לדלג לתוכן

עליית יהודים להר הבית

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הר הבית, מבט מדרום
שער המוגרבים, הכניסה היחידה דרכה יהודים מורשים להיכנס להר הבית

עליית יהודים להר הבית היא תופעה דתית ופוליטית שבמסגרתה יהודים עולים להר הבית, המקום בו על פי המסורת היהודית ניצבו בית המקדש הראשון והשני. העלייה נמצאת במוקד פולמוס מדיני, ביטחוני והלכתי, ומספר ארגונים פועלים במטרה להגביר או לצמצם את התופעה.

במאה ה-21 עליית יהודים להר הבית התגברה, כאשר נרשמות עשרות אלפי עליות כל שנה.[1] רוב העולים הם דתיים לאומיים ומיעוטם חילונים וחרדים.[2] כמו כן עולים מעת לעת גם חברי כנסת, אישי ציבור ועיתונאים.

עלייה להר מחורבן בית שני ועד הקמת המדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חורבן בית המקדש השני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרידי חומה (המדרגה התחתונה) בצפון מערב ה"רמה", שרידים של חומה עתיקה. לפי הרב זלמן מנחם קורן היא חומת החיל, ולפי לין ריטמאייר[3] היא שריד של חומת הר הבית הקדומה.

בתלמוד הבבלי ובמדרשי חז"ל יש התייחסויות מפורשות לכניסת תנאים להר הבית ולמקום המקדש לאחר החורבן. למשל באליהו רבה, מדרש המתוארך, לפי דעות שונות, בין המאה השלישית והעשירית לספירה:

פעם אחת נכנס רבי צדוק לבית המקדש וראה את בית המקדש חרב... שוב פעם אחת נכנס רבי נתן לבית המקדש, ומצא בית המקדש חרב וכותל אחד עומד.

— אליהו רבה פרשה כ"ח

בנוסף, בתלמוד הירושלמי מובאת משם רבי פינחס, דור רביעי-חמישי לאמוראי ארץ ישראל, עדות ראייה לפיה החכמים חולצים נעליהם תחת המשקוף של שער הר הבית (לצורך כניסה להר).[4]

השערת דינור בנושא בית כנסת בהר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריון בן-ציון דינבורג (דינור) פרסם בשנת תרפ"ט (1929) בכתב העת "ציון" מאמר ובו העלה השערה לפיה בתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל, למן המאה השביעית לספירה ועד לכיבוש ירושלים על ידי הצלבנים בשנת 1099 לסירוגין, היה קיים בהר הבית בית כנסת שבו התפללו יהודים.[5]

על פי השערת דינור, בית הכנסת היה צמוד לכותל המערבי מצידו הפנימי, סמוך לשער השלשלת, במקום שבו נבנה מאוחר יותר מתחם המחכמה, או דרומה מעט. בית הכנסת נבנה לראשונה בימי הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב, נותר על כנו גם לאחר בניית כיפת הסלע ומסגד אל־אקצא בתקופת הח'ליף עבד אל-מלכ, והיה ברשותם הגמורה של היהודים עד ימי הח'ליף אל-מאמון. עם כיבושה של ארץ ישראל על ידי הפאטימים נבנה בית הכנסת מחדש על ידי פלטיאל הנגיד ועמד על תילו עד ימי הגזירות של הח'ליף אל חאכם, וחרב ביום י"ז באב, ד'תשע"ח. לאחר ביטול גזירותיו של אל חאכם, בימי החליף עלי אלט'אהר שב ונוסד בית כנסת בחלל תת-קרקעי בהר הבית, שמכונה בשם "המערה" באיגרות שנמצאו בגניזה הקהירית.

