משתמש:Gilbuzaglo\הלוויה לשלדים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות במצדה

הלוויה לשלדים שנמצאו בחפירות הארכיאולוגיות במצדה היא הלוויה שהתקיימה בתאריך 8.7.1969 כ"א בתמוז תשכ"ט. היא נערכה לשרידי גופות של בין עשרים וחמש ל-עשרים ושמונה שרידי גופות של לוחמים,נשים וילדים, ששהו במצדה לקראת סוף המרד הגדול. ההלוייה הוגדרה כהלוויה צבאית -ממלכתית והתקיימה במתכונת מלאה של הלוויה צבאית.

זאת הייתה הפעם הראשונה בה נערכה הלוויה מסוג זה במדינת ישראל.^[1] בחלק מן המקורות האירוע תואר כ"אירוע לאומי", שמחבר בין עברו של העם היהודי אל הווה שלו.^[2]

ההלוויה התקיימה כחמש שנים לאחר שהתגלו שלדי אדם בחפירות הארכאולוגיות שהתקיימו במצדה. החפירות במצדה התקיימו בשתי עונות חפירה:מאוקטובר 1963 עד מאי 1964,ומנובמבר 1964 עד אפריל 1965. בראש המשלחת הארכיאולוגית^[3]עמד יגאל ידין.^[4]

הרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1963-1965,התקיימו,כאמור,במצדה חפירות ארכיאולוגיות בהובלתו של יגאל ידין. במסגרת החפירות,התגלו בין עשרים וחמש לעשרים ושמונה שלדים:א.ארבעה עשרה מן השלדים הם של גברים בגילאי 22–60. ב.אחד בגיל למעלה מ־70, שישה שלדים הם שלדי נשים בגילאי 15–22. ג.4 שלדים הם שלדים של ילדים בגילאי 8–12 ושלד אחד הוא של עובר.^[5] לאחר הגילוי של השלדים ב־1964 הם הועברו לבדיקות מדעיות. העברת השלדים לבדיקות מדעיות עוררה התנגדות גדולה בקרב הציבור החרדי. רבנים וחברי כנסת מהמפלגות החרדיות דרשו לקיים לשלדים טקס קבורה יהודית.^[6] יגאל ידין לא הביע התנגדות לדרישה זו. בקשתו הייתה שהקבורה תתבצע לאחר שהבדיקות המדעיות של השלדים יסתיימו.^[7]

הויכוח סביב מקום הקבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להחלטה לקבור את השלדים במצדה במתכונת מלאה של הלוויה צבאית ,קדם ויכוח בין אנשי משרד הדתות לגאל ידין. אנשי משרד ההדתות ושר הדתות זרח ורהפטיג צידדו בכך שטקס הקבורה ייערך בהר הזיתים בירושלים לא במצדה. לדעתו של דוד גלאס,מנהל מחלקת הקבורה במשרד הדתות, מגיני מצדה היו אנשי ירושלים ונלחמו בשמה של ירושלים. משום כך,ראוי שהם ייקברו בירושלים ולא במצדה. אנשי משרד הדתות טענו שלוויה בירושלים תוכל להוות כמעין אקט מחווה סמלי כלפי הלוחמים שלחמו בשמה של ירושלים. לעומתם,גאל ידין טען כי השלדים הם מבחינת "מת מצווה", ו"מת מצווה קנה את מקומו,ולא ראוי להוציא אותו ממקומו" דהיינו ממצדה.^[8] כמו כן, ידין טען כי לא יהיה נכון לבצע קישור כלשהו בין מצדה לבין ירושלים. מגיני מצדה נפלו בקרב שלוש שנים לאחר שירושלים כבר חרבה.הטיעון שבמצב הזה הלוחמים לחמו למען ירושלים הוא טיעון חלש,לדעת ידין. בנוסף לכך,ידין טען שלא ניתן להוכיח שכל הלוחמים אכן הגיעו מירושלים.^[9]

אנשי משרד הדתות ניסו לענות על טענותיו של ידין. הם טענו שמכיוון שהשלדים הועברו ממצדה ולירושלים, לא ניתן להחשיבם כמתי מצווה. בנוסף לכך,כדי לשמור על קדושת המנוחים,יש לקבור אותם במקום שנחשב לקדוש,ושהיה נגיש לכל מי שירצה לחלוק להם כבוד.זו הייתה סיבה נוספת שיש לקבור את השלדים בירושלים,לדעת אנשי משרד הדתות.^[10]בנוסף לכך,היה חשש בקרב אנשי משרד הדתות כי הקבורה במצדה,עלולה להוביל לחילולי שבת רבים. הסיבה לכך היא שמצדה היא אתר תיירות,שמבקרים רבים פוקדים אותו גם בשבת.^[11] גם אנשי ימין ובתוכם עיתון החזית, שזוהה עם התומכים בארץ ישראל השלמה, צידדו בכך שהלוויתם של השלדים תיערך בירושלים.^[12]

