נאות סיני

נאות סיני הייתה התנחלות בחבל ימית שבחצי האי סיני, אשר ננטשה עם פינוי חצי האי סיני בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים. ההתנחלות הייתה ממוקמת חמישה קילומטרים צפונית מזרחית לעיר אל עריש.

נאות סיני הוקמה כהאחזות הנח"ל נח"ל סיני בדצמבר-1967 ואוזרחה כמושב על ידי חברי תנועת חרות-בית"ר ביוני 1972. חברי המושב התפרנסו מחקלאות, ומהפעלת מכבסה גדולה ששירתה את חיילי צה"ל בסיני. בתחילת 1978 הצטרף מנחם בגין באופן סמלי כחבר למושב.

פרשת פינוי גן הירק

"גן הירק" של נאות סיני היה שטח חקלאי של כ- 2000 דונם שלא היה בתחום נאות סיני אך תושביו עיבדו אותו. שטח זה היה במרחק ניכר מן היישוב וממוקם דרומית מערבית למושב, כך שהשטח היה בצד המצרי בקו הנסיגה הראשון, קו אל עריש - ראס מוחמד וצריך היה למוסרו למצרים. גן הירק היה השטח הראשון השייך לחבל ימית שפונה והוא הפך לאבן בוחן ביחסי הכוחות בין ממשלת ישראל לבין מתנגדי הנסיגה. ב-20 במאי 1979 התבצרו בגן הירק תושבי היישוב ומתנגדים מאורגנים נגד הפינוי. במקום התפתח עימות בין המתבצרים לצה"ל, ומספר חיילים נפגעו. בין המשתתפים במחאה נגד פינוי נאות סיני הייתה מזל כהן, צעירה מבת-ים, אשר זכתה לכינוי "מזל היורקת" לאחר שירקה בפניו של שר הביטחון דאז, עזר ויצמן. לאחר משא ומתן ולאחר שבגין הבטיח כי יעלה את נושא היישובים בדיונים עם סאדאת, פינו את גן הירק ב-24 במאי 1979. תאריך זה מסמל את תחילת פינוי ההתנחלויות בסיני. בניגוד למדיניות ביישובים אחרים בפתחת רפיח, המבנים בנאות סיני לא נהרסו אלא הועברו בשלמותם למצרים.

סמוך למושב הוקם מעבר גבול זמני "נאות סיני" אשר הועתק לרפיח ב-1982.

היישוב חד נס ברמת הגולן, שבהכנות להקמתו החלו ב-1982, היה אמור לקלוט חלק ממפוני נאות סיני. שם המושב הוא ראשי תיבות של שלושה יישובים שננטשו בסיני: חרובית, דקלה ונאות סיני. לבסוף לא היו מפוני נאות סיני בין ראשוני חד נס.