לפי דינור, שתי רעידות אדמה גדולות שהחרידו את ארץ ישראל בשלהי שנת 1033 ובראשית 1034 עשו שמות גם בבית הכנסת המחודש. המערה המשיכה לשמש כבית הכנסת עד לחורבן הגדול, המוחלט, של קהילת ארץ ישראל עם הגעת מסעי הצלב בשנת 1099. דינור משער כי בעדותו של הרמב"ם על עלייתו להר הבית (להלן) כוונתו היא למקומו של בית כנסת זה, שהיה בשטח ההר, ונחרב שנים לא רבות קודם לכן.

השערותיו של די-נור שנויות במחלוקת, וכבר לאחר פרסומן העירו אלעזר ליפא סוקניק והיסטוריונים נוספים שלפי פרשנותו הכתבים שציטט מתארים בית כנסת עתיק, אבל סביר יותר להניח שהם תיארו את כיפת הסלע, שהתמוטטה ברעידת אדמה בשנת 1016 ונבנתה מחדש חמש שנים לאחר מכן.[6] כמו כן, חפירות ארכאולוגיות שנעשו בהר הבית במאה ה-19 לא מצאו ממצא ארכאולוגי כלשהו שיתמוך בהשערותיו.

במאה השביעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפירושו לפרק ל' בספר תהילים, של החכם הקראי סלמון בן ירוחם, בן המאה העשירית, כותב המחבר כי בתקופה שלאחר הכיבוש הערבי במאה השביעית, נהגו יהודי ירושלים להתפלל בהר הבית:

כאשר בחסד אלהי ישראל נעתקו הרומאים ממנה (=מירושלים) והופיעה מלכות ישמעאל, ניתנה הרשות לישראל להיכנס ולגור שם, ונמסרו להם חצרות בית ה' והיו מתפללים שם משך שנים, ואחר-כך הוגד למלך ישמעאל כי הם עושים רעות... וציווה לגרשם אל שער אחד משעריו... והוסיפו לעשות הרע וקם עלינו מי שגירש אותנו משער בית המקדש[7].

עליית הרמב"ם להר הבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשימה המיוחסת לרמב"ם ניתן להבין שבגיל עשרים ושבע הוא עלה להר הבית והתפלל שם:

ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו ביום חמישי, ששה ימים לירח מרחשון... הימים האלו... נדרתי שיהיו לי כמו יום טוב ותפילה ושמחה בה' ואכילה ושתייה. אלהים יעזרני על הכל, ויקים לי 'נדרי לה' אשלם' אמן. וכשם שזכיתי להתפלל בה ובחורבנה, כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה מהרה אמן.

— אגרות הרמב"ם, כרך א', עמ' רכ"ו ועמ' ר"ל, בתרגום הרב יצחק שילת

עדות זו מצטרפת לאיגרת אחרת לרבי יפת הדיין, שבה הרמב"ם ציין ששניהם, יחד עם אביו ואחיו של הרמב"ם, "ארבעתנו הלכנו בבית ה' ברגש", הלשון אשר בה משתמש הרמב"ם במשנה תורה לתיאור ההליכה בעזרה: ”וכל הנכנס לעזרה יהלך בנחת בְמקום שמותר לו להיכנס לשם, [...] ומהלך באימה ויראה ופחד ורעדה, שנאמר: 'בבית אלֹהים נהלך ברָגש'.”[8]

רבים כתבו שלא ייתכן שהרמב"ם נכנס לתוך מקום בית המקדש, דבר האסור בטומאת מת גם לפי פסק הרמב"ם בעצמו בספר משנה תורה. מנגד, אחרים מסבירים שכוונת הרמב"ם היא שהוא נכנס להר הבית המותר בכניסה בטומאת מת, אך לא למקום המקדש עצמו, ושם עמד נוכח חורבות "הבית הגדול והקדוש".[9] יש שהסבירו שאין הכוונה להר הבית אלא לבית כנסת גדול בירושלים.[10] הם הביאו כראיה לדבריהם את דברי המהרי"ק[11]: ”ויהי כהיום אשר קרה מקרה, כי בעוונותינו הרבים פרש צר על בית־הכנסת שבירושלים, וניתץ את 'הבית הגדול והקדוש'.”[12] הרב עובדיה יוסף הביא בשם רבי יעקב חי זריהן שכוונת הדברים לבית הסמוך להר הבית הקרוי 'מדרש שלמה'.[13]

