רמות אלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רמות-אלון)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צילום נופו של ההר הדרום מזרחי של רמות, עליו ממוקמת רמות א'. ברקע נראה עמק הארזים.
בניין אופייני בשכונת רמות פולין שתכנן האדריכל צבי הקר

רמות אלון, הידועה בקיצור כ"רמות", היא השכונה הגדולה בירושלים. השכונה ממוקמת בצפון מערב העיר, ושוכנת על מספר גבעות, מהן נשקף נופה של ירושלים. השכונה משתרעת עד שיפולי גבעת נבי סמואל, המגיעה לרום של 885 מטרים מעל פני הים.

מקור שמה של השכונה הוא בזיהוי אתר נבי סמואל הסמוך עם העיר המקראית הרמה שבנחלת שבט בנימין, מקום קבורתו של שמואל הנביא. השם "אלון" נתווסף לשם השכונה לזכר יגאל אלון.

השכונה נוסדה כאחת מחמש שכונות הטבעת שהוקמו על מנת לעבות את היישוב היהודי בשטחים שצורפו לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומה של רמות על הציר התעבורתי המרכזי המחבר בין צפון ירושלים לתל אביב, עושה אותה לחולייה מקשרת בין העיר הגדולה ירושלים לבין היישובים הכפריים היושבים על הציר או בסביבתו.

בשל גודלה של השכונה, היא מחולקת כדלקמן: רמות א', רמות ב', רמות ג', רמות ד', רמות 06, רמות פולין,

השכונה יושבת על ארבעה הרים מרכזיים: הדרום-מזרחי, עליו יושבת רמות א', הדרום-מערבי, עליו יושבות רוב רמות ב' ורמות ארזים, ההר הצפון-מזרחי, עליו יושבות רמות ד', נוף רמות ורמות פולין, ההר הצפון-מערבי, עליו ממוקמות רוב רמות ג', חלק קטן מרמות ב', ורמות 06 - כשביניהן שדרות גולדה מאיר - ציר התנועה של צפון ירושלים לכיוון השפלה.

מהשכונה תצפית דרומה על ירושלים עד גוש עציון, צפונה על אזור ראמאללה, מזרחה על הרי בנימין עד עבר הירדן, ומערבה על השפלה עד גוש דן.

מקור השם "רמות אלון"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך מסופר כי עם מות שמואל הנביא הובא לקבורה בעירו "הרמה": "וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ לוֹ וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה". בהתאם לכך, במשך הדורות זוהתה העיר המקראית הרמה שבנחלת שבט בנימין עם החורבה שסביב אתר נבי סמואל[1] הסמוך לשכונה מצפון. כמו כן, נזכרת "הרמה" בסמיכות לעיר המקראית גבעון, המזוהה עם הכפר אלג'יב הסמוך מצפון לאתר נבי סמואל: "גִּבְעוֹן וְהָרָמָה וּבְאֵרוֹת"[2]. בהתאם לכך, נקראה תחילה השכונה על שם העיר המקראית, הגם שיש המזהים אותה עם הכפר א-ראם (בעבר: א-ראמה) הסמוך לשכונת נווה יעקב[3]. שמה המלא של השכונה, "רמות אלון", נקבע בהמשך לזכרו של יגאל אלון[4], אולם השם "רמות" עודנו שגור יותר בקרב תושבי ירושלים.

היבט היסטורי וארכאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרך העתיקה שעלתה מהשפלה לירושלים, ושהייתה למעשה הדרך הראשית לעיר, עוברת בתוך רמות-אלון. הנתיב חוצה את נחל שורק (ליד כביש 9 כיום), עוברת ליד חירבת קיקיה (באזור רחוב צונדק), עולה בוואדי מזר לאל-בורג' (שפירושו "המגדל", באזור רמות 06), ומשם ממשיכה ל-א-נבי סמואל (קבר שמואל הנביא) ולכפר בידו.

