קארין אלהרר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קארין אלהרר
קארין אלהרר, 2012
קארין אלהרר, 2012
לידה 9 באוקטובר 1977 (בת 44)
כ"ז בתשרי ה'תשל"ח
חולון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה המסלול האקדמי המכללה למינהל, אמריקן יוניברסיטי
עיסוק פוליטיקאית, פעילה חברתית, עורך דין, אשת חינוך, עורכת דין עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה יש עתיד עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה יש עתיד, כחול לבן, יש עתיד – תל"ם
שרת האנרגיה ה־21
בממשלה ה-36
13 ביוני 2021 – מכהנת
(18 שבועות ויומיים)
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט
שרת משאבי המים ה־3
בממשלה ה-36
13 ביוני 20213 באוגוסט 2021
(7 שבועות ו־3 ימים)
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט
חברת הכנסת
5 בפברואר 201325 ביוני 2021
(8 שנים ו־20 שבועות)
כנסות ה־1924
יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה ה־22
3 ביוני 201524 באוקטובר 2017
(שנתיים ו־20 שבועות)
תפקידים בולטים נוספים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קארין אלהרר-הרטשטיין (נולדה ב-9 באוקטובר 1977, כ"ז בתשרי ה'תשל"ח) היא שרת האנרגיה וחברת הכנסת בהפסקת כהונה מטעם מפלגת יש עתיד. עורכת דין במקצועה, שימשה כמנהלת מערך הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת בר-אילן וכיו"ר הוועדה לביקורת המדינה. היא האישה הראשונה העומדת בראש משרד האנרגיה. בנוסף כיהנה אלהרר כשרת משאבי המים[1] עד לפירוק המשרד והשבת סמכויותיו אל משרד האנרגיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלהרר נולדה וגדלה בחולון למוטי וקולט אלהרר, ילידי מרוקו. בוגרת תיכון קוגל. סיימה תואר ראשון במשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל, ותואר שני במשפטים עם התמחות בזכויות אדם בבית הספר למשפטים של אמריקן יוניברסיטי (Washington College of Law, American University), בוושינגטון די. סי. שבארצות הברית, במסגרת תוכנית המשפטנים של הקרן החדשה לישראל.[2] במהלך לימודי התואר השני התמחתה במסגרת ארגונים אמריקאיים העוסקים בזכויות אנשים עם מוגבלות: AAPD – ארגון הגג של אנשים עם מוגבלות; ו-MDRI, העוסק בזכויות ובשילוב בקהילה של אנשים עם מוגבלות נפשית בארצות מתפתחות.

לאחר סיום לימודיה, בשנת 2005, שבה לישראל, והחלה לעבוד בקליניקה המשפטית לזכויות אנשים עם מוגבלות בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן. ב-2008 מונתה לתפקיד מנהלת מערך הקליניקות המשפטיות של הפקולטה. בתקופת ניהולה הוקמו במסגרת המערך, קליניקה למשפט עברי וקליניקה לזכויות קשישים וניצולי השואה, והמערך גדל לשמונה קליניקות משפטיות.

אלהרר פעילה בתחום החקיקה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלויות. היא הגישה מספר עתירות עקרוניות בתחום זה, שתרמו לשינויים בנושא העסקת סייעות אישיות והסעות במסגרות החינוך המיוחד ובפעילות מול המוסד לביטוח לאומי באשר לתשלום גמלת ילד נכה לילדים עם לקות בתחום הקשת האוטיסטית.[3]

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייתה ממייסדי התנועה למלחמה בעוני בישראל, בה פעלה בתחום הסיוע המשפטי למעוטי יכולת כלכלית. נמנית עם מקימי התוכנית שכר מצווה, המאפשרת סיוע משפטי חינם לנזקקים. ניהלה את התוכנית "הלכה למעשה" בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שנועדה להגביר את מעורבותם של סטודנטים בקורסים במשפט ציבורי במסגרת הקהילה. חברה בוועדה המייעצת לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובוועדת הסיוע המשפטי של לשכת עורכי הדין בישראל; חברה בוועד המנהל של ארגון קשר, המסייע למשפחות של ילדים ובוגרים עם מוגבלות; חברת המועצה הציבורית של ארגון כל-זכות; חברת המועצה הציבורית של ארגון מידות לבדיקת היעילות של עמותות בישראל.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסת ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2012 הצטרפה אלהרר למפלגת יש עתיד והוצבה במקום העשירי ברשימת מועמדי המפלגה בבחירות לכנסת ה-19.[4][5] היא נבחרה לכנסת לאחר שמפלגתה זכתה ב-19 מנדטים, ושימשה כחברה בוועדת הכספים, בוועדת הכלכלה, בוועדת החוקה, חוק ומשפט ובוועדת האתיקה. שימשה כראשת קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-מונקו וכיושבת-ראש השדולה למען שילוב ילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך.