בתקופת הראשונים והאחרונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם בר חייא הנשיא, שחי במאה ה-12, כותב בספרו "מגילת המגלה":

ובתחילה כשהחריבוהו הרומיים לא היו מונעים את ישראל מלבוא אליו ולהתפלל בתוכו, וכמו כן היו מלכי ישמעאל נוהגים עמם מנהג טוב והרשו אל ישראל לבוא אל הבית ולבנות בו בית תפילה ומדרש, והיו כל גלויות ישראל הקרובים אל הבית עולים אליו בחגים ובמועדים ומתפללים בתוכו ומעמידים תפילתם כנגד תמידין ומוספין, ועל המנהג הזה נהגו כל ימי מלכות ישמעאל.

וכתב רבי מנחם המאירי בפירושו לש"ס:

ומנהג פשוט ליכנס שם לפי מה ששמענו.

— 'בית הבחירה' על מסכת שבועות טז, א:

רבי שמואל בר שמשון כותב באגרותיו על אשר ביקר בירושלים עם רבי יהונתן הכהן מלוניל:[14]

באנו אל ירושלים... ובכינו בכיה גדולה אני והכהן הגדול מלוניש, ונכנסנו בשער עד לפני מגדל דוד, ונבוא להשתטח עד לפני העזרה, ונפול על פנינו לפני שער שכנגדו מבחוץ, לרוח עין עיטם הוא בית הטבילה לכהנים, ושמה שער שכנגדו בכותל מערבי.

הרדב"ז פסק על פי המסורת כי מקום קודש הקודשים הוא בדיוק תחת כיפת הזהב, וכן כתב כיצד ינהג אדם העולה להר הבית: ייזהר שלא להתקרב (בצד המערבי) יותר מאחת עשרה אמות אל הכיפה.[15]

כך טוען האדמו"ר מקלויזנבורג, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, מחבר שו"ת דברי יציב:

”גם בנוגע להר הבית והמקומות הקדושים סביב, שבדורות הראשונים לא היה מי שיעכב בעד בני ישראל את הכניסה אליו, והיו מי שעלו להתפלל בהר הבית עד הגבול שהיה ידוע להם בבירור ששם מותר לטמאי מתים לגשת ולהתקרב, וכפי שמעיד הרמב"ם באיגרתו.”

התקופה הממלוכית והעות'מאנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך למעלה מ-700 שנה שבהן ירושלים הייתה תחת כיבוש מוסלמי, שקבעו שהכניסה להר אסורה למי שאינו מוסלמי, ממילא יהודים לא יכלו להיכנס להר הבית. כך היה תחת השלטון הממלוכי,[16] וכך המצב נמשך גם במרבית תקופת השלטון העות'מאני.[17] רק בשנת 1839, בעקבות רפורמות טנזימאט בממסד ובחקיקה העות'מאנית, ניתנה הרשות ללא־מוסלמים להיכנס למתחם הר הבית, אולם לשם כך היה נדרש להשיג אישור מיוחד מפחת העיר.[18]

ב־26 ביולי 1855, ביקרו בהר הבית משה ויהודית מונטיפיורי, בלוויית ידידים, בהנחייתם של כאמל פחה ומפקד הצבא שלו. הם סיירו במתחם תחת שמירת חיילים חמושים, ובמהלך הסיור נכנסו אל המעבר התת־קרקעי שמתחת למסגד אל־אקצא, המוביל אל "השער הכפול". הביקור עבר ללא גילויי עוינות מצד המוסלמים, אולם עורר גינויים מצד גורמים יהודיים בירושלים.[19]

תקופת המנדט הבריטי וממלכת ירדן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הכיבוש הבריטי נאסרה מיד עליית לא-מוסלמים להר הבית, אך למעשה בלחץ כנסיות אנגליות פרוטסטנטיות הפקודה בוטלה והמצב הוחזר לקדמותו. אף על פי כן, ניהולו השוטף של האתר נותר בידי הווקף, ששליטתו בהר התחזקה ב-1922, כאשר חאג' אמין אל-חוסייני, נשיא המועצה המוסלמית העליונה, העביר את משרדו מבניין ממשלתי אל הר הבית. מאז נמנעה כניסת לא-מוסלמים להר במקרים רבים, והרשויות לא פעלו בנושא.

