אוגדה (יישוב)
 | |
| משק טיפוסי במושב אוגדה עם העלייה לקרקע בשנת 1975. בית מבטון דרוך ושני דונם בתי זכוכית בחלקה א' הצמודה לבית. | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מחוז | פתחת רפיח |
| נפה | חבל ימית |
| שפה רשמית | עברית |
| תאריך ייסוד | 1975 |
| סיבת נטישה | הסכם השלום בין ישראל למצרים |
| תאריך נטישה | 22 באפריל 1982 |
| דת | יהדות |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 220 (1982) |
| קואורדינטות | 31°11′12″N 34°13′10″E / 31.186766°N 34.219385°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
 | |
לצפייה בתצ"א של אוגדה במפות גוגל, הקישו כאן
אוגדה היה מושב עובדים של תנועת המושבים בחבל ימית שבצפון חצי האי סיני. הוא הוקם בשטח חולי הסמוך לצומת רפיח, כשישה קילומטרים ממערב לקו הגבול הבינלאומי (הקו הירוק) שבין מדינת ישראל למצרים וכעשרה קילומטרים מדרום לחוף הים, במקום שבו הוקמה בהמשך העיר ימית.
המושב נקרא על שם אוגדת הפלדה (אוגדה 84) שהייתה אוגדה צה"לית שלחמה במלחמת ששת הימים בצפון סיני בפיקודו של אלוף ישראל טל.[1][2]
המושב פונה ונהרס במסגרת פינוי חבל ימית והשבתו לידי המצרים כחלק מהסכם השלום בין ישראל למצרים.[3]
ליד המושב נמצאו מרבצי גז טבעי אשר הופקו בקידוח "שדות".
הקמת היישוב ואכלוסו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוגדה היה המושב השלישי שעלה על הקרקע בחבל ימית, בדצמבר 1975, לאחר שדות ונתיב העשרה. שש-עשרה המשפחות[4][5] הראשונות שהתיישבו במקום הורכבו מיוצאי קיבוצים, מושבים, ש"גויסו" (באמצעות מודעות בעיתונות מטעם תנועת המושבים) להתיישב במושב.
ב-31 ביוני 1975 עלו חמש משפחות למרכז הגושי אבשלום שליד שדות. משפחות אלה היו המייסדים שיועדו להקים את המושב. רעיון ההקמה הועלה בתנועת המושבים ששאפו ליישב ביישובים רבים את חבל שלום. בסוף אוגוסט 1975 הצטרפו עוד 3 משפחות.
בראשיתה, הייתה אוגדה מושבוץ (שילוב של מושב וקיבוץ)[דרושה הבהרה]. חברי המושב עבדו במשותף וגידלו עגבניות בבתי זכוכית במושב שדה ניצן כהכשרה לקראת העלייה למושב. חלקם עבדו בחולות אוגדה וגידלו 60 דונם תפוחי אדמה ובצל. בשלב המושבוץ כל משפחה קיבלה מהסוכנות היהודית דמי מחייה חודשיים, על סך 1,000 לירות.
ב-31 בינואר 1975 פרסם משרד השיכון את הפרוגרמה להקמת מושב אוגדה על בסיס תקציב 1975 שכללה:[6]
- מבני מגורים, 40 יחידות דיור מטיפוס אשטרום. כמו כן, כלל היישוב, בין היתר, מועדון, גן ילדים, מזכירות, מחסן נשק, מרפאה, צרכנייה ובית גנרטור חשמלי
באוקטובר 1975 העביר משרד השיכון למע"צ את כל האישורים והתקציב לסלילת הכבישים הפנימיים ביישוב וחיבורו לכביש היציאה ממושב שדות.[7]
כבר בדצמבר 1975 מבלי להמתין לאישורי הביטחון הנדרשים, עלתה הקבוצה ליישב את מושב אוגדה כשמצטרפים אליה 7 משפחות נוספות (סך הכול 16 משפחות), אלה הם משפחות "המייסדים".[8]
תוך חצי שנה הוקמו בתי הצמיחה מזכוכית למתיישבים. המשפחות החלו לגדל עגבניות ב-2 דונם בתי צמיחה מזכוכית, בעבודה עצמית. במקביל נבנה בכניסה למושב בית אריזה מרכזי בהשקעה גדולה למיון ואריזת העגבניות שהיו מיועדות לייצוא.
ביולי 1976 עלה גל המתיישבים השני – שכלל 15 משפחות.[8] כל מתיישב חדש קיבל דונם אחד של בית צמיחה[דרושה הבהרה] וממנו אמורה הייתה המשפחה להתקיים. בשנת 1977 עלה הגל השלישי שכלל 16 משפחות שהצטרפו לאוגדה.
