עסקו בחקלאות בעל וברעיית צאן. בימי המנדט הבריטי עברו בני השבט להתגורר במתחם ענק של שיכוני-קבע שזכה לשם א-סוואחרה, כאשר חלקו שממזרח לנחל קדרון כונה א-סוואחרה א-שרקייה (סוואחרה המזרחית) וחלקו המערבי - א-סוואחרה אל-ע'רבייה. במפקד של השלטונות הבריטיים בשנת 1931 נמנו 1,469 נפשות בסוואחרה כולה.

לאחר מלחמת ששת הימים סופחה ג'בל מוכבר ותושביה קיבלו תושבות קבע בישראל ותעודת זהות כחולה. גדר ההפרדה מפרידה כיום בין ג'בל מוכבר לבין א-סוואחרה א-שרקייה.

בחלקה הצפוני של השכונה החלה להיבנות בשנת 2005 שכונת יוקרה יהודית בשם נוף ציון. בשכונה מתוכננים כ-400 יחידות דיור, מרכז מסחרי ובית מלון. עד פברואר 2008 הושלמו 91 יחידות הדיור הראשונות, ששווקו בעיקר לקהל הדתי בארצות הברית.[3]

יחסי גומלין ומתיחות ביטחונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונת נוף ציון בבנייתה

השכונה מהווה חלק מרצף אורבני אחיד ומשותף עם השכונה היהודית תלפיות מזרח, שלפי הטענות, הוקמה ברובה במרוצת שנות השבעים על אדמות תושביה שהופקעו באוגוסט 1970. בימיה הראשונים של השכונה התקיימו יחסי גומלין כלכליים בין שתי השכונות, שתושביהן ביקרו אלה בשכונות אלה לצורכי מסחר, בילויים ותעסוקה. בשלהי שנות השמונים, עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, התקררו היחסים ותושבי תלפיות מזרח סבלו מיידויי אבנים שנמשכו עד לראשית שנות התשעים.

מעורבות בטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי האינתיפאדה השנייה היו כמה מתושבי השכונה מעורבים בפיגועי טרור:

  • ב-6 באוקטובר 2001 ביצעה חוליה בת ארבעה מבני השכונה פיגוע ירי נגד ניידת משטרה ברחוב הראשי של השכונה, ללא נפגעים. ב-18 באוקטובר 2001 ביצעה החוליה פיגוע ירי נוסף, והפעם פתחה בירי לעבר בתי שכונת ארמון הנציב ותחנת המשטרה עוז, ללא נפגעים. בשלהי 2002 נעצרו ארבעת חברי החוליה במבצע משותף של השב"כ ויחידת הגדעונים של משטרת ירושלים[4].
  • שני צעירים תושבי השכונה הורשעו בהסעת המחבל המתאבד מבית לחם שהתפוצץ בפיגוע בצומת פת בשנת 2002 והרג 19 נפשות.
  • ב-27 ביולי 2006 ירה מחבל ערבי לעבר שוטרים ומאבטחים, ופצע קשה אחד מהם. המחבל נורה למוות[5].

תושבי ג'בל מוכאבר היו מעורבים בפעילויות טרור רצחניות גם לאחר תום האינתיפאדה השנייה:

