משתמש:Zofthej/קהילת יהודי בורשטין

העיר בורשטין היא עיר במערב אוקראינה, במחוז איוונו-פרנקיבסק. היא ממוקמת צפונית לעיר האליץ' וכ-60 ק"מ דרומית-מזרחית ללבוב. פירוש שמה של העיר באוקראינית הוא "ענבר". (דרוש מקור) אזכורה הראשון של העיר הוא משנת 1596, במסמכי תיעוד של העיר הסמוכה האליץ', בהם כונתה "נובה סלו" (Nove Selo), "כפר חדש" באוקראינית, ובהם מצוין שתאריך ייסודה של העיר היה בשנת 1554. (דרוש מקור) בורשטין הייתה כל ימיה עיירה קטנה ורק בתקופה הסובייטית החלה להתפתח ולגדול עד להגדרתה באופן רשמי כעיר בשנת 1994. שורשי הקהילה היהודית בעיירה חוזרים עד המאה ה-17, עת הייתה העיירה בשטחי ממלכת פולין ויהודים היגרו והתיישבו בכל שטחי הממלכה.

היסטוריה

התחלות הקהילה היהודית

התיעוד הראשון לנוכחות יהודית בעיירה בבורשטין הוא מהמחצית הראשונה של המאה ה-17. בראשית המאה ה-18 התארגנה בעיר קהילה עצמאית, קודש בה בית עלמין, וכעבור מספר שנים נבנה במקום בית כנסת. באותה תקופה גם נוסד בית הקברות בעיירה, אך הקבר העתיק ביותר המתועד בבית הקברות הוא רק משנת 1815.

חלוקת פולין ותקופת השלטון האוסטרו-הונגרי (1772-1918)

(אפשר לחלק תקופה זו לעוד הרבה תתי-תקופות כי המעמד של גליציה השתנה פעמים רבות בתקופה הזאת)

תחילת השלטון הסובייטי (1939-1941)

עם כיבוש האזור בידי הצבא האדום בספטמבר 1939, הולאמו עסקי היהודים בעיר, והוגלו ממנה פעילי המפלגות ותנועות הנוער הציוניות.

בשנת ??? העיירה הפכה למוקד חשוב של החסידויות מבית סטרטין, כאשר האדמו"ר רבי נחום ברנדויין השתקע בעיירה וייסד בה את החסידות שנקראה על שמה, חסידות בורשטין. בעיירה הייתה גם נוכחות של חסידויות אחרות, כמו בעלז וטשורטקוב.

בשנת 1898 הוקם בעיר בית ספר יהודי מיסוד קרן הברון הירש, ובשנת 1909 הוקם בה בית ספר עברי. בסוף המאה ה-19 הוקם בעיר איגוד חובבי ציון.

במהלך מלחמת העולם הראשונה נמלטו מהעיר רבים מיהודיה, בשל חשש מגייסות הרוסים, ויהודי העיר הנותרים נפגעו מפרעות החיילים הרוסים, ולאחר מכן הקוזקים. כמו כן, רבים מבתי העיר נשרפו, ובשנת 1918 פרצו בה מגיפות שהפילו חללים רבים. לאחר תום המלחמה, נרצחו בעיר 11 יהודים בעת פרעות פטליורה. בעקבות מאורעות אלו עזבו את העיר רבים מיהודיה.

בסיוע יוצאי העיר בארצות הברית ומוסדות עזרה הדדית, השתקמה הקהילה בעיר. בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20 הוקמו בעיר סניפי המזרחי והרוויזיוניסטים, ופעלו בה תנועות הנוער גורדוניה, בית"ר והנוער הציוני.

בין מלחמות העולם נמנו בבורשטין כ-1,800 יהודים, למעלה ממחצית מסך תושביה באותה עת.