ביוני 2014 החלה לכהן כיו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי. הוועדה הכינה לקריאה שנייה ושלישית את חוק השידור הציבורי החדש, שקבע כי ב-2015 תיסגר רשות השידור ותחתיה יקום תאגיד שידור ציבורי חדש. פעילות הוועדה עוררה מחאה מצד ועדי העובדים ברשות השידור ומצדם של חברי כנסת מהאופוזיציה.[6][7] עובדי הרשות אף הפגינו מול ביתה של אלהרר.[8] ביולי 2014 סיימה הוועדה את הדיונים בהצעת החוק. שבועיים לאחר מכן אושר החוק במליאת הכנסת. ביום תחילת החוק פוטרה ההנהלה הבכירה ברשות השידור וסמכויות הניהול עברו לידיו של הכונס הרשמי במשרד המשפטים עד ליום הקמתו של תאגיד השידור החדש, במסגרת הרפורמה ברשות השידור.

הכנסת ה-20 וה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלהרר בשנת 2013

לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הוצבה במקום השמיני ברשימת יש עתיד לכנסת, ונבחרה לכהונה שנייה לאחר שמפלגתה זכתה ב-11 מנדטים. עם הרכבת הקואליציה, והישארותה של מפלגתה באופוזיציה, מונתה לכהן כראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת עד ל-24 באוקטובר 2017, אז החליפה אותה בתפקיד שלי יחימוביץ'.

בישיבתה של הוועדה לביקורת המדינה, באולם הסנאט של אוניברסיטת חיפה, בנושא זיהומי האוויר בחיפה, ח"כ אלהרר הזהירה בדברה על הזיהומים בחיפה: "מדובר בפצצת זמן מתקתקת". לדבריה, "כולם מודעים - וכמעט לא עושים דבר. זו סכנה יומיומית לאזרחי הצפון, ואסור למדינה להפקיר את תושבי מפרץ חיפה, מבחינה ביטחונית ובריאותית. לא ניתן לעוד ועוד דו"חות לחלוף בלי לעשות דבר".[9]

בשנת 2016, זכתה באות "אבירת איכות השלטון" מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל.[10]

בשנת 2017, זכתה באות "הפרלמנטר המצטיין" של המכון הישראלי לדמוקרטיה.[11]

אלהרר יחד עם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ורעייתו נחמה ריבלין במפגש למען "מנהיגות ומוגבלות", 2018

הכנסת ה-22 וה-23[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת העשרים ואחת בשנת 2019, לאחר השתלבותה של מפלגת יש עתיד ברשימת כחול לבן, הוצבה במקום ה-16, ונבחרה לכהונה שלישית בכנסת כשהרשימה קיבלה 35 מנדטים.

אלהרר הוצבה באותו המיקום גם בבחירות לכנסת ה-22 וה-23 ונכנסה לכנסת.[12][13]

שרת האנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 במאי 2021 מונתה אלהרר ליו"ר הועדה המסדרת בכנסת ה-24.[14]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, הוצבה במקום הרביעי ברשימת "יש עתיד" ונכנסה לכנסת לאחר שהמפלגה זכתה ל-17 מנדטים.[15] עם הקמת ממשלת ישראל ה-36 מונתה לשרת האנרגיה ונכנסה לתפקידה ביוני 2021. אלהרר היא האישה הראשונה העומדת בתפקיד זה והשרה הראשונה בישראל המתניידת בכיסא גלגלים.[16]

ב-9 באוגוסט 2021 שוחחה עם שר הנפט המצרי וסיכמה עימו על שיתוף פעולה לייצוא מחדש של גז נוזלי, החלטה עליה מחו ארגוני הסביבה שדרשו תחתיו מעבר לאנרגיות מתחדשות לאור סכנות משבר האקלים.

