מת'וד מן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מת'וד מן
מת'וד מן
לידה 2 במרץ 1971 (בן 47)
המפסטד, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה קליפורד סמית'
מוקד פעילות סטטן איילנד, ניו יורק
שנות פעילות 1993 - היום
סוגה ראפ/היפ הופ
עיסוק מוזיקאי, ראפר, זמר, שחקן טלוויזיה, פזמונאי, מפיק מוזיקלי, שחקן קולנוע, מפיק טלוויזיה, תסריטאי, מחבר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דף ג'אם
smithgarrproductions.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אמן ההיפ הופ מת'וד מן מתכונן לצלילת במה בהופעה במרכז קומקסט, מסצ'וסטס.

קליפורד סמית'אנגלית: Clifford smith;‏ נולד ב-2 במרץ 1971 בסטטן איילנד, ניו יורק), המוכר יותר בשם הבמה שלו מת'וד מן (Method man), הוא כוכב היפ הופ, מפיק מוזיקלי, שחקן קולנוע, חבר בלהקת הוו טאנג קלאן וחלק מהצמד רדמן ומת'וד מן. שמו לקוח מהסרט "המתאגרף הצעיר וחסר הפחד" ("The fearless young boxer") בו הדמות הראשית נקראה מת'וד מן (מלשון מתודה). מת'וד הוא אף ביטוי סלנג ידוע בסטטן איילנד לסם המריחואנה. מת'וד מן זכה בגראמי ב-1996 בקטגורית הופעת הראפ הטובה ביותר (Best Rap Performance by a Duo or Group) על השיר יו אר אול איי ניד (You're all I Need - את כל מה שאני צריך) עם מרי ג'יי בלייג'.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מת'וד מן, הידוע גם בכינוייו האחרים כג'וני בלייז (Johnny blaze), "ריאת הברזל" (The iron lung), "לונג ג'ון סילבר" (The long jhon silver), או "הוט ניקסון" (Hot nixon), גדל בסטטן איילנד שבניו יורק לאבא עבריין מלונג איילנד ואמא מסטטן איילנד, שם הכיר את חברי להקת הוו טאנג קלאן והפך לחלק ממנה. הוא נשר מהתיכון והחל להשתמש ולמכור סמים בגיל צעיר. פריצתו המקצועית הגיעה רק עם הפיכתו לכוכב הראשי של להקת הוו טאנג קלאן. כיום מתגורר מת'וד מן בסטטן איילנד, הוא נשוי ויש לו שני ילדים מאשתו.

אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיקאל (Tical)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מת'וד מן היה חבר הלהקה הבולט בוו טאנג קלאן עת פרצה הלהקה לתודעת הקהל. באלבום הבכורה של הלהקה, אנטר דה וו טאנג 36 צ'יימברס (Enter the wu tang 36 chambers) הופיע שיר סולו אותו ביצע מת'וד מן והקרוי גם על שמו (M.E.T.H.O.D Man). רק לו ולג'יזה יש קטעי סולו באלבום. על פי החוזה של חברי הוו טאנג קלאן, רשאים חברי הלהקה לחתום עם איזו חברת תקליטים שהם חפצים על חוזה לאלבום סולו. מת'וד מן חתם בלייבל הגדול בתעשייה דף ג'אם והוציא את האלבום טיקאל (Tical) ב-15 בנובמבר 1994. האלבום כולו הופק על ידי ריזה מהוו טאנג. המילה "טיקאל" היא מילה שמת'וד מן המציא וכל הנראה פירושה הוא עישון סמים. האלבום נחל הצלחה רבה והגיע למעמד של פלטינה. הסינגל All I Need מתוכו זכה בגראמי לשנת 1996. באותה תקופה החל מת'וד מן לקבל מעמד של כוכב וזכה להתארח באלבומו הכפול של טופאק All Eyez on Me, כמו כן היה האמן היחיד שזכה להתארח באלבום הבכורה של הנוטוריוס בי. איי. ג'י.  "Ready to Die".

טיקאל 2000: ג'אדג'מנט דיי(Tical 2000: Judgement Day)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור הצלחתו הגדולה של אלבומם השני של הוו טאנג קלאן, וו טאנג פוראבר (Wu tang forever) שיצא ב-3 ביוני 1997, החליט מת'וד מן למנף את ההצלחה והוציא ב-17 בנובמבר 1998 את אלבומו השני "טיקאל 2000: ג'אדג'מנט דיי" (יום הדין). האלבום הגיע למקום השני במכירות במצעד הבילבורד ולמעמד של אלבום פלטינה. האלבום הושפע מאוד מחזונות אפוקליפטים על המילניום. באלבום התארחו חבריו לוו טאנג קלאן וכן גם רדמן. בנוסף, מתארחים באלבום כריס רוק, דונלד טראמפ, ג'נט ג'קסון, ליסה לפט איי לופז ועוד.

