סופה (קיבוץ)

סופה
קיבוץ סופה.jpg
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית אשכול
גובה ממוצע[1] ‎85 מטר
תאריך ייסוד 1982
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1]
  - אוכלוסייה 227 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎5.1% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
8 מתוך 10
www.sufa.org.il/

סוּפָה הוא קיבוץ בחבל שלום, המשתייך לתק"ם.

קיבוץ סופה הוא קיבוץ מופרט בעל אופי חילוני וממוקם בחבל שלום בנגב המערבי והוא חלק מהמועצה האזורית אשכול הכוללת כ-37 יישובים.

הקיבוץ ממוקם במרחק של כ-25 דק' מאופקים, 35 דק' מנתיבות ואשקלון וכשעה מבאר שבע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של היישוב בהיאחזות נח"ל בשם "סוכות" שעלתה לקרקע בפתחת רפיח בשנת 1974.

אזרוח והפרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיאחזות אוזרחה ב-17 בינואר 1977[3], והייתה לקיבוץ יחיד בפתחה שהורכבה ממושבים[4]. בעקבות חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים בשנת 1982 הסכימו חברי הקיבוץ בלחץ תנועת האם, איחוד הקבוצות והקיבוצים, לעבור מחבל ימית לחבל שלום[5]. הבתים בפתחת שלום נבנו בשנת 1981, אך חברי הקיבוץ החליטו לעבור רק ממש לקראת פינוי סיני בשנת 1982, ובינתיים החלו לעבד את האדמות בפתחת שלום במקביל למגורים בסיני[6]. באותה תקופה היו בקיבוץ כ-75 חברים ומועמדים[7]. בינואר 1982 ציינו חמש שנים לקיבוץ ומסיבת פרידה מפתחת רפיח[8].

בשנת 2000 הופרט הקיבוץ והוגדר כקיבוץ מתחדש. בשנת 2017 פתח הקיבוץ את שעריו לקליטה.

שם הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של הקיבוץ העיד על סופות החול הקשות שהתחוללו במקום מושבו הראשון, "כסופות בנגב לחלוף" (ישעיהו כ"א כ'). טעם נוסף שניתן לשם היה הכיבוש המהיר כסופה של הפיתחה במלחמת ששת הימים[9].

פרנסה וכלכלת הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקיבוץ סופה יש מס' מקורות הכנסה, הן מחקלאות והן מתעשייה ויזמויות פרטיות:

לקיבוץ סופה מספר מקורות הכנסה שרובם מאורגנים כתאגידים עסקיים נפרדים, יחד עם שותפים:

  • חקלאות: ענף גידולי שדה, מטע מנגו, פרדס ושטחים חקלאיים בסדר גודל של 5000 דונם המנוהלים בשיתוף פעולה פורה עם הקיבוצים צאלים וגבולות. רפת פרות (הממוקמת מחוץ לקיבוץ), ענף לול, משתלה ובית רשת לגידול צמח ההיפרקום,
  • תעשייה: מפעלי פולישק תעשיות פלסטיק.
  • אחרים: שירותים מוניציפליים, חינוך ויזמויות פרטיות של תושבי האזור.
  • עסקים פרטיים: מרכולית, רופא שיניים, ״ידיים חופשיות״ - חוג אמנות לחימה (בדגש על שילוב חברתי), ״סטודיו לימונצ׳לו״ -סטודיו למיתוג ודיגיטל, ״סדנת העץ של עמוס בלחסן״ -חוגי עבודה בעץ, מטפלים הוליסטים.

הווי החיים בקיבוץ והקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיי קהילה ותרבות: הקיבוץ שומר על חיי קהילה מגובשים, כולל ערבות הדדית. מפגשי חברה ומסיבות, הרצאות והופעות, פעילויות תרבותית משותפת בחגי ישראל.

בשנה האחרונה הצטרפה לרשימת הפעילות גינה קהילתית מטופחת.

