נאמני הר הבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נאמני הר הבית, או בשמה המלא "תנועת נאמני הר הבית וארץ ישראל", היא תנועה פוליטית אשר הוקמה בשנת 1967, בעקבות מלחמת ששת הימים. מנהיג התנועה מאז הקמתה הוא גרשון סלומון. בין מייסדיה נמנית אסתר אבוטבול[1].

התנועה מורכבת מגרעין קטן של פעילים, ויש לה תומכים בקרב יהדות העולם כמו גם נוצרים אוונגליסטים אוהבי ישראל, בעיקר בארצות הברית.

מטרותיה העיקריות הן הקמתו של בית המקדש השלישי על הר הבית[2] וחידוש ריבונותו של עם ישראל על כל שטחי ארץ ישראל ההיסטורית. באופן מעשי מתרכזת עיקר פעילותה של התנועה בניסיונות לעלות להר הבית ולהביא לפתיחתו המלאה לתפילת רבים יהודית.

ב-1990 עמדה התנועה בלב ההתרחשויות שהובילו למהומות הר הבית, לאחר שהודיעה על כוונתה להניח אבן פינה לבית המקדש השלישי בירושלים העתיקה‏[3]. מאז אין מתירה משטרת ישראל לסלומון להיכנס לשטח הר הבית. עתירות של התנועה לבג"ץ בבקשה שיורה למשטרה לאפשר את כניסתו להר נדחו‏[4].

התנועה שימשה, ככל הנראה כאחד היעדים המודיעיניים של סוכן השב"כ אבישי רביב[5]. סולומון צולם בהפגנות נגד ממשלת רבין כשידו האחת על שכמו של רביב והשנייה על שכמו של איתמר בן גביר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.