ב-31 באוגוסט אלהרר הכריזה על הפסקת מתן רישיונות לחיפוש נפט יבשתי בישראל, אך בפועל לא עצרה חיפושי נפט וגז חדשים בערבה, בטענה שלא תעשה זאת לרישיונות שכבר התקבלו. על צעד זה ספגה ביקורת מארגוני הסביבה. [17]

היא קידמה את הצטרפות ישראל ליוזמה אמריקאית-אירופית להפחתה של פליטות המתאן.[18]

באוקטובר 2021, חתמה על הסכם להגדלת אספקת העברת המים לירדן.[19][20]

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין החוקים שנחקקו ביוזמת אלהרר לאורך שנות כהונתה כחברת כנסת,

  • תיקון לחוק שירותי רווחה, (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) נכנס לתוקף בדצמבר 2013 הקובע כי קבלת המענק לא תאוחר מ-60 יום מהגשת הבקשה.[21]
  • תיקון לחוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 8) אושר ונכנס לתוקף במרץ 2014, הקובע כי החייב ימסור למי שמגיעים לו מזונות הודעה על מתן צו הכינוס ועל זכותו להגיש בקשה לבית המשפט, אם לא ימסור הודעה כאמור, ימסור הכונס הרשמי את ההודעה.[22]
  • תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית (מס' 13), אושר ונכנס לתוקף באוגוסט 2014 (יחד עם עדי קול).[23]
  • חוק אומנה לילדים, אושר ונכנס לתוקף במרץ 2013, הקובע את זכויותיהם של ילדים שהושמו באומנה ועקרונות למימוש זכויותיהם, ובראשם שמירת טובת הילד. כמו כן, את הדרכים להבטחת זכויות אלה, בין היתר, באמצעות קביעת הצורך בקבלת רישיון אומנה והתנאים לקבלתו, ומנגנונים לפיקוח על משפחות האומנה ועל הגופים המפעילים, שמפעילים את מערך האומנה.[24][25]
  • תיקון לחוק חניה לנכים (מס' 6), אושר ונכנס לתוקף במרץ 2017 (יחד עם מיקי רוזנטל). הקובע כי רשות תימרור מקומית תקצה מקומות חניה לכלי רכב הנושאים תג נכה בשטח פריקה וטעינה, במועדים שאינם מיועדים לפריקה וטעינה, ובלבד שלא מדובר בנתיב נסיעה. מספר מקומות החניה שיוקצו כאמור יהיה מספר המקומות שניתן לכלול במחצית משטח הפריקה והטעינה ובלבד שמדובר במקום חניה אחד לפחות. במועדים שמיועדים לפריקה וטעינה החניה תהיה אסורה.[26]
  • תיקון לחוק זכויות החולה (מס' 9) אושר ונכנס לתוקף באפריל 2016 (יחד עם עליזה לביא ויואל רזנוזוב). הקובע כי, אם הובא לידיעתו של מטפל כגון: רופא, אחות או פסיכולוג, כי הורה הורשע בביצוע עבירת מין או אלימות כלפי ילדו הקטין, או הוגש נגדו כתב אישום בשל ביצוע עבירה כאמור וכל עוד מתנהל ההליך הפלילי כנגדו, לא תידרש הסכמתו של אותו הורה לטיפול רפואי באותו ילד ולא יימסר לאותו הורה מידע לגבי טיפול רפואי באותו ילד. בית המשפט לענייני משפחה רשאי, לבקשת ההורה, להורות אחרת, אם מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, וכי אין בכך כדי לפגוע בטובת הילד.[27]
  • תיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מס' 15) אושר ונכנס לתוקף באוגוסט 2018. הקובע את שיעור הייצוג המינימלי של אנשים עם מוגבלות לגבי גופים ציבוריים כגון משרדי הממשלה ויחידות הסמך, הכנסת, צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, רשויות מקומיות ותאגידים וגופים ציבוריים אחרים. בגוף ציבורי שמעסיק 100 עובדים לפחות, 5% מקרב עובדיו יהיו אנשים עם מוגבלות משמעותית.[28][29]
  • תיקון לחוק עבודת נשים (מס' 62) אושר ונכנס לתוקף בדצמבר 2020 (יחד עם תמר זנדברג), הקובע כי מי שהעסיק עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות 150 ימים לאחר תום ימי היעדרותה יהיה זכאי בתום תקופת העסקתה למענק חד־פעמי בסכום של 5,000 שקלים חדשים.[30]