כאשר הלורד ארתור ג'יימס בלפור, שהיה נוצרי, בא לביקור בארץ ב־1925, מנע הווקף את עלייתו להר הבית, ומשטרת המנדט לא ניסתה להתנגד לכך. בשנת 1929 סגר הווקף את הר הבית לחלוטין בפני יהודים.[20]

התקופה הירדנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העצמאות ב־1948 השתלט הלגיון הירדני על מתחם הר הבית. גם בתקופת שלטונו, עד לכיבוש ההר בידי ישראל במלחמת ששת הימים לא התאפשרה כניסת יהודים ישראלים להר הבית (כמו ליתר השטחים שבשליטת ירדן).

עלייה להר בשלטון מדינת ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצת יהודים עולה להר הבית ביום ירושלים תשפ"ב
נתוני העולים להר מאז 2010[21]

נתונים אלו כוללים רק את הנכנסים להר בקבוצות המסלולים ההלכתיים, בלי לכלול תיירים חילונים וסיורים מוסדיים.

חלק מהמשתתפים נכנסים להר הבית פעמים רבות במהלך השנה, ובהתאם נספרים פעמים רבות.

שנה מספר עולים הערות
2010 5,792
2012 7,724
2014 10,906
2016 14,045
2017 30,219
2018 35,695
2019 37,708
2020 19,914 (מגפת הקורונה)
2021 33,495
2022 48,230
2023 45,776 (מלחמת חרבות ברזל)
2024 51,365
2025 כ-60,000 (אומדן)

ממלחמת ששת הימים עד האינתיפאדה השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים עבר הר הבית לשלטון ישראל. לאחר סדרת דיונים החליטה ממשלת ישראל להשאיר בידי הווקף את השליטה במתחם הר הבית, ובמשך עשרות שנים רק יהודים מעטים עלו להר הבית. הרבנות הראשית התנגדה לעליית יהודים, וגם המדינה העדיפה להימנע מהתעסקות בהר הבית, ולתת ליהודים את הכותל. בין העולים בתקופה הזו אפשר למנות את הרב שלמה גורן, תנועת נאמני הר הבית ואנשי מכון המקדש. ארגונים נוספים הוקמו למען בניין בית המקדש וחידוש עבודת הקורבנות, וביניהם: התנועה לכינון המקדש, שוחרי המקדש (בראשות פרופ' הלל וייס), חוזרים להר ועוד.

בשנת 2001 הרב יוסף פלאי והרב יצחק שפירא הקימו את אגודת 'אל הר המור' שתקדם את נושא העלייה להר והחלו לעודד אותה בפומבי.[22] כמות העולים הייתה מזערית, אך עצם השינוי הוביל להתעסקות מחודשת בנושא בעולם הישיבות, שהוביל להתגברות העלייה להר.

מהאינתיפאדה השנייה עד 2021

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 בספטמבר 2000 עלה אריאל שרון, להר הבית, יחד עם כמה חברי הכנסת מהליכוד. במהלך הביקור פתחו הערבים במהומות אלימות שמטרתן למנוע כניסת יהודים להר. בעקבות המהומות החליטה המשטרה למנוע כניסת יהודים להר למשך כשלוש שנים. לאחר האינתיפאדה השנייה גבר העיסוק הציבורי בנושא, ונוספו ארגונים הקשורים לעלייה. ביום ירושלים,[23] תשעה באב,[24] שלושת הרגלים[25] ומועדים נוספים אחרים, כמות העולים גדולה מהרגיל. הדבר כרוך בהכנות הן מצד ארגוני העלייה והן מצד המשטרה, אף שלעיתים הדבר מוביל לעומס ולחצים בכניסה להר.[26]