  • מתקנים: חברי הקיבוץ נהנים ממתקני ומגרשי ספורט, גני שעשועים, וחנות כלבו קטנה. בחודשי הקיץ עומדת לרשות הקהילה בריכת שחייה גדולה.
  • שירותים לתושב: חנות מכולת, דואר, גינון ציבורי, גני שעשועים ומגרשי ספורט, עובדת סוציאלית, הנהלת חשבונות, שירותי תחזוקה, בית כנסת.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיבוץ קיימים מוסדות חינוך פורמלי לגיל הרך. בית ספר יסודי ותיכון נמצאים מחוץ לקיבוץ וקיימות הסעות של המועצה האזורית אשכול.

  • חינוך קדם יסודי: בקיבוץ קיימים 3 מוסדות: בית תינוקות, פעוטון וגן (מגיל 3 חודשים עד גיל גן חובה).
  • בית ספר יסודי: ילדי היסודי לומדים בבית הספר האזורי “ניצני אשכול” הממוקם בקרית החינוך במרכז המועצה אשכול (כ־15 דקות מסופה בהסעה של המועצה).
  • בית ספר תיכון: ילדי התיכון לומדים בבית הספר “נופי הבשור” בקרית החינוך במרכז המועצה אשכול. בתי הספר ממוגנים באופן מלא.
  • חוגים ופעילויות חברתיות: לילדים בקיבוץ בכיתות א' - ו' מגוון פעילויות העשרה וחברה לאחר שעות הלימודים. ילדי הנוער מפעילים כפעמיים בשבוע פעילויות חברתיות בקיבוץ, טיולים ונסיעות בחגים ובחופשות.

מערך הסעות חינמי המסיע מדי יום את הילדים מהקיבוץ לבית הספר והחוגים ובחזרה. מאז ספטמבר 2017 פועלת בקיבוץ שלוחה של מכינת עין פרת ובראשה עומד (נכון ל-2021) מירון אורבך. המכינה קרויה על שמו של סגן הדר גולדין שנפל במבצע צוק איתן. מדי שנה לומדים במכינה כ-40 חניכים[10].

הטבות מס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[11] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[12]

קליטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרחבת הקיבוץ ובנייה חדשה: בימים אלו נבנית שכונה חדשה לבתים צמודי קרקע לקליטת משפחות חדשות ולחברות בקיבוץ. בשכונה החדשה יוצעו למכירה בתים צמודי קרקע כולל מגרש והרוכשים יוכלו לבחור בית מתוך שלושה דגמים שונים הניתנים לשינוי בתכנון הפנימי. לפרטים, ניתן ליצור קשר עם רכז הקליטה דרך האתר הרשמי של הקיבוץ[13].

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדנת בניית עפיפונים בקיבוץ
סדנת בניית עפיפונים 2020
בריכת שחייה בקיבוץ סופה
בריכת השחייה
אירועים חברתיים בקיבוץ
אירועים חברתיים בקיבוץ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2017
  3. ^ גרעיני שיר ופרח אזרחו את סופה, דבר, 18 בינואר 1977
  4. ^ ארנון מגן, נח"ל בחולות, דבר, 4 בנובמבר 1977
  5. ^ משרד החקלאות מפעיל לחץ על מושבי הפיתחה להתיישב בגוש שלום, דבר, 7 בספטמבר 1979
    מנסרים, מגביהים, מעמיסים, מסיעים, דבר, 27 בנובמבר 1980
  6. ^ המעבר מיתחת רפיח, מעריב, 19 באוקטובר 1981
  7. ^ חברי סופה וחולית מאיימים, דבר, 15 במאי 1980
  8. ^ ארמונות של חול בקיבוץ סופה, דבר, 15 בינואר 1982
  9. ^ עודד בר מאיר, הרחק מהזרקורים, דבר, 27 בינואר 1982
  10. ^ סופה, ein-prat (באנגלית)
  11. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  12. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
  13. ^ קיבוץ סופה | הזדמנות ובית נפגשים, sufa (באנגלית)