  • תיקון לחוק המכינות הקדם-צבאיות אושר ונכנס לתוקף ביולי 2017 (יחד עם עמר בר לב), הקובע כי הגדרת "מכינה קדם צבאית" מוגדרת כך שבין תלמידי המכינות נכללים גם צעירים עם מוגבלות המיועדים להתנדבות לשירות ביטחון ופטורים משירות סדיר מסיבות רפואיות. עוד קובע החוק כי המיועדים להתנדבות כאמור מוגדרים כחניכי המכינות הקדם צבאיות לכל דבר ועניין, וכך הם נמנים עתה במספר החניכים הקובע לעניין השתתפות אוצר המדינה בתקצוב המכינות.[31]
  • תיקון לחוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר אושר ונכנס לתוקף במרץ 2018, הקובע כי כל מחזיק שבהחזקתו בית ספר שלומדים בו מעל 500 תלמידים, יציב מכשיר החייאה אחד לפחות במקום מרכזי ונגיש בבית הספר, וידאג לכך שבבית הספר תהיה ערכת עזרה ראשונה אחת לפחות. עוד נקבע בחוק כי מחזיק שלא הציב בבית ספר מכשיר החייאה או שלא דאג לתקינותו בהתאם להוראות החוק, דינו קנס.[32]
  • תיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מס' 18), אושר ונכנס לתוקף ביולי 2018, הקובע כי אדם עם מוגבלות מקצרת חיים יהיה זכאי לקבל לדיור הלוואה מגוף פיננסי בסכום שלא יעלה על מיליון שקלים חדשים, אם הוא אדם עם מוגבלות מקצרת חיים שרכש ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים למטרת הלוואה לדיור, והכיסוי הביטוחי לעניין זה לא יעלה על 500,000 שקלים חדשים.[33][34]
  • תיקון לחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (מס' 8) אושר ונכנס לתוקף ביולי 2018 המרחיב את ההגדרה של "עבריין מין" כך שתכלול גם מי שביצע עבירת מין בהיותו קטין והורשע בביצועה, אם נידון למאסר בפועל או אם בית המשפט ציווה על החזקתו במעון נעול או על אשפוזו, והוא שוחרר מהם לאחר גיל 19. בנוסף, קובע כי בית המשפט יימנע, ככל האפשר, מפגיעה בצרכים הייחודיים הנוגעים לשיקומו של עבריין מין כאמור. ההסדר יחול לגבי עבריין שביום פרסומו של חוק זה טרם שוחרר ממאסר, מהחזקה במעון או מאשפוז שציווה עליהם בית המשפט.[35]
  • תיקון לחוק אומנה לילדים אושר ונכנס לתוקף באוגוסט 2016, הקובע כי ההגנה על התשלומים המשולמים לאומן כהחזר הוצאות מפני עיקול, העברה או שיעבוד תחול על התשלומים גם אם הופקדו כבר בחשבון הבנק של האומן, למשך 30 ימים. שנית, ההגנה תחול גם אם התשלומים כבר הופקדו כבר בחשבון הבנק של האומן, למשך 30 ימים. ההגנה תחול גם מפני עיקול בשל חוב מזונות. בנוסף, התיקון קובע שילד במשפחת אומנה יובא בחשבון בהרכב אותה משפחה לעניין קביעת הסכום משכר העבודה המוגן מפני עיקול.[36]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלהרר מתמודדת עם מחלת ניוון שרירים, ומתניידת באמצעות כיסא גלגלים. היא נשואה ואם לשני ילדים. מתגוררת בראשון לציון. אלהרר דוברת עברית, אנגלית וצרפתית.[37]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הממשלה השלושים ושש, באתר משרד ראש הממשלה, 14 ביוני 2021
  2. ^ בוגרי תוכנית המשפטנים, באתר הקרן החדשה לישראל
  3. ^ תומר ולמר, ההורים גרושים? הסעות לילדים יגיעו לשני הבתים, באתר ynet, 15 בנובמבר 2011
  4. ^ צביקה ברוט, יש רשימה: הנבחרת הסופית של יאיר לפיד, באתר ynet, 2 בנובמבר 2012
  5. ^ בחירות 2013: עו"ד קארין אלהרר מצטרפת ליאיר לפיד, באתר ynet, 23 באוקטובר 2012
  6. ^ דוד אברהם‏, ח"כ גילאון בביקורת על ועדת אלהרר: "הדיונים מתקיימים רק בשביל הפרוטוקול", באתר וואלה!‏, 18 ביוני 2014