משנת 2021 עד היום

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הסטטוס קוו בהר הבית

בשנת 2021 יזם שר הפנים גלעד ארדן מספר שינויים שנועדו לעודד ולאפשר עליית יהודים להר הבית במידה מקסימלית. בשנת 2023, לאחר שאיתמר בן גביר נבחר לתפקיד השר לביטחון לאומי, הוא הנחה את המשטרה להקל בהוראות, ולאפשר תפילה והשתחוויה.

ב-16 בנובמבר 2021 ועדת החינוך של הכנסת דנה בנושא לימוד מורשת הר הבית במערכת החינוך, והוסכם שהוא לא נלמד כראוי במערכת החינוך, ושיש להכניס אותו לרשימת אתרי החובה. לסיום קבעה הוועדה כי יש לבחון את הכנסת נושא הר הבית ובית המקדש כמקום הקדוש לעם היהודי לבגרות בהיסטוריה.[27][28]

ב תשעה באב ה'תשפ"ד (13 באוגוסט 2024) עלו 2663[29] יהודים להר הבית (לטענת ארגון "מינהלת הר הבית"), ועשרות מהם תועדו כשהם מפרים בגלוי את הסטטוס קוו. הם התפללו והשתחוו במתחם, שרו את התקווה, רקדו והניפו את דגל ישראל. במקום נכחו גם השרים יצחק וסרלאוף ואיתמר בן גביר, בידיעתו ובאישורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו[30]. המשטרה נמנעה בתחילה מלפעול נגד המתפללים, ורק מאוחר יותר צמצמה את גודל הקבוצות שהורשו להיכנס ועצרה 11 מתפללים.[31][32]

פעילים למען עליית יהודים להר הבית ציינו כי קיבלו תמיכה מהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וממשטרת ירושלים. המעשים גונו, בין השאר, על ידי שר הדתות מיכאל מלכיאלי, יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד, ויושב ראש דגל התורה ח"כ משה גפני. גם בזירה הבין-לאומית גינו את הפרות הסטטוס קוו, בין היתר על ידי משרד החוץ של ירדן, דוברו של מחמוד עבאס וארגון ועדות ההתנגדות העממית.[33]

לפי דיווחי הארגון "מנהלת הר הבית" המעודד עליית יהודים להר הבית, במהלך חג הפסח ה'תשפ"ה (2025) עלו להר בימי החג 6,315 יהודים, (ולפי ספירת ארגון "בידינו - למען הר הבית" עלו 6,788 איש[34]) וזהו מספר שיא של כל הזמנים, 43% יותר מאשר בפסח ה'תשפ"ד, ו־37% יותר מהשיא הקודם. כן פורסם כי לראשונה נחצה קו האלפיים העולים ביום אחד, כשביום הרביעי של חול המועד נרשם מספר שיא של 2,106 עולים ביום אחד. בכל חודש ניסן עלו להר 8,623 יהודים, אם כי הספירה מחשיבה בני אדם שעלו להר מספר רב של פעמים באותו חודש ככניסות נפרדות. לראשונה עלתה להר קבוצה גדולה של כ-180 יהודים יחד, באישור המשטרה.[35][36][37]

כן נערכו בהר תפילות בציבור ובקול רם, תוך כדי הקפת ההר. וחלק מהעולים השתחוו במקום לעיני השוטרים. בין העולים להר נראו רבנים וראשי ישיבות, וכן השר איתמר בן גביר, וחברי הכנסת עמית הלוי וצבי סוכות שאמר לאחר ביקורו ”לפני 14 שנה הייתי כאן, השתחוויתי לשנייה - ותוך רגע תפסו אותי שוטרים. היום יש כאן מניינים, ובעזרת השם נזכה לגאולה השלמה ולבניין הבית”.[38][35]

