נאות סיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נאות סיני (יישוב לשעבר)
מדינה ישראלישראל  ישראל
מחוז פתחת רפיח
נפה חבל ימית
שפה רשמית עברית
תאריך ייסוד 1967
סיבת נטישה הסכם השלום בין ישראל למצרים
תאריך נטישה 1982
דת יהדות
קואורדינטות 31°09′07″N 33°51′13″E / 31.151944444444°N 33.853611111111°E / 31.151944444444; 33.853611111111 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נאות סיני הייתה התנחלות, היאחזות נח"ל ומושב לשעבר בחבל ימית שבחצי האי סיני חמישה קילומטרים צפונית מזרחית לעיר אל עריש. המקום נעזב עם פינוי חצי האי סיני בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים.

היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאות סיני הוקמה כהיאחזות נח"ל בשם "נח"ל סיני" בדצמבר 1967[1], בתחנת ניסיונות חקלאיים מצרית, כ-6 קילומטר דרומית מאל עריש. ההיאחזות אוזרחה כמושב על ידי חברי תנועת חרות-בית"ר ביוני 1972 בטקס בהשתתפות מנחם בגין ואריאל שרון[2][3]. חברי המושב התפרנסו מחקלאות, ומהפעלת מכבסה גדולה ליד צומת אל-עריש ששירתה את חיילי צה"ל בסיני[4][5] ואף גופים מוסדיים רבים במרכז הארץ.[6]

בשנת 1975 הכשירה הקרן הקיימת שטח של 600 דונם צפונית מזרחית לאל עריש עבור יישוב הקבע של נחל סיני[7]. בספטמבר 1977 נחנך המושב במקומו החדש, בנוכחות ראש הממשלה, מנחם בגין[8]. האתר הזמני של המושב נותר בידי המושב כ"גן ירק". בתחילת 1978 הצטרף מנחם בגין באופן סמלי כחבר למושב[9]. לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצרים, נקבעה שישראל תיסוג מאל עריש כבר בשנת 1979. המצרים בקשו את פינוי נאות סיני, בעוד ישראל בקשה להשאיר בידיה את המכבסה וגן הירק. נשיא ארצות הברית, ג'ימי קארטר, קבע שהמושב לא יפונה, אך המכבסה וגן הירק יועברו למצרים[10]. גובשו הסדרים להמשך פעילות המכבסה על ידי אנשי נאות סיני, תחת אחריות מצרית, תוך הקלות בגישה למכבסה למספר מצומצם של עובדים[11], אולם ברגע האחרון הוסכם שהמכבסה תשאר בידי ישראל[12]. פועלים מאל עריש המשיכו לעבוד במכבסה גם לאחר הפינוי[13][14].

פרשת פינוי גן הירק[עריכת קוד מקור | עריכה]

"גן הירק" של נאות סיני היה שטח חקלאי של כ-2000 דונם שלא היה בתחום נאות סיני אך תושביו עיבדו אותו. שטח זה היה במרחק ניכר מן היישוב וממוקם דרומית מערבית למושב, כך שהשטח היה בצד המצרי בקו הנסיגה הראשון, קו אל עריש - ראס מוחמד וצריך היה למוסרו למצרים. גן הירק היה השטח הראשון השייך לחבל ימית שפונה והוא הפך לאבן בוחן ביחסי הכוחות בין ממשלת ישראל לבין מתנגדי הנסיגה מסיני. ב-20 במאי 1979 התבצרו בגן הירק תושבי היישוב ומתנגדים מאורגנים נגד הפינוי. בין המשתתפים במחאה נגד פינוי נאות סיני הייתה מזל כהן, צעירה מבת-ים, אשר זכתה לכינוי "מזל היורקת" לאחר שירקה בפניו של שר הביטחון דאז, עזר ויצמן[15].

ב-24 במאי 1979 הגיעו חיילי צה"ל לפנות את המתבצרים. במקום התפתח עימות בין המתבצרים לצה"ל, ומספר חיילים נפגעו. לאחר משא ומתן ולאחר שיגאל ידין הבטיח שבגין יעלה את נושא היישובים בדיונים עם סאדאת המתבצרים התפנו[16].

באפריל 1980 נפתח בבית משפט צבאי משפטם של 18 נאשמים שהואשמו בהשתתפות בעימות בגן הירק. את התביעה הגיש אמנון סטרשנוב, התובע הצבאי הראשי[17]. תשעה מהנאשמים הודו מיד ונדונו לעונשים שונים של עד מאסר בפועל של שלושה חודשים[18]. תשעה אחרים כפרו בהאשמות אך לבסוף הודו, לאחר שנתבקשו למנוע את המבוכה של העדת החיילים שנפגעו[19]. באוגוסט 1980 הם נדונו לעונשים שונים של מאסר על תנאי וקנסות[20]. לאחר מכן הומרו עונשי המאסר בעבודות לתועלת הציבור, על ידי מפקד רצועת עזה[21].

