משה זרטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מ. ז. טל)
משה זרטל
הוועידה העולמית הראשונה של מפ"ם, 1948; זרטל שלישי משמאל
הוועידה העולמית הראשונה של מפ"ם, 1948; זרטל שלישי משמאל
לידה 27 בפברואר 1909
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 במרץ 1993 (בגיל 84)
עין שמר, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משה (מְיֶיטֶק) זֶרטָל (זילברטל) (27 בפברואר 190912 במרץ 1993) היה ממנהיגי "השומר הצעיר" בוורשה ובארץ ישראל, מבקר ספרות, עיתונאי ועורך. איש קיבוץ עין שמר מעלייתו לארץ ועד מותו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרטל נולד בשם מייטק (משה) זילברטל בשנת 1909 בעיר ורשה שבפולין. קיבל חינוך עברי וכללי, ולמד באוניברסיטת ורשה. משנת 1919 היה פעיל תנועת הנוער הציונית הסוציאליסטית "השומר הצעיר" בעירו. כתב בעיתוני התנועה ובעיתונות העברית והפולנית.

בשנת 1932 עלה לארץ ישראל והיה לחבר קיבוץ עין שמר. בעת מלחמת העולם השנייה התנדב לשורות הבריגדה היהודית. את יומנו ורשימותיו במלחמה פרסם בספר "דרכים ופגישות" (1947). מילא תפקידים מרכזיים בקיבוץ הארצי והיה מפעילי מפ"ם. בראשית שנות ה-50 כיהן כמזכיר קיבוץ עין שמר.[1]

במקביל המשיך לפרסם ביקורת ספרות. עוד מימיו הראשונים של העיתון "על המשמר" היה ממשתתפיו הקבועים.

זרטל נפטר בקיבוצו בשנת 1993.

בנו אדם זרטל היה ארכאולוג, פרופסור לארכאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה (בנו של אדם, אמרי זרטל, הוא מעצב גרפי ומעצב עטיפות ספרים בעל שם).[2] בתו עדית זרטל (נולדה ב-1945) היא היסטוריונית החוקרת את השואה, הציונות ומדינת ישראל, מרצה בכירה להיסטוריה בבית הספר לממשל שבמרכז הבינתחומי הרצליה וכן עיתונאית לשעבר.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו של משה זרטל בבית הקברות בקיבוץ עין שמר

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מ’ זילברטל, במחיצתו של יאנוש קורצ’אק: (פרקי זכרונות), מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר (ספרית פועלים: 'דורון'), 1944. (מהדורה ב מורחבת: מרחביה: ספרית פועלים, 1962.)
  • משה זילברטל, דרכים ופגישות, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר (ספרית פועלים: 'לכל'), 1947. (דפי יומן ורשימות חייל בחטיבה היהודית הלוחמת)
  • משה זילברטל, "תנועתנו בימים אלה", מרחביה: השומר הצעיר, 1950. (חוברת)
  • משה זרטל, אמנים יהודים: חיים יהודיים, מרחביה: ספרית פועלים ('השכלה וחנוך') בשיתוף קרן וינפר-מורגנשטרן, תש"ל 1970.[3]
  • משה זרטל, קן נעורים: פרקי השומר-הצעיר בוארשה, 1913–1943, תל אביב: ספרית פועלים; מורשת - בית עדות על שם מרדכי אנילביץ, תש"ם 1980.

בעריכתו ובהשתתפותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה זילברטל (עורך), החינוך השומרי: קובץ חינוכי של השומר הצעיר 1938-1913, ורשה: הוצאת ההנהגה העליונה להסתדרות השומר הצעיר העולמית, תרצ"ט 1939.
  • משה זילברטל (עורך), ברית המועצות; תרגום: ל. אדיב [אחרים], מהדורה ב, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1941. (קובץ ובו ארבעה מדורים: "כבלים"; "מהפכה"; "ששית עולם סוציאליסטית"; "בהגנה")
  • עזריאל אוכמני, משה זרטל (עורכים), אנשים ושורשים: סיפורו של קיבוץ ... תרפ"ז-תשכ"ז – 40 שנה להתיישבות, עין שמר: [חמו"ל, תשכ"ז].
  • איגנץ (יצחק) פלגי, אנחנו: קובץ רישומים, קיבוץ השומר הצעיר עין שמר 1927–1977; הקדמה: משה זרטל, תל אביב: ספרית פועלים וקיבוץ עין שמר, תשל"ז.
  • נתן רפופורט, אנדרטות ופסלים; ערך: צבי זהר; מבואות: מרסל ז'ימון (אנ'), משה זרטל, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר (ספרית פועלים: 'המדור לאמנות'), 1958.

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'יאנוש קורצ’אק, במלאת 100 שנים להולדתו', בתפוצות הגולה יט, 85–86 (1978) 159-163.
  • 'לשון הבמה של אברהם שלונסקי', מאזנים מד (תשל"ז), 131–138.
  • 'בטרם', בתוך: יוסף שמיר (עורך), השומר הצעיר בפולין 1913–1950: קובץ מסות ותעודות, גבעת חביבה: מתח; ספרית פועלים, תשנ"א 1991, עמ' 52–66.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Joel Beinin, The Dispersion of Egyptian Jewry: Culture, Politics, and the Formation of a Modern Diaspora, Berkeley: University of California Press ('Contraversions'), 1998, p. 134.
  2. ^ לי רמון, גלריה "מרכז הקצה", אמרי מעצב ספרים, 29 במאי 2010.
  3. ^ ביקורות: ד. סלומון, עוד ספר על אמנות, מעריב, 23 באוקטובר 1970; אליהו אגרס, יהדות בתמונות, דבר, 13 בנובמבר 1970.