ב–12 במאי 2025, יום פסח שני, מספר פעילי עלייה להר נכנסו למקום עם גדי חי, בניסיון להקריב קרבן בהר. מספר פעילים נעצרו לחקירה.[39][40]

בחודש החגים, תשרי ה'תשפ"ו עלו להר מעל לרבבת מתפללים, לראשונה מאז איחוד ירושלים. חלק מהעולים העלו איתם תשמיש קדושה ותשמיש מצווה, כמו סידורים, ספרי תהילים, שופרות וחצוצרות, וכן העלו את ארבעת המינים, ונטלו אותם בהר, למרות מדיניות המשטרה הרשמית האוסרת על כך. בסיכום העולים בחג הסוכות בלבד, עלו 7,295 יהודים, וזו עלייה של 23% לעומת שנה קודמת.[41][42]

לאחר השינויים שחלו במהלך 2024–2025 מותר ליהודים העולים להר הבית להתפלל במניין. בחלקו המזרחי של ההר מתקיימות כסדרן תפילות שחרית ומנחה במניין, ובקול, כולל אמירת קדיש וברכת כוהנים. כמו כן חלק מהמתפללים משתחווים, ובראש חודש שרים את קריאת ההלל בקול ובריקודים. מדי יום חמישי אחר הצהריים מתקיימת במקום קבלת שבת. האיסורים על אביזרים דתיים ולאומיים נותרו בתוקף. בהר הבית אסור ליהודים להשתמש בסידור תפילה, בספר תורה, בתפילין, בטלית או בשופר. אסור להניף את דגל ישראל ואסור לשאת את ארבעת המינים בסוכות. מותר לשיר בכל חלקי ההר, אבל מותר לרקוד רק בחלק המזרחי שלו.[21]

המשטרה אוכפת איסורים אלה, אם כי היא משלימה מדי פעם עם הפרת האיסורים על ידי בודדים. בתשעה באב תשפ"ה שברו כ-100 יהודים את איסור הנחת התפילין בהר. כמחציתם הוזהרו, הורחקו, או עוכבו לחקירה.

מגבלות על עליית יהודים להר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – הגבלת כניסה להר הבית, הסטטוס קוו בהר הבית

הכניסה למסגדים ולמבנים בהר אסורה (החל משנת 2003), וניתן להיכנס דרך שער המוגרבים בלבד, המצוי ברחבת הכותל המערבי. עם זאת, ניתן לצאת מכל השערים, כולל שערי שוק העיר העתיקה ברובע המוסלמי.

המבקרים חייבים לעבור בדיקה ביטחונית. באופן רשמי אסור להתפלל או להשתחוות בכל שטח המתחם, אך משנת 2025 נהוג לבצע פעולות אלה באישור משטרת ישראל. הכניסה בקבוצה המלווה בשוטרים, וההליכה במסלול ובקצב המוגדר על ידם בלבד. בעבר גם לוו הקבוצות על ידי אנשי וקף.

אסור להכניס למתחם תשמישי קדושה יהודיים ואף אסור להכניס דגל ישראל. כמו כן אסור להכניס כלים מוזיקליים ואסור לשיר בשטח ההר.

התנגדות לכניסה להר הבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר הבית בירושלים נחשב למקום הקדוש ביותר ביהדות, ולמקום השלישי בקדושתו באסלאם, לאחר מכה ומדינה.[43] מאז מלחמת ששת הימים (1967) מוסדר ניהול ההר במסגרת מדיניות "הסטטוס-קוו", לפיה האחריות הביטחונית נתונה בידי מדינת ישראל, בעוד הסמכות הדתית־מוסלמית מנוהלת בידי הווקף הירדני.[44]

עמדות הלכתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – כניסה להר הבית (הלכה)

