משתמש:Klaryo/טיוטה
 סמליל העמותה | |
| פעילות | הבטחת זכויות ליוצאים בשאלה |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מטה הארגון | כי"ח 5 ירושלים |
| בעלות | עמותה רשומה |
| יושב ראש | משה שנפלד |
| תקופת הפעילות | 2013–הווה (כ־11 שנים) |
| http://www.leshinuy.org.ill | |
יוצאים לשינוי היא עמותה רשומה (ע"ר) הפועלת בישראל מאז 2013 על בסיס התנדבותי, למען הבטחת זכויות אוכלוסיית היוצאים בשאלה ושילובה באוכלוסייה הכללית.
פעילות העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות העמותה מתמקדת בהבטחת זכויות היוצאים בשאלה והשוואתן לזכויות המוצעות על ידי ממשלת ישראל למען השתלבות חרדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. בנוסף, פועלת העמותה לשינוי היחס של החברה הישראלית כלפי אוכלוסיית היוצאים בשאלה בנושאים של השכלה, שירות בצה"ל ותעסוקה, באמצעות פעילות בתחומי הפוליטיקה, המשפט והתקשורת.[1] יו"ר העמותה הוא משה שנפלד.
השכלה ואקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנה הכרה הולכת וגוברת של מוסדות להשכלה גבוהה בצורך לספק התאמות לבוגרי החינוך החרדי במערכת ההשכלה בכלל ומערכת ההשכלה הגבוהה בפרט. למרות ההכרה, עדיין אין תוכניות בהיקף מספק על מנת לפצות על הפערים הנצברים על ידי בוגרי החינוך החרדי במהלך שנות בית הספר היסודי והתיכון (שנות חינוך חובה). יתרה מזו, תוכניות המיועדות לבוגרי החינוך החרדי לרוב פעלו על מנת לסייע לבוגרי החינוך החרדי שנותרו חרדים, ואינן מסייעות לכאלו שלמדו במערכת החינוך החרדית ואינם חרדים.[2]
העמותה פועלת להשוואת זכויותיהם של כלל בוגרי החינוך החרדי, ולקידום תוכניות להשלמת בגרויות, מכינות קדם-אקדמיות ומוסדות להשכלה גבוהה עבור יוצאים בשאלה. בעקבות פעילות העמותה החלו מספר שינויים ובהם, הכרה על ידי מלגת "מרמנת" ומלגת "קמ"ח" ביוצאים בשאלה כזכאים למלגה כמו חרדים, בנוסף, בעקבות פעילות העמותה, המכינה הקדם-אקדמית באוניברסיטה העברית בירושלים הכירה בצורכיהם של יוצאים בשאלה ולשם כך הקימה עבורם בסיוע של העמותה מכינה ייעודית.[3] כמו כן זכאים יוצאים בשאלה לתוספת זמן אוטומטית בבחינות כמו שאר בוגרי החינוך החרדי.[4] העמותה מפעילה גם את תוכנית "יוצאים ללמוד" המעניקה שיעורי עזר בתחומים שונים ליוצאים בשאלה.
תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משרד הכלכלה והתעשייה פועל למען שילוב המגזר החרדי בשוק התעסוקה בישראל. לשם כך הוקמו מרכזי תעסוקה ייעודיים, בהם תוכניות ייחודיות עבור החרדים אך לא למען יוצאים בשאלה. ביוזמתה של העמותה יחד עם חברת הכנסת לשעבר עדי קול, החל משרד הכלכלה להתייחס לאוכלוסיית היוצאים בשאלה כאל אוכלוסייה ייעודית שיש להתאים לה תוכניות ייחודיות.[5] במקביל פועלת יוצאים לשינוי לקידום הזדמנויות תעסוקה ייעודיות עבור יוצאים בשאלה.[6]
שירות בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 2007 יצר צה"ל מגוון של אפשרויות עבור חרדים המעוניין להתגייס, בהן גדוד נצח יהודה ומסלולי שח"ר, אך לא הייתה כל התייחסות ליוצאים בשאלה, והללו גויסו לשירות צבאי בדומה לשאר האוכלוסייה. בפעילות משותפת של אכ"א ועמותת יוצאים לשינוי, נכתבה בשנת 2014 מדיניות גיוס ושיבוץ של יוצאים בשאלה.[5]
אחד הנושאים בהן חל שינוי במדיניות צה"ל, היה בהכרה של חיילים יוצאים בשאלה שמשפחתם ניתקה עימם את הקשר כ"חיילים בודדים". בעקבות פעילות העמותה שונה הנוהל וההגדרה כיום היא כי חייל שהינו "חסר עורף משפחתי" זכאי למעמד "חייל בודד".[7] נושא נוסף הוא הדירוג הפסיכוטכני והשיבוץ לקבוצת האיכות שמבצע צה"ל, אינם משקפים את מאפייניו של בוגר החינוך החרדי, היות שהללו בוחנים את רמתו של הנבדק ביחס לבוגר מערכת ההשכלה שאינה חרדית. בעקבות המדיניות החדשה, צה"ל חדל להתייחס לדירוג הפסיכוטכני ולקבוצת האיכות בשיבוץ ובמיון או ביציאה לקורסי פיקוד.
חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות יוזמת יוצאים לשינוי, חברת הכנסת עדי קול פעלה למען זכויות היוצאים בשאלה בשנות כהונתה בכנסת (2015-2013). במסגרת פעילותה יזמה מחקרים על תופעת היציאה בשאלה, כינסה דיונים על היעדר הסיוע ליוצאים בשאלה והחלה לקדם הקמת שדולה למען היוצאים בשאלה. בנובמבר 2015 הוקמה שדולה למען בוגרי מוסדות החינוך החרדי,[8] ובהמשך החליטה השדולה לקדם חקיקה למען היוצאים בשאלה. בראש השדולה עומדות חברות הכנסת קארין אלהרר ומיכל בירן.
"תביעת הליבה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך השנים היו מספר ניסיונות לפעולה מול בג"ץ והחלת אכיפה של לימודי ליבה על מוסדות החינוך של המגזר החרדי, אך אלו לא הביאו לפתרון הסוגיה. בעקבות זאת החל ליאור קול לרכז יוצאים בשאלה שיגישו תביעה נזיקית על כך שהמדינה לא אכפה את לימודי הליבה ובכך פגעה בהם. כאשר נוסדה עמותת יוצאים לשינוי בשנת 2013 חבר אליה קול, ומאז פעלה עמותת יוצאים לשינוי לאיתור מועמדים מתאימים והגשת התביעה.
באוקטובר 2015 הגישה העמותה לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נזיקית כנגד מדינת ישראל בשמם של 51 יוצאים בשאלה,[9] בטענה כי המדינה נמנעה לאכוף את חוק חינוך חובה כאשר למדו במוסדות החרדיים.[10] במאי 2016 הגישה המדינה כתב הגנה בו היא מסירה מעליה אחריות, וקראת לבית המשפט לצרף את הישיבות והורי התובעים כנתבעים בצד ג' היות שידעו שהמוסד אליו הם שולחים את ילדיהם, לא מעניק ליבה ובכך גרמו להם נזק.[11]
תביעה נזיקית בגין עילה דומה הוגשה גם בקנדה.[12]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יציאה בשאלה
יוצאים בשאלה הנם בוגרי המגזר החרדי או הדתי, שבחרו לעזוב את דרך החיים בה גדלו. מהלך זה לרוב גורר עמו השלכות רבות ובהן נתק מהמשפחה, חוסר היכרות עם התרבות הכללית ופערי השכלה מהותיים, היות שבמגזר החרדי לא נלמדים לימודי ליבה ובוגריו אינם נבחנים בבחינות הבגרות.