  7. ^ נתי טוקרהוועדה לחוק השידור הציבורי תגביל את נוכחות ועדי העובדים בדיונים, באתר TheMarker‏, 18 ביוני 2014
  8. ^ גילי איזיקוביץהפגנה של עובדי רשות השידור מול ביתה של ח"כ קארין אלהרר, באתר הארץ, 18 ביוני 2014
  9. ^ נעה שפיגלהוועדה לביקורת המדינה קוראת לבדוק מדוע חיפה לא הוכרזה אזור מוכה זיהום, באתר הארץ, 21 בפברואר 2016
  10. ^ טקס אבירי איכות השלטון לשנת 2018 - התנועה לאיכות השלטון בישראל, התנועה לאיכות השלטון
  11. ^ עדי ישראלי, אות הפרלמנטר המצטיין לחברי כנסת אנונימיים במקצת, טיפ חדשות, ‏2017-07-26
  12. ^ רשימת מועמדים, bechirot23.bechirot.gov.il
  13. ^ רשימת מועמדים, bechirot22.bechirot.gov.il
  14. ^ N12 - אחרי העברת המנדט ללפיד: אלהרר תחליף את זוהר כיו"ר..., N12, ‏2021-05-05
  15. ^ ייצוג שווה לנשים: רשימת יש עתיד לכנסת ה-24, סרוגים, ‏2021-02-03
  16. ^ גיא ליברמן, ‏שרת האנרגיה הנכנסת קארין אלהרר: מתחייבת להצעיד את המשרד קדימה, באתר גלובס, 15 ביוני 2021
  17. ^ "בעולם מתרחקים מנפט, אך בישראל יחפשו מאגרים חדשים בערבה". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-12 באוקטובר 2021. 
  18. ^ אשכנזי, שני (6 באוקטובר 2021). "ישראל מתחייבת להפחית 30% מפליטות המתאן שלה עד שנת 2030". Globes. בדיקה אחרונה ב-6 באוקטובר 2021. 
  19. ^ השרה אלהרר ושר המים של ירדן חתמו על הסכם להגדלת אספקת המים מישראל, ערוץ 7
  20. ^ ליברמן, גיא (12 באוקטובר 2021). "כמות המים שתימכר לירדנים תוכפל; התעריף יעלה". Globes. בדיקה אחרונה ב-12 באוקטובר 2021. 
  21. ^ חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון), התשע"ד-2013, main.knesset.gov.il
  22. ^ חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 8), התשע"ד-2014, main.knesset.gov.il
  23. ^ חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 13), התשע"ד-2014, main.knesset.gov.il
  24. ^ חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016, main.knesset.gov.il
  25. ^ עומרי אפרים, אושר חוק האומנה לזכר דפנה מאיר, ח"כ אלהרר דמעה, באתר ynet, 24 בפברואר 2016
  26. ^ חוק חניה לנכים (תיקון מס' 6), התשע"ז-2017, main.knesset.gov.il
  27. ^ חוק זכויות החולה (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016, main.knesset.gov.il
  28. ^ חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 15), התשע"ו-2016, main.knesset.gov.il
  29. ^ יובל בגנו, ‏אושר סופית: ייצוג הולם בגופים ציבוריים של לפחות 5% לעובדים עם מוגבלות, באתר מעריב אונליין, 3 באוגוסט 2016
  30. ^ חוק עבודת נשים (תיקון מס' 62), התשפ"א-2020, main.knesset.gov.il
  31. ^ חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון), התשע"ח-2018, main.knesset.gov.il
  32. ^ חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון), התשע"ח-2018, main.knesset.gov.il
  33. ^ חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 18), התשע"ח-2018, main.knesset.gov.il
  34. ^ דבר ראשון, ‏אושר סופית: איסור לסירוב לתת משכנתא לאדם עם מוגבלות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 ביולי 2018
  35. ^ חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 8), התשע"ח-2018, main.knesset.gov.il
  36. ^ חוק אומנה לילדים (תיקון), התשע"ו-2016, main.knesset.gov.il
  37. ^ חברת הכנסת קארין אלהרר - פרטים אישיים, m.knesset.gov.il