בתקופת שואה (1941-1944)

לאחר פלישת הגרמנים ובעלות בריתם לברית המועצות במבצע ברברוסה ביוני 1941, כבשו את העיר כוחות של צבא הונגריה. באוגוסט 1941 עברה העיר לשלטון גרמני. בתקופת הביניים ערכו תושבי המקום האוקראינים פרעות ביהודי העיר.

באוגוסט 1941 הוקם בעיר יודנרט, בראשות ליפא שומר, אשר נדרש להעביר לגרמנים תשלום כופר גבוה וחפצי ערך. בספטמבר 1941 צוו יהודי העיר לעבור לגטו, תוך שנאסר עליהם ללכת על מדרכות העיר, והם חויבו בענידת סרט עם מגן דוד על זרועם. כמו כן, יהודי העיר נלקחו לעבודות כפייה, שבמהלכן מתו עשרות. בחורף 1942-1941 מתו רבים מיהודי העיר כתוצאה מרעב. קבוצות צעירים מהעיר שניסו להימלט לרומניה נתפסו ברובן, ונרצחו.

בסתיו 1942 הועברו יהודי העיר לגטו רוהטין ולבוקאצ'יבצי, שם נרצחו במקום או הועברו למחנה ההשמדה בלז'ץ. שוטרים גרמנים ואוקראינים, בסיוע איכרים מקומיים, ערכו מצוד אחר יהודים שניסו להימלט ליערות הסביבה.

ביער סמוך לעיר פעלה קבוצת פרטיזנים, שחלקם היו יהודים מהעיר, אשר אחת מפעולותיה הייתה מתקפה על תחנת המשטרה בבורשטין והוצאת נשק מהמקום.

הקהילה היהודית אחרי השואה

לאחר שחרור העיר בידי הצבא האדום ב-27 ביולי 1944 נמצאו בה 13 יהודים שהסתתרו. בתי הכנסת של העיר הוסבו בשנות החמישים למחסני תבואה.

בבורשטין קיים בית עלמין יהודי שנוסד במאה ה-18, והוא השריד האחרון לקיומה של הקהילה היהודית בעיר. ככל הידוע, הקבורה האחרונה בו הייתה ב-1940.

חסידות בורשטין

חסידות בורשטין היא חסידות-בת של שושלת סטרטין, שנוסדה על ידי רבי יהודה צבי ברנדויין, אחד מתלמידיו של "השרף", רבי אורי מסטרליסק. החסידות שנקראה על שם העיירה נוסדה על ידי נכדו של רבי יהודה צבי, רבי נחום מבורשטין, שקבע את מושבו בעיירה בתחילת תקופתו כאדמו"ר. צאצאיו שימרו את שם החסידות שעמדו בראשה שנקראה על שם העיירה. שושלת החסידות התפתחה כדהלן:

• רבי נחום ברנדויין, התחיל לשמש באדמו"רות בבורשטין אך לאחר כמה שנים עבר לשמש בעיר סטניסלב.
  • רבי אליעזר (ברנדויין) מבורשטין-סטניסלב, בנו של רבי נחום, כונה גם "הצדיק מבורשטין". כיהן באדמו"רות בסטניסלב עד למותו במחנה ריכוז בשנת 1943.
    • רבי משה (ברנדויין) מבורשטין, בנו של רבי אליעזר. התחיל לכהן באדמו"רות עוד בחיי אביו. על אף שגם הוא כונה "האדמו"ר מבורשטין", גם הוא כיהן בפועל באדמו"רות בסטניסלב. עם הגעת הנאצים לגליציה, הוא הועבר יחד עם כל יהודי העיר בורשטין לגטו סטניסלב. נחנק למוות בשנת 1942.
  • רבי יצחק אייזיק מנחם אייכנשטיין, חתנו של רבי נחום ונצר לשושלת חסידות זידיטשוב, כיהן באדמו"רות תחת השם "האדמו"ר מפודהייץ". צאצאיו המשיכו לכהן כאדמו"רים תחת השם "חסידות פודהייץ-בורשטין". רבי יצחק אייזיק מנחם וצאצאיו נהגו בחסידות על פי מנהגי שושלת זידיטשוב.
    • רבי שלמה יעקב זיידא אייכנשטיין, בנו של רבי יצחק אייזיק מנחם. נולד בבורשטין ועוד שם כיהן כאדמו"ר מפודהייץ-בורשטין. היגר לאמריקה על מנת לכהן ברבנות הוואנה אך יהודי המקום לא היו חרדים ועל כן היגר לניו יורק, שם פתח בית מדרש תחת השם "בורשטין". משפחתו נרצחה בשואה. לאחר המלחמה התחתן בשנית ונולדו לו שני בנים. סיפור חייו יצא לאור בספר שנקרא "צדיק מה פעל".
      • רבי דוד אייכנשטיין, בנו של רבי שלמה יעקב זיידא, מכהן כיום כאדמו"ר של חסידות בורשטין. מקום מגוריו ומרכז החסידות נמצאים בשכונת בורו פארק בברוקלין שבניו יורק.