לאורך השנים יוצאים בשאלה לא נחשבו לזרם משמעותי, ולכן ההתייחסות אליהם מבחינת הרשויות הייתה דלה. בשנת 2013 ביצעה העמותה מחקר באמצעות המרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) בהתבסס על נתוני ההלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ממנו עלו נתונים המעידים על כך שכ-10% מבוגרי כל שנתון חרדי, בוחרים שלא להמשיך ולחיות כחרדים. חלקם הופכים לדתיים והחלק המרכזי עוזב לחלוטין את הדת.[5]
בראשית שנות האלפיים החלה ממשלת ישראל במגמת שילוב חרדים בחברה הישראלית. לשם כך תוכננו תוכניות והוקצו משאבים רבים. בין היעדים שהציבה המדינה היו השלמת השכלה יסודית, שילוב חרדים במוסדות להשכלה גבוהה ובצה"ל, והגדלת היקפי התעסוקה בקרב המגזר החרדי. היות שיוצא בשאלה אינו מוגדר עוד כחרדי, לעיתים רבות הופלו לרעה יוצאים בשאלה בתוכניות אלו לעומת חרדים.[7] העמותה קמה למען שינוי מצב זה, מתוך תפיסה שכל האמצעים שמעמידה הממשלה לטובת חרדים צריכים להיות זמינים במידה שווה גם לחרדים לשעבר.[13]
בשנת 2014 החלה לפעול העמותה במישורים נוספים ובהם קידום מחקר, חקיקה ייעודית עבור היוצאים בשאלה, וקידום השלמת פערי השכלה בקרב כלל בוגרי המגזר החרדי.
הקמת העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יוצאים לשינוי
יוצאים לשינוי, ברשת החברתית פייסבוק
סרטונים בערוץ של יוצאים לשינוי, באתר יוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אריאל שנבל, חופשיים על הבר: יוצאים בשאלה מבקשים הכרה, באתר NRG, 8/11/2015
- ^ מי באמת נהנה מההטבות לחרדים, באתר ynet
- ^ מירב ארלוזורוב, "יצאתי לעולם לבד, בלי בית, בלי כסף - ועם השכלה של עובד במקדונלד'ס", באתר דה מרקר, 25.05.2016
- ^ יוצא בשאלה? קבל הקלות באוניברסיטה העברית, באתר ynet
- ^ 1 2 3 אסף ויניגר, הכנסת מרכז המחקר והמידע, התייחסות רשויות המדינה ל"יוצאים לשאלה", באתר הכנסת, 26/11/13
- ^ לדתל"שים בלבד: הצעת עבודה ליוצאים בשאלה, באתר ynet
- ^ 1 2 יהודה שוחט, יוצאים בחוץ, באתר ידיעות אחרונות, 20/01/2015משה שנפלד, היוצאים בשאלה – מנפילה בין הכיסאות להזדמנות אמתית, גדיש, משרד החינוך, גיליון תשע"ה
- ^ השדולה ליוצאי מוסדות החינוך החרדי, באתר הכנסת
- ^ אפרת לכטר, חרדים לשעבר: "לא מטומטמים, מגיע לנו ללמוד", באתר אולפן שישי. THE ASSOCIATED PRESS, In Israel, former ultra-Orthodox Jews demand basic education, The New York Times, 22/12/2015
- ^ שחר אילן, לא לימדתם אותנו חשבון ואנגלית? תשלמו - משגיח כשרות, באתר הארץ, 9 ביוני 2015
- ^ תלם יהב, המדינה נגד הורי חרדים לשעבר: "הם אחראים שהילדים לא למדו לימודי ליבה", באתר YNET, 24.04.16
- ^ Allan Woods, Ex-student of ultra-orthodox Jewish school system in Quebec wants compensation for poor education, TheStar, 28/11/2014
- ^ אל תשכחו את החוזרים בשאלה, באתר ynet