פינוי גן הירק מסמל את תחילת פינוי ההתנחלויות בסיני. בניגוד למדיניות ביישובים אחרים בפתחת רפיח, המבנים בנאות סיני לא נהרסו אלא הועברו בשלמותם למצרים.

פינוי המושב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום גן הירק, קיבל המושב 17 דונם של חממות[22]. בעקבות הפינוי, קיבלה כל אחת מ-19 המשפחות במושב פיצוי של כ-445,000 דולר[23]. באוגוסט 1985 קיבל אגודת המושב השיתופי פיצוי נוסף עבור גן הירק בהתאם לבוררות. כן נקבעו פיצויים עבור המכבסה[24], אולם דרישת המתיישבים לפיצויים על המוניטין של המכבסה לא נענתה[25]. בג"ץ קבע שהמתיישבים אינם חייבים לשלם למפרקים תשלום כלשהו עבור פירוק האגודה, שכן לא בגללם בוצע הפירוק[26].

היישוב חד נס ברמת הגולן היה אמור לקלוט חלק מתושבי נאות סיני, ברם לבסוף הוא הוקם ללא אף משפחה ממפוני סיני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יחיאל לימור, נח"ל סיני - האחזות בחווה המצרית באל־עריש, מעריב, 28 בדצמבר 1967
  2. ^ האחזות נח"ל סיני - חתאזרחה; נהפכה למושב שיתופי של תנועת בית"ר, מעריב, 19 ביוני 1972
  3. ^ מנחם תלמי, במבואות אל-עריש, מעריב, 17 במאי 1974; נח"ל סיני במבואות אל־עריש, מעריב, 17 במאי 1974
  4. ^ צה"ל יכבס את הכביסה שלו "בנחל סיני", דבר, 18 באוגוסט 1972
  5. ^ משולם עד, בנח"ל סיני אין עובדים למכבסה שהוקמה למענם, דבר, 22 באפריל 1974
    המכבסה באל עריש, דבר, 19 במאי 1974
  6. ^ דני צדקוני, מה נשמע במכבסה?, דבר, 29 ביוני 1980
  7. ^ עזרא ינוב, קק"ל השלימה הכנת תשתית לישוב החדש נחל סיני, מעריב, 20 באוגוסט 1975
  8. ^ רה"מ בחנוכת נאות סיני, דבר, 29 בספטמבר 1977
  9. ^ בגין מצטרף לנאות סיני, דבר, 8 בינואר 1978
  10. ^ אורי דן, המכבסה למצרים, המושב לישראל, מעריב, 29 בינואר 1979
  11. ^ קצין מצרי הציע לרכוש את המכבסה, מעריב, 20 במאי 1979
  12. ^ יעקב ארז, המכבסה נשארת בתחום ישראל, מעריב, 25 במאי 1979
  13. ^ עזרא ינוב, 20 פועלים מאל־עריש חזרו לעבודה במכבסה - בעיר נמשכות החגיגות, מעריב, 29 במאי 1979
  14. ^ עזרא ינוב, רוב הפועלים מאל־עריש מחדשים עבודתם במכבסה, מעריב, 31 במאי 1979
    עזרא ינוב, המצרים החרימו שי שניתן לעובדי המכבסה, מעריב, 24 באוגוסט 1979
  15. ^ עזרא ינוב, עזר וייצמן ספג יריקה בגן הירק וקריאות "בוגד" ו"סוכן מצרי", מעריב, 24 במאי 1979
  16. ^ מתיישבים בוכיים וחיילים מיוזעים שרו פעמיים התקוה - לאחר 4 הסתערויות על הבנין המבוצר, מעריב, 25 במאי 1979
  17. ^ דני צדקוני, נפתח משפט נאשמי גן הירק, דבר, 30 באפריל 1980
  18. ^ עזרא ינוב, שניים ממתפרעי גן הירק ישבו שלושה חודשים בכלא, מעריב, 15 במאי 1980
  19. ^ עזרא ינוב, התביעה לנאשמי גן הירק: "אל תסתתרו מאחורי הליכים", מעריב, 29 במאי 1980
  20. ^ נסתיים משפט גן הירק, דבר, 16 ביולי 1980
  21. ^ מאסרם של 4 מנידוני גן הירק הומר ב"עבודות לתועלת הציבור", דבר, 22 באוגוסט 1980
  22. ^ עזרא ינוב, מושב נאות סיני יקבל 17 דונם קרקע לחממות, מעריב, 10 ביולי 1979
  23. ^ 180 מליון דולר פיצויי הפינוי, מעריב, 18 בספטמבר 1984
  24. ^ 17 המשפחות מנאות סיני יקבלו 1/2 מליון דולר כל אחת, מעריב, 14 באוגוסט 1985
  25. ^ קללת הפיצוי, מעריב, 16 בינואר 1987
  26. ^ בג"ץ ביטל חוב של מפוני נאות סיני למפרקי אגודתם, מעריב, 27 במרץ 1990


Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.