תלמי יוסף (סיני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

תַּלְמי יוסף היה מושב ישראל בחצי האי סיני. המושב, שהיה ממוקם בפתחת רפיח, סמוך לעיר ימית פונה בשנת 1982 עקב חתימת הסכמי קמפ דייוויד. המושב נקרא על שם יוסף ויץ.

ההקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב הוקם בשנת 1977 על ידי גרעין התיישבותי שכלל עולים מארצות הברית ומדרום אפריקה בעזרת תנועת האיחוד החקלאי. המושב נקרא על שם יוסף ויץ שהיה מראשי קרן קיימת לישראל וממנהלי מינהל מקרקעי ישראל. בשונה מנקודת התיישבות אחרות, כל משפחה מגרעין המתיישבים נדרשה לשלם עלוייות הקמה בסך 15 אלף דולר, בין היתר בשל הרחבת בית המגורים של כל משפחה ל-108 מ"ר[1][2][3]. מכיוון שהמושב התבסס על חקלאות, נשלחו העולים שבאו להקים את היישוב לאולפן צוחר שבחבל הבשור, ולהכשרה חקלאית בשדה ניצן שגם חבריו היו עולים אנגלו-סקסים[4]. במקביל הכינה קרן קיימת לישראל 1,000 דונם חממות עבור המושב. החממות יועדו בעיקר לגידול עגבניות, מנגו ואבוקדו[1][5].

ב-27 ביולי 1977 נערך טקס הנחה אבן פינה ליישוב. הטקס נערך בהשתתפות פרופסור רענן ויץ, בנו של יוסף ויץ שעל שמו נקרא היישוב, ראש תנועת האיחוד החקלאי שהקימה את היישוב, עמנואל פרידלנדר, נציגי צה"ל, הפדרציה הציונית של דרום אפריקה והמתיישבים[6].

למרות אי הבהירות באזור עקב השיחות בין ישראל למצרים שדנו בפינוי סיני, החליטה הממשלה בינואר 1978 להמשיך בעבודת הקמת היישוב[7]. בספטמבר של אותה השנה הצהירה הממשלה על פינוי ישובי ימית עקב החתימה על הסכמי קמפ דייוויד. גרעין המשפחות של היישוב, שמנה אז כבר כעשרות משפחות, 14 מהן מדרום אפריקה והשאר אנגלו-סכסיות, החליט לעזוב את האולפן בצוחר שם שהו ולעבור במהירות לביתם החדש במושב, זאת אף על פי שהמושב לא היה מחובר עדיין לרשתות המים, החשמל והביוב[5]. גם כחודשיים לאחר מכן התושבים נותרו ללא תשתיות[8].

בניית היישוב הייתה אמורה להסתיים כבר ביוני 1978 אך עקב עיכובים ופיגורים בבנייה בניית היישוב לא הושלמה במלואה עד לפינויו[2].

הפינוי והמעבר לחבל שלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, הייתה תלמי יוסף מהיישובים הראשונים שהגיעו לסיכום על מעבר משותף לחבל שלום אשר נמצא בסמוך לרצועת עזה וחצי האי סיני[9]. בפברואר 1980 החלה הממשלה בהקמת המושב החדש לו הוקצו 15,000 דונם[10][11]. רק המשפחות שהגיעו למושב בסיני לפני אוקטובר 1978 היו זכאיות לפיצויים[2]. הקמת המושב בחבל שלום הותנתה במציאת 30 משפחות המעוניינות לעבור אליו. גיוס מספר זה של מתיישבים נתקל בקשיים מפני שהזכאים לפיצויים נדרשו לותר על הפיצויים אם יבקשו לעבור למושב בחבל שלום[12][13].

בספטמבר 1981 פלשו משפחות של אנשי גוש אמונים ל-15 בתים שננטשו על ידי המשפחות שעברו ליישוב החדוש בחבל שלום. אנשי גוש אמונים נערכו למאבק בפינוי, ולפי טענתם הם הוזמנו למושב על ידי תושבי המושב הנותרים. המשפחות הובלו על ידי אורי אליצור[14]. הממשלה התלבטה אם לפנותן מיד או לחכות לפינוי הכללי של חבל ימית אך לא הצליחה להגיע לסיכום[15], לבסוף הוחלט לפנות את תלמי יוסף לאחר חג הפסח. בגלל קרבתה לגבול, תלמי יוסף הייתה לאחת מארבע נקודות מרכזיות בהן התרכזו מתנגדי הנסיגה מסיני יחד עם עצמונה (סיני), ימית וחצר אדר[16].