אבן מיל רומית נמצאה ליד רמות פולין (ייתכן כי נעשה בה שימוש משני). באזור בריכת המים (ראס אל-באד) נמצאו בתוך מערה שרידי מתקנים לעיבוד חקלאי הכוללים גתות (מתקן דריכת ענבים ליין) חצובות בסלע ובית בד (מתקן להפקת שמן זית). הממצאים במקום מיוחסים לתקופות שונות, אחת הקדומות ביניהן היא תקופת בית חשמונאי (התקופה ההלניסטית השנייה). נמצאו גם מטבעות מתקופה זו. כמו כן נמצאו מבנים המיוחסים לתקופה הביזנטית, כולל מנזר ובו רצפת פסיפס המכילה כתובת הקדשה. הממצאים מובילים למסקנה, כי יישוב קטן התקיים באזור לאורך התקופות.

בפאתי השכונה מצויות גם שרידיה של מצודה רומית. מצודה זו פיקחה על הדרך שהובילה מקיסריה לירושלים. בשנת 1875 נחפרה המצודה לראשונה.

מצודה נוספת מצויה בתחומי השכונה עצמה. מצודה זו, הינה מן התקופה הצלבנית.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ליולי 2016 מתגוררים בשכונה 50,612 תושבים, היא אחת השכונות המאוכלסות בישראל, בסדר גודל של עיר בינונית בישראל. כ-84% מתושבי השכונה הם ילידי ישראל[5].

בשנים הראשונות היו השכונות רמות א', רמות ב' וחלק מרמות ג' מאוכלסות ברובן בחילונים רבים מהם מחבר המדינות. לעומתן, רמות ד', שכונות אונגוור, נוף רמות ורמות פולין אוכלסו מלכתחילה בציבור חרדי. במשך השנים הפכה רמות א' לשכונה חרדית ברובה ואילו רמות ג' חולקה לשתיים החלק החרדי - ג' החלק החילוני "רמות איילות" בניית שכונות חדשות נוספות לציבור החילוני, "רמות ו'" ו"רמות ארזים" ייצבו מעט את מאזן האוכלוסייה. מבחינת אוכלוסיית הילדים 89% הם חרדים, כ-3% אחוז ממלכתי, וכ-8% ממלכתי דתי.

בין הרבנים הבולטים בשכונה: הרב אשר וייס - גאב"ד דרכי תורה, הרב זבולון שוב - ראש ישיבת דברי אמת, והרב דוד אברהם, ראש ישיבת בנין אב.

מוסדות חינוך בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לינואר 2013, 84% מתלמידי בתי הספר בשכונה משתייכים לזרם החינוך החרדי ולזרם זה משתייכים גם 91% מהתלמידים בגילאי הגן[5]. בשנת 2014/15 נפתחו שני גנים חילונים חדשים. בין השנים 2009–2014 גדל מספר תלמידי הזרם הממלכתי ב-43% .

בעבר פעלו שלושה בתי ספר יסודיים ששירתו את הציבור החילוני, אך כיום פועל בשכונה רק בית ספר יסודי ממלכתי אחד, מופת רמות אלון. כן פועל בשכונת רמות בית הספר "אופק" המיועד לילדים מחוננים מירושלים וסביבותיה.

בשכונה פועל בית ספר ממ"ד יסודי המשתייך לזרם הדתי-לאומי, וכן תיכון לבנים ותיכון בנות השייכים לרשת "אור תורה סטון". בנוסף גם מספר גנים ומוסדות חרדיים בשכונה, כדוגמת רשת בית יעקב, ותלמודי תורה כגון "דרך תבונה״ "שערי דעת" ו"תורת אמת״ המשתייכים לזרם החרדי, ו"אהבת ישראל" השייך לזרם החרדי-לאומי.

בשכונה חטיבת ביניים ותיכון מרשת "אורט".

הסרט העלילתי הישראלי "הדילרים" של הבמאי עודד דוידוף עוסק בשכונה ורובו צולם בה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יואל אליצור, ‏קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל, באתר "דעת"
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ה.
  3. ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל - השתמרותם וגלגוליהם, האקדמיה ללשון העברית ויד יצחק בן צבי, תשע"ב, 217, 219.
  4. ^ שכונת רמות, באתר עיריית ירושלים
  5. ^ 5.0 5.1 רמות אלון - נתונים סטטיסטיים, באתר עיריית ירושלים


קואורדינטות: 31°49′01.90″N 35°11′44.20″E / 31.8171944°N 35.1956111°E / 31.8171944; 35.1956111