בשנת 1977 הוגדלו אמצעי הייצור פעם נוספת לכולם: מבנה המשק המשפחתי כלל בחלקה א' שליד הבית 2 דונם בתי זכוכית, דונם בית רשת ודונם בית פלסטיק לגידול פרחים. בנוסף, החלו המתיישבים לעבד ולגדל גם בשטחים פתוחים שמחוץ לגדר המושב והתחילו להעסיק עובדים שכירים.
במאי 1980 התקבל אישור להגדיל את המושב בעוד 12 מבני מגורים ו-3 מקלטים.[9]
בשיא התפתחות המושב התגוררו בו 52 משפחות והוא השתרע על שטח של כ-630 דונם.[10][11]
אמצעי ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם העלייה על הקרקע בדצמבר 1975, קיבלה כל משפחה מהסוכנות היהודית בית בעל 3 חדרים, הול ומטבח בשטח של 68.6 מ"ר. בבניה מתועשת, שנבנה מבטון דרוך על ידי חברת אשטרום[12] ושני דונם בתי זכוכית לגידול עגבניות לייצוא בחלקה א' הצמודה לבתי המתיישבים. כל שלוש משפחות קיבלו טרקטור לביצוע העיבודים בתוך בתי הזכוכית ולהובלת התוצרת לבית האריזה המשותף של המושב.[13] בשנת 1979 הושלמו ה"פרצלציה" והתשתית לגידולי שדה בשטח פתוח, בחלקות שמחוץ לגדר המושב (חלקות ב' ו-ג'). שיווק התוצרת לייצוא התבצע על ידי אגרקסקו.
עסקית חברי המושב היו מאוגדים במסגרת שותפות שנקראה "אוגדה - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ".[14]
בית האריזה המשותף למיון ואריזת העגבניות לייצוא, הוקם בכניסה הצפונית של המושב פעל כחברה פרטית בשם בית אריזה א.י.ל. בע"מ (א.י.ל. = אוגדה ירקות לייצוא).[15]
חברי המושב גידלו בעיקר עגבניות לייצוא בבתי זכוכית ופרחים בבתי רשת וחממות מכוסות פלסטיק. הצלחתם הכלכלית עודדה הקמת יישובים נוספים בחבל ימית, כגון: ניר אברהם, תלמי יוסף, פריאל ואחרים.
חינוך וחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במושב הוקמו פעוטון לילדים עד גיל 3 ושני גני ילדים, לילדים מגיל 3 ועד גיל שש בפיקוח משרד החינוך. ילדי בתי הספר הוסעו לבית הספר האזורי שהוקם במרכז אבשלום בצמוד למושב שדות.
הפינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים מחברי המושב התנגדו לפנוי ויצאו להפגנות בצומת רפיח עם תושבי המושבים האחרים במטרה לעצור את הנסיגה מחבל ימית.[16] האומנית המקומית, יונה לוי גרוסמן אף פנתה לנשיא המדינה יצחק נבון בקריאה בתקשורת להפסקת ההסתה והדמוניזציה שנעשתה למתיישבי חבל ימית שנעשו לדבריה.
במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים, בו הוחלט על החזרת חצי האי סיני לידי מצרים, פונה המושב ב-22 באפריל 1982 ובתיו נהרסו.