ב-4 במרץ 1982 פינה צה"ל 22 משפחות של המתנגדים שהתבצרו במקום, הפינוי נערך ללא אלימות[17], אולם המפונים שבו והתבצרו בו שוב. קבוצה של תשע נשים, בהובלת גאולה כהן עלתה ב-17 במרץ 1982 על גג של אחד הבתים[18] והתבצרה עליו במשך מספר שבועות במטרה למנוע את הנסיגה. ב-4 באפריל 1982 ניתק הצבא את החשמל והמים ל-14 המשפחות שנותרו במקום וגם לקבוצת הנשים שעדיין התבצרה על גג אחד הבתים[19]. ב-18 באפריל 1982 עדיין היו במושב 17 משפחות[20].

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תלמי יוסף

בשנת 1982 פונה המושב בחבל ימית למושב החדש שנקרא גם הוא תלמי יוסף. המושב החדש בחבל שלום קם והחל בגידול עגבניות לייצוא[21]. מספר משפחות של עולים בחרו לא לעבור למושב החדש ולחזור לארצות מוצאם[22].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 יובל גולן, גרעין מעולי ארה"ב עולה להתיישבות בשכניה, מעריב, 30 בדצמבר 1976
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 עזרא ינוב, בתלמי־יוסף הסכימו לעבור לפיתחת שלום, אך כתב־ויתור על פיצויים – מעורר מחלוקת, מעריב, 11 במרץ 1980
  3. ^ דני צדקוני, תלמי יוסף – יישוב חדש בפיתחת רפיח, דבר, 14 באוגוסט 1977
  4. ^ ראשוני קיבוץ חולית בפיתחה יתיישבו סמוך לחג הפסח, דבר, 20 במרץ 1977
  5. ^ 5.0 5.1 אהרן דולב, תלמי יוסף, מעריב, 1 באוקטובר 1978
  6. ^ דני צדקוני, הונחה אבן פינה למושב תלמי־יוסף בפיתחת רפיח, דבר, 28 ביולי 1977
  7. ^ הקק"ל תמשיך בהכשרת קרקע חקלאית באיזור הפיתחה, דבר, 9 בינואר 1978
  8. ^ פריאל ותלמי־יוסף עדיין בתנאי עראי, דבר, 19 בנובמבר 1978
  9. ^ דני צדקוני, אנשי ימית תובעים שהממשלה תשלם את שכר פרקליטיהם, דבר, 30 בדצמבר 1979
  10. ^ הוחל בבנייה ב־4 מושבים בפיתחת שלום, דבר, 25 בפברואר 1980
  11. ^ עזרא ינוב, אריק שרון: יוקמו עוד יישובים ברצועת עזה, מעריב, 4 ביוני 1980
  12. ^ עזרא ינוב, פילוג בין עניים לעשירים עלול למנוע הקמת מושב חדש של מפוני חבל ימית, מעריב, 21 בספטמבר 1980
  13. ^ מנחם גולן, קח את הכסף וברח, מעריב, 19 בדצמבר 1980
  14. ^ מתיישבי חבל ימית יקבלו עוד 700–400 אלף שקל מיקדמה אם יקדימו הפינוי, דבר, 11 בספטמבר 1981
  15. ^ השרים לא הגיעו לסיכום בעניין פינוי תלמי יוסף, מעריב, 9 באוקטובר 1981
  16. ^ דני צדקוני, מתנגדי הנסיגה יפונו מחבל ימית אחר הפסח, דבר, 5 באפריל 1982
  17. ^ צעיר שניסה לפרוץ את מחסום ארז ירה לעבר חיילים ו שוטרים, דבר, 5 במרץ 1982; המשך
  18. ^ דני צדקוני, מתנגדות הנסיגה "התנחלו" על גג, דבר, 18 במרץ 1982
  19. ^ דני צדקוני, מתנגדי הנסיגה נערכים לאפשרות שצה"ל יתחיל היום בפינוי ימית, דבר, 4 באפריל 1982
  20. ^ צה"ל ערוך, דבר, 19 באפריל 1982
  21. ^ אהרן פריאל, בחבל שלום מהמרים על עגבניות הזהב, מעריב, 22 באוקטובר 1982
  22. ^ מנחם גולן, "קח את הכסף וברח", מעריב, 19 בדצמבר 1980