  • ב-6 במרץ 2008 ביצע תושב השכונה, עלאא' הישאם אבו דהיים, את הפיגוע בישיבת מרכז הרב בשכונת קריית-משה בירושלים, שבו נרצחו שמונה מתלמידי הישיבה. ב-16 במרץ 2008 הפגינו מאות פעילי ימין בטיילת ארמון הנציב הסמוכה לכפר וקראו להרוס את בית המחבל כנקמה חלקם הצליחו להיכנס לשכונה הערבית הסמוכה שייח' פארוק, כקילומטר מג'בל מוכאבר, ו-22 מהם נעצרו על ידי המשטרה[6].
  • ב-22 בספטמבר 2008, ביצע תושב השכונה, קאסם מוגרבי, פיגוע דריסה בכיכר צה"ל בירושלים, כאשר דהר במכונית ב.מ.וו לקבוצת אנשים ופגע ב-17 מהם. מוגרבי נורה על ידי קצין צה"ל ונהרג.
  • ב-4 באוגוסט 2014, במהלך מבצע צוק איתן, תושב השכונה, מחמד נאיף ג'עאביס, ביצע פיגוע דריסה באמצעות טרקטור בירושלים. בפעולתו, מחמד רצח הולך רגל ופצע 7 נוספים.
  • ב-18 בנובמבר 2014 שניים מתושבי הכפר, סעדי ורסאן עודי אבו ג'מל, ביצעו פיגוע בבית כנסת "קהילת בני תורה" בעת תפילת שחרית בשכונת הר נוף בירושלים. הפיגוע בוצע באמצעות סכינים, גרזן ואקדח, ובו השניים רצחו 5 מתפללים ושוטר אחד, ופצעו 8 אנשים. המחבלים נורו למוות.
  • ב-13 באוקטובר 2015, בוצעו שני פיגועים על ידי תושבי השכונה. תושב השכונה, עלאא אבו ג'מל ביצע פיגוע דריסה ודקירה ברחוב מלכי ישראל בירושלים, כאשר דהר במכונית של בזק לתוך תחנת אוטובוס ולאחר מכן יצא מהרכב והחל לדקור אנשים. אבו ג'מל רצח אחד ופצע שניים בפיגוע[7]. באותו תאריך, שניים מתושבי השכונה, בילאל גאנם ובהא עליאן, ביצעו פיגוע בקו 78 של אגד ברחוב עולי הגרדום שבשכונת תלפיות מזרח. השניים רצחו שני אזרחים, חביב חיים ואלון גובברג, ופצעו 7 אנשים נוספים[8]. ריצ'רד לייקין הוא הנרצח השלישי עקב הפיגוע באותו אוטובוס, לאחר שנפטר מפצעיו שבועיים לאחר מכן[9]. ב-9 בנובמבר 2015 הוגש כתב אישום כנגד אחד משני הרוצחים, שביצעו את הפיגוע בקו 78[10].
  • ב-17 באוקטובר 2015, תושב השכונה, מועתז אחמד עוויסאת, דקר שוטר מג"ב בשכונת תלפיות מזרח. זאת, לאחר שהתבקש על ידי צוות של שוטרים להציג את תעודת הזהות שלו[11].
  • ב-8 בינואר 2017 נהג תושב ג'בל מוכבר, פאדי אלקנבר, עם משאיתו אל תוך קבוצת צוערי בה"ד 1 בעת שירדו מאוטובוס בסמוך לארמון הנציב. הוא דרס למוות 4 חיילים ופצע אחרים ונורה למוות[12].

לדברי ההיסטוריון והמזרחן ד"ר הלל כהן, בקרב הנהגת התנזים-פת"ח בשכונה שררו חילוקי דעות באשר לאופי פעולות ההתנגדות שתוכננו – בעוד גורם בכיר בשכונה התנגד לביצוע פיגועים נגד אזרחים, הרי שגורם בכיר פחות פעל ישירות מול מרוואן ברגותי והוציא אל הפועל פיגועי טרור.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הכדורגל של הכפר - ג'בל מוכאבר הייתה אלופת הליגה של הגדה המערבית בעונת 2009/10. בעונת 2015/16 ירדה לליגה השנייה לאחר 10 שנים בליגת העל.[13]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'בל מוכאבר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 שכונת ג'בל מוכבר באתר עיריית ירושלים, 30.11.2014
  2. ^ כרטיס שכונה, באתר עמותת במקום
  3. ^ דפנה ברמן, מאות אלפי ד' תמורת "בית חלומות" בלב כפר ערבי, באתר הארץ, 22.1.06
    טולי פיקרש, הרב הראשי לישראל חנך דירה לדוגמה, בפרויקט נוף ציון בארמון הנציב, אתר דתילי, 10.4.07
  4. ^ מג"ב ירושלים עצרו חוליה של פעילי גדודי חללי אלאקצא תושבי ג'בל מוכבר באתר משרד ראש הממשלה
  5. ^ שלומי דיאז, שוטר ומאבטחים נפצעו בפיגוע במזרח ירושלים, חדשות מחלקה ראשונה, 28.7.06
  6. ^ אבירם זינו, ג'בל מוכבר: פעילי ימין יידו אבנים ופצעו שוטרים, באתר ynet, 16.03.08
    אבירם זינו ונטע סלע, המשטרה: "הופתענו מעוצמת ההתפרעויות בכפר", באתר ynet, 17.03.08
    חגית רוטנברג, ‏טרור עם תעודה כחולה, באתר בשבע - ערוץ 7
  7. ^ הטרור נמשך: שלושה נרצחו בשני פיגועים בירושלים, ynet, 13.10.15
  8. ^ ארבעה פיגועים הבוקר: 3 נרצחו וכ-20 נפצעו בפיגועי דקירות, ירי ודריסה בירושלים ורעננה, הארץ, 13.10.2015
  9. ^ הרוג שלישי מפיגוע הירי והדקירה בארמון הנציב: בן 76 מת מפצעיו, וואלה, 28.10.2015
  10. ^ קיבל את הסימן והחל לרצוח: אישום נגד מחבל, ynet, 9.11.2015
  11. ^ סוכלו ניסיונות פיגוע בירושלים ובחברון; המחבלים חוסלו, ynet, 17.10.2015
  12. ^ פיגוע בי-ם: משאית דרסה צעירים, 4 נרצחו, ynet, 08.01.2017
  13. ^ יוני מנדל, הליגה הפלסטינית לקראת סיום דרמטי: הגדה המערבית מחפשת אלופה, אתר שיחה מקומית, 30 באפריל 2015