רבים מחברי המושב הקימו את מושב עין הבשור שבמועצה האזורית אשכול ואת מושב נתיב העשרה במועצה האזורית חוף אשקלון.[17] בשלב הפינוי היו במושב רק 48 משפחות.[18] סכום הפיצויים שקבלה כל משפחה ממושב אוגדה עמד בממוצע על סך 433 אלף דולר.[19]
גלריית צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
גידול ירקות בבית זכוכית במושב אוגדה, חבל ימית -
בתים במושב אוגדה, 1977 -
קטיף מלפפונים שגודלו בהדליה בבית זכוכית, אוגדה 1979 -
בית הזכוכית מוכן לזריעת עגבניות, אוגדה 1977 -
אנדרטת אוגדת הפלדה -
יונה עם ענף שקד מעל חורבות העיר ימית. ציירה הציירת יונה לוי גרוסמן, שהייתה חברת מושב אוגדה
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פוצ'ו, אחרי במדבר, הוצאת שברק
- יחיאל אדמוני, עשור של שיקול דעת - ההתיישבות מעבר לקו הירוק 1967–1977, הוצאת הקבוץ המאוחד
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מושב אוגדה
מירה כץ תושבת נתיב העשרה בשיחה על החיים במושב., סרטון באתר יוטיוב (אורך: 7:08)- שרה אמבר - פרוייקט תיעוד מייסדים נתיב העשרה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 9:15)
- הקמת היישוב חרובית (תרס"ג) בסיני ופינוי היישוב אוגדה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 39:13)
- המפה הטופוגרפית של האזור נתיב-העשרה, אוגדה, תלמי-יוסף והסביבה, באתר ארכיון המדינה
- רשימת הפרסומים אודות מושב אוגדה, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מסמכים אודות מושב אוגדה בארכיון המדינה
- ההקמה והפינוי של חבל ימית, מספרת תמר שיף חברת מושב אוגדה, באתר הקשר הרב דורי
- ספר הטלפונים של חברי מושב אוגדה
סקירת עיתונות
- עזרא ינוב, קשה להיות מליונר מפונה, מעריב, 28 במרץ 1980
- פרי פז, מושב אוגדה עולה להתיישב בפתחת רפיח, דבר, 28 במאי 1975
- עזרא ינוב, מתיישבי אוגדה: "לא", נלך למושב חממות, מעריב, 19 באפריל 1979
- עזרא ינוב, הוקם עוד מאהל נח"ל ברפיח, מעריב, 10 בינואר 1975
- עזרא ינוב, להחיל ריבונות ישראל, החליטו ישובי קדמת סיני, מעריב, 3 בינואר 1978
- משולם עד, הוחל בהקמת הקיבוץ הראשון בפיתחה, דבר, 27 בפברואר 1975
- עזרא ינוב, השגשוג ברצועת עזה הוליד רגיעה, מעריב, 15 ביולי 1976
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ילקוט הפרסומים 2633, מ-10 ביוני 1980, עמוד 1819
- ^ קביעת שמות ליישובים חדשים מטעם הסוכנות היהודית, המחלקה להתיישבות חקלאית, מתאריך 30 באוגוסט 1973
- ^ ארכיון המדינה, מושב אוגדה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר-לשכת סגן שר החקלאות. פניית משפחה בנשא הפינוי
- ^ אודות | הגדת חבל ימית
- ^ עזרא ינוב, הוקם עוד מאהל נח"ל ברפיח, מעריב, 10 בינואר 1975
- ^ הפרוגרמה להקמת מושב אוגדה
- ^ מסמכים ממשרד השיכון והבינוי, הנוגעים לסלילת כבישים פנימיים במושב אוגדה
- ^ 1 2 תמר שרעבי (חברת מושב שדות), עשור לחבל ימית תשל"א - תשמ"א ההתיישבות בפתחת רפיח
- ^ אישור משרד השיכון להוספת 12 מבני מגורים ו-3 מקלטים במושב אוגדה
- ^ ארכיון המדינה, תוכנית מתאר מפורטת של מושב אוגדה וניר אברהם
- ^ ארכיון המדינה, מפה טופוגרפית 1:100,000 של אוגדה כולל מבני מגורים, חממות ובית האריזה המרכזי של המושב, נכון ל-28 בפברואר 1979
- ^ ארכיון המדינה, תיק מסמכים מתאריך 30/08/1973 עד תאריך 03/09/1979
- ^ ארכיון המדינה, פנייה למשרד השיכון מטעם תנועת המושבים לבניית מבני מגורים למתנדבים בגין עבודה עצמית של המתיישבים
- ^ ההתאגדות העסקית של חברי מושב אוגדה
- ^ בית אריזה א.י.ל. בע"מ
- ^ חיים נחשוני, זו דעתי, חלום הקסם ונזיד העדשים, עלי איתם, המנהל האזורי איתם, 1980, עמ' 16-17
- ^ הקמת היישוב חרובית (תרס"ג) בסיני ופינוי היישוב אוגדה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 39:13)
- ^ בית אריזה א.י.ל. בע"מ
- ^ מערכת מעריב, 180 מליון דולר פיצויי הפינוי, מעריב, 18 בספטמבר 1984
| ישובי סיני שפונו במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים או הסכמים אחרים | ||
|---|---|---|
| יישובי חבל ימית | אבשלום • אוגדה • דקלה • חולית • חרובית • חצר אדר • ימית • מחנה נורית • מעוז הים • נאות סיני • ניר אברהם • נתיב העשרה • פריאל • פרי גן • סופה • עצמונה • שדות • תלמי יוסף | |
| יישובי מרחב שלמה | אופירה • די זהב • נביעות • שלהבת • זהרון | |
| נוספים | קדש ברנע • נח"ל ים • נח"ל תרשיש | |