אישים בולטים

• מרדכי זיסקינד סג"ל לאנדא (1784-1855), אדמו"ר חסידי ומתלמידיו של רבי אורי מסטרליסק. התיישב בבורשטין לאחר נישואיו לבתו של רב ואב"ד העיירה דאז, רבי אברהם יוסף תאומים. לאחר מותו של חותנו בשנת 1825, כיהן כרב העיירה במשך כמה שנים אך לאחר זמן עבר לכהן ברבנות בעיר סטניסלב. אחד מבניו, רבי מאיר סג"ל לאנדא, שימש גם כן כרב בבורשטין.
• רבי נחום ברנדויין (1847-1915), נכדו של רבי יהודה צבי ברנדויין, מייסד חסידות סטרטין. כונה "האדמו"ר מבורשטיין" לאחר שקבע בעיירה את מושבו לכמה שנים. ידוע בחיבוריו החסידיים: אמרי טוב על התורה, אמרי רצון על מסורת בראשית, אמרי ברכה על אגדות חז"ל ואמרי חיים על תרי"ג מצוות. עוד מתורותיו יצאו לאור על ידי נכדו שלמה יעקב זיידא בספר "שמע יעקב". בשנת 1913 עבר לעיר סטניסלב (היום איוואנו-פרנקיווסק), שם שימש הוא ובניו באדמו"רות עד השואה. השם "חסידות בורשטיין" נשמר כשם השושלת בקרב צאצאיו עד היום.
• אדוורד ריטנר (1845-1899), משפטן פולני חשוב ופרופסור למשפטים באוניברסיטת לבוב, בה כיהן גם כרקטור האוניברסיטה. היה מעורב גם בפוליטיקה וכיהן חבר בפרלמנט הגליצאי וכשר ???. נולד להורים יהודים בעיירה בורשטין, אך הומר לנצרות קתולית בינקותו. בנו היה המחזאי, סופר ומבקר הספרות הפולני-אוסטרי, טדאוש ריטנר.
• לודוויק פינקל (1854-1930), היסטוריון חשוב בתחום ההיסטוריה של פולין. היה פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת לבוב וכיהן בה גם כרקטור. נולד להורים יהודים בעיירה בורשטין, אך הומר לנצרות קתולית בינקותו.
• דבורה פוגל (1902-1942), מסאית ומשוררת ביידיש, ילידת בורשטין. אביה, אנשל פוגל, היה מנהל בית הספר "הברון הירש" בעיירה.

מקורות

• קאנץ, ש., ספר בורשטין, מסדרת: ספרי זכרון לקהלות הגולה, הוצאת "אנציקלופדיה של גלויות", ירושלים/תל אביב, תש"ך-1960.
• https://archive.jpr.org.uk/download?id=3047, https://archive.jpr.org.uk/object-ukr24
• http://jgaliciabukovina.net/he/110683/community/burshtyn
• https://rohatynjewishheritage.org/en/history/jewish-population/