משרד הדתות הציע שהשלדים ייקברו בחלקה למרגלות מלון איטרקונטיננטל בירושלים.בסופו של דבר, הצעה זו נדחתה. ועדה בראשותו של ד"ר ש.ז. כהנא, שדנה בסוגיית קבורת השלדים, צידדה בעמדתו של יגאל ידין. הוועדה קבעה כי לשלדים תיערך הלוויה צבאית במצדה,ולא בירושלים.^[13] הסיבה לכך שהממשלה ביקשה לערוך הלוויה עם סממנים צבאיים ,היא שיש להחשיב את השלדים כשלדים של לוחמים יהודיים, שמעמדם שווה למעמדם של חיילי צה"ל. בהתאם לכך,קבעה החלטת ממשלה מיום ב` באייר תשכ"ט(-20.4.1969), שיש לערוך לשלדים הלוויה צבאית.^[14]^[15]

מהלך הטקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקס עצמו התנהל במתכונת מלאה של הלוויה צבאית . מי שניהל את הטקס היה הרב הצבאי הראשי הרב שלמה גורן. השלדים הועלו על רכבים צבאיים בשלושה ארונות עטופים בדגל ישראל.הרכבים יצאו מרחבת בנייני האומה בירושלים למצדה,ועברו דרך העיר חברון.במצדה הוכנה לשלדים חלקת קבר מיוחדת, שמוקמה בתחתית הצוק,ממול לארמון הורדוס. הלוויה התקיימה בהתאם להחלטת ממשלה, שקובעת שיש להכיר בשלדי העצמות שנמצאו בחפירות מצדה – כשלדיהם של אחרוני הלוחמים במצדה. משום כך, קובעת ההחלטה כי "יש לערוך להם קבורה בכבוד הצבאי הראוי לגיבורים".^[16] הטקס נפתח בהקראת מזמור תהילים מקלף שנמצא בחפירות במצדה. לאחר מכן הקריא ד"ר ש.ז כהנא את החלטת הממשלה שקובעת שלשלדים יערך טקס צבאי במצדה. הרב הצבאי הראשי,הרב שלמה גורן נשא דברי הערכה וכבוד ללוחמי מצדה. לאחר מכן,התקדמה ההלוויה אל חלקת הקבר שצופה ארמון הורדוס. במקום הקבורה, קרא יגאל ידין את דבריו האחרונים של אלעזר בן יאיר. הנאום עצמו מופיע בספר תולדות מלחמות היהודים ברומאים של יוסף בן מתתיהו.^[17] שר הדתות זרח והרפטיג נשא נאום לכבודם של לוחמי מצדה.לאחר מכן, הרב גורן נשא תפילה מיוחדת לזכר לוחמי מצדה. הטקס הסתיים במטח כבוד של שלוש יריות.^[18] בין המשתתפים בטקס היו מנחם בגין, ישראל ישעיהו, ויגאל ידין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יומן כרמל הרצליה 544 מ10.7.1969 שמתאר את הלווית השלדים במצדה(דקה ראשונה) . באתר ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Hallote, R. S., & Joffe, A. H. (2002). The Politics of Israeli Archaeology: Between “Nationalism” and “Science” in the Age of the Second Republic. Israel Studies, 7(3),p.88
^ Hallote, R. S., & Joffe, A. H. (2002). The Politics of Israeli Archaeology: Between “Nationalism” and “Science” in the Age of the Second Republic. Israel Studies, 7(3),p.88
^ שהייתה משותפת למספר מוסדות: האוניברסיטה העברית,החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ואגף העתיקות במשרד החינוך והתרבות
^ יגאל ידין,מצדה בימים ההם -בזמן הזה.(תל אביב : ספרית מעריב,1976.) עמ' 13.
^ יגאל ידין ,מצדה בימים ההם -בזמן הזה.( תל אביב: ספרית מעריב,1976.) עמ' 193.
^ ראו דברי הכנסת הישיבה המאה שישים וחמש של הכנסת השישית 22 במארס 1967 עמ' 1831.:צבי לביא, פולמוס העצמות היבשות, מעריב, 17 במרץ 1969.
^ צבי לביא, פולמוס העצמות היבשות, מעריב, 17 במרץ 1969.
^ סופר הצופה בירושלים, השלדים של גבורי מצדה יקברו על הר הזיתים, הצופה, 12 במרץ 1969.
^ צבי לביא, פולמוס העצמות היבשות, מעריב, 17 במרץ 1969
^ הצופה, השלדים של גבורי מצדה יקברו על הר הזיתים, הצופה, 12 במרץ 1969.
^ צבי לביא, פולמוס העצמות היבשות, מעריב, 17 במרץ 1969
^ החזית, התחינה עצמות מצדה?, החזית, 14 באפריל 1967
^ מעריב, גיבורי מצדה ייקברו במעוזם, מעריב, 23 במרץ 1969
^ באתר ארכיוןן המדינה תיק ISA-ReligiousAffairs-ReligiousAffairs-000icu עמ' 51
^ הצופה, קבורת עצמות גיבורי מצדה - למרגלות הצוק, הצופה, 20 באפריל 1969
^ על המשמר, שרידי לוחמי מצדה הובאו לקבורה למרגלות הצוק בטקס צבאי מלא, על המשמר, 8 ביולי 1969:
^ יוסף בן מתתיהו,מלחמות היהודים תרגום- חדש מהודרה חמישית :שמואל חגי.(ירושלים:ראובן מס,1993 )עמ' 324-325
^ על המשמר, שרידי לוחמי מצדה הובאו לקבורה למרגלות הצוק בטקס צבאי מלא, על המשמר, 8 ביולי 1969