טיקאל 0: דה פריקוול (Tical 0:the Prequel)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין אלבומו השני לשלישי, השתתף מת'וד מן בשני אלבומים של הוו טאנג קלאן (דה דאבל-יו ו-איירון פלאג) שיצאו בסמיכות קרובה יחסית, וכן באלבום משותף לו ולראפר רדמן מניו ג'רזי שנקרא בלאקאאוט (Blackout). ב-18 במאי 2004, הוציא מת'וד מן את "טיקאל 0:דה פריקוואל" (Prequel- קטע ספרותי או דרמטי שעלילתו קודמת לזו של יצירה אחרת). האלבום נחל הצלחה מסחרית, הגיע למעמד פלטינה וכן היה במקום השני במצעד המכירות של הבילבורד. למרות הצלחתו המסחרית לדעת מעריצים שונים האלבום נטה יותר מדי לכיוון המיינסטרים ואבדה בו נטייתו היחסית של מת'וד מן להארדקור ראפ וחיספוס. כך למשל נטלו חלק באלבום אמני מיינסטרים מוכרים כגון מיסי אליוט וסנופ דוג. בניגוד לשני האלבומים הקודמים שהופקו בעיקרם על ידי ריזה ומפיקים מהוו טאנג קילר ביז (Wu tang killer beez), הופק האלבום הנוכחי בידי מפיקים רבים למדי, דבר שגרם לו להישמע "פופי" יותר מקודמיו. אחד מהמפיקים באלבום, פאף דדי, הואשם אחר כך בידי מת'וד מן בתוצאה הסופית של האלבום, שלא הייתה לרוחו. מהאלבום יצא סינגל מצליח אחד בלבד בשם וואטס' הפנינין (What's Happenin') עם באסטה ריימס.

4:21 דה דיי אפטר (the day after 4:21)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 באוגוסט 2006, הוציא מת'וד מן את אלבומו הרביעי "4:21 דה דיי אפטר" (The day after - היום שאחרי). האלבום, כשל מסחרית בהשוואה לקודמיו והיה אלבומו הראשון של מת'וד מן שלא זכה להיכלל בחמישייה הפותחת של מצעד הבילבורד. למרות כשלונו המסחרי זכה האלבום לביקורות חיוביות מידי מעריציו של האמן ומידי מבקרי המוזיקה, שכן נראה שמת'וד מן שב לעשות הארדקור היפ-הופ. על פי מת'וד מן, שם האלבום נובע מכך שה-20 ל-4 (אפריל) הוא יום המריחואנה הבינלאומי וביום שלאחריו, רואים דברים באופן ברור יותר. באוגוסט 2007 הודיע מת'וד מן על עבודה על אלבום חדש שיקרא "קריסטל מת'וד" (Crystal method).

עם הוו טאנג קלאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מת'וד מן לקח חלק בכל אלבומי הוו טאנג קלאן:

הוא נחשב לכוכבה הגדול של הלהקה ומבין חברי ההרכב זכה להצלחה האישית הרבה ביותר. באלבום הבכורה של הלהקה יש סינגל על שמו (M.E.T.H.O.D Man). הסינגל דורג על ידי מגזין הסורס לאחד מ-100 שירי ההיפ הופ הגדולים בכל הזמנים. מת'וד נהג להתבטא בפומבי כנגד מנהליה החדשים של ההרכב, אולי גרנט ומיטשל דיגס. לדעתו, השניים מסחרו את הלהקה ופגמו בצביונה המחתרתי בפעולות כמו השקת קו הלבשה של הלהקה שכונה " וו וור" (Wu wear).

שיתוף הפעולה עם רדמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מת'וד הכיר את הראפר רדמן מאז שהיו ילדים (למרות שרדמן במקור מניו ג'רזי) והיכרות מחודשת ביניהם נעשתה במקרה באולפן של טופאק בשנת 1995. שניהם חתומים בחברת התקליטים דף ג'אם. שיתוף הפעולה המקצועי הראשון בין השניים נעשה בהקלטת הסינגל האו היי (How high- כמה גבוה/מסטול). הצמד השתתף יחד עם זמר הראפ יחד עם DMX בסיבוב הופעותיו של ג'יי זי, "הרד נוק לייף" (Hard Knock Life Tour), ובמהלך תקופה זו המשיך להקליט עד להוצאת האלבום בלאק-אאוט (Blackout) ב-28 בספטמבר 1999, אף הוא הגיע למעמד פלטינה. שיתוף הפעולה בין השניים נמשך בסרט בכיכובם, "קיץ אחד של סוטול" (How high) שזכה לאהדת מעריצי הצמד. בשנת 2009 יצא אלבום שני לצמד תחת השם "בלאק-אאוט 2". לצמד הייתה אף סדרת טלוויזיה ברשת פוקס בשם מת'וד ורד. הסדרה לא זכתה להצלחה רבה ושני כוכביה הודו כי לא היו מרוצים מעריכתה ומהתוצאה הסופית על המסך.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]