[1] Hallote, R. S., & Joffe, A. H. (2002). The Politics of Israeli Archaeology: Between “Nationalism” and “Science” in the Age of the Second Republic. Israel Studies, 7(3),p.88

[2] Hallote, R. S., & Joffe, A. H. (2002). The Politics of Israeli Archaeology: Between “Nationalism” and “Science” in the Age of the Second Republic. Israel Studies, 7(3),p.88

[3] שהייתה משותפת למספר מוסדות: האוניברסיטה העברית,החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ואגף העתיקות במשרד החינוך והתרבות

[4] יגאל ידין,מצדה בימים ההם -בזמן הזה.(תל אביב : ספרית מעריב,1976.) עמ' 13.

[5] יגאל ידין ,מצדה בימים ההם -בזמן הזה.( תל אביב: ספרית מעריב,1976.) עמ' 193.

[6] ראו דברי הכנסת הישיבה המאה שישים וחמש של הכנסת השישית 22 במארס 1967 עמ' 1831.:צבי לביא, פולמוס העצמות היבשות, מעריב, 17 במרץ 1969.

[7] צבי לביא, פולמוס העצמות היבשות, מעריב, 17 במרץ 1969.

[8] סופר הצופה בירושלים, השלדים של גבורי מצדה יקברו על הר הזיתים, הצופה, 12 במרץ 1969.

[9] צבי לביא, פולמוס העצמות היבשות, מעריב, 17 במרץ 1969

[10] הצופה, השלדים של גבורי מצדה יקברו על הר הזיתים, הצופה, 12 במרץ 1969.

[11] צבי לביא, פולמוס העצמות היבשות, מעריב, 17 במרץ 1969

[12] החזית, התחינה עצמות מצדה?, החזית, 14 באפריל 1967

[13] מעריב, גיבורי מצדה ייקברו במעוזם, מעריב, 23 במרץ 1969

[14] באתר ארכיוןן המדינה תיק ISA-ReligiousAffairs-ReligiousAffairs-000icu עמ' 51

[15] הצופה, קבורת עצמות גיבורי מצדה - למרגלות הצוק, הצופה, 20 באפריל 1969

[16] על המשמר, שרידי לוחמי מצדה הובאו לקבורה למרגלות הצוק בטקס צבאי מלא, על המשמר, 8 ביולי 1969:

[17] יוסף בן מתתיהו,מלחמות היהודים תרגום- חדש מהודרה חמישית :שמואל חגי.(ירושלים:ראובן מס,1993 )עמ' 324-325

[18] על המשמר, שרידי לוחמי מצדה הובאו לקבורה למרגלות הצוק בטקס צבאי מלא, על המשמר, 8 ביולי 1969

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]