רבים מפוסקי ההלכה היהודית במאות ה־20 וה־21, ובכללם הרבנות הראשית לישראל, פסקו כי העלייה להר הבית אסורה מחשש לטומאת מת וחוסר היכולת לקבוע במדויק את גבולות שטחי המקדש המקודשים.[45][46] חשש זה מבוסס בין היתר על דברי הרמב"ם לפיהם קדושת המקדש לא פגה גם לאחר החורבן.[47]

עם זאת, ישנם פוסקים בני זמננו שהתירו עלייה באזורים מסוימים לאחר טבילה במקווה, בטענה כי יש להחיות את הקשר ההלכתי עם ההר.[48][49]

שיקולים מדיניים וביטחוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לשיקולים ההלכתיים, מדינת ישראל מגבילה לעיתים את פעילות היהודים בהר מטעמים מדיניים וביטחוניים. הממשלה רואה בהר הבית מוקד רגיש ביותר ליחסי יהודים־מוסלמים, ועל כן הגבילה בעבר תפילה יהודית מאורגנת במקום.[50] צעדים לשינוי מדיניות זו הביאו לעיתים להסלמה ביטחונית, הפגנות והתפרצויות אלימות.[51] בשנים האחרונות מתקיימים תפילות יהודים בהר, ואף פעילויות דתיות נוספות.[52]

בקרב המתנגדים לעלייה להר נפוץ השימוש בביטוי "חבית חומר נפץ" של המזרח התיכון. לטענתם, הר הבית כל כך חשוב למוסלמים מבחינה דתית, עד שכל אירוע בו עלול לגרור תגובות קשות ואלימות באזור מצִדם. זו גם הסיבה לוויתור על הר הבית במלחמת ששת הימים, כמילותיו של שר הביטחון דאז, משה דיין: "מה אנחנו צריכים את כל הוותיקן הזה?"[53] בשנת 2015, לאחר רצח ישעיהו קרישבסקי בירושלים, פיזרו קבוצות חרדיות מנשרים המטילים על תנועת נאמני הר הבית את האחריות לגל הפיגועים, מכיוון שלטענתם הם "מתגרים בערבים". גם נשיא ישיבת הר המור, הרב צבי ישראל טאו, אמר דברים דומים. עמותות שמאל טוענות שהעלייה להר תעורר מלחמת דת עם העולם המוסלמי כולו.[54]

התנגדות מהסיבה המדינית־היסטורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נימוק נוסף להתנגדות לעלייה להר הבית נוגע למחויבות של ישראל בהסכמים בינלאומיים. במסגרת הסכם השלום בין ישראל לירדן (1994), הכירה ישראל בתפקיד המיוחד של ירדן בהר הבית דרך הווקף הירדני.[55] לפיכך, צעדים חד־צדדיים לשינוי הסטטוס־קוו בהר עשויים להתפרש כהפרה של ההסכם, ולפגוע ביחסי החוץ של ישראל עם ירדן ומדינות נוספות באזור. אמנם ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, שהיה מעורב בהסכם השלום בין ישראל לירדן, טוען כי ההסכם מחייב מתן גישה חופשית ליהודים להר הבית, ואינו סותר הענקת חופש פולחן ליהודים במתחם.[56]

התנגדות פלסטינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – הכחשת בית המקדש, אל-אקצא בסכנה

הרשות הפלסטינית גינתה את עליית היהודים להר הבית היות שמתחם הר הבית נחשב ל"וקף" (הקדש מוסלמי), ומציגה אותה כ"חילול הקודש" לעיתים תוך הכחשת הקשר ההיסטורי בין העם היהודי להר הבית.[57] הפלסטינים טוענים טוענת כי התגברות העלייה ושינויי הסטטוס קוו הם חלק מ"מזימה ציונית" שמטרתה הרס מסגד אל אקצא והקמת בית המקדש על חורבותיו.[58][59] הם מתנגדים לתפילות יהודים בהר הבית, המכונות "טקסים תלמודיים"[60][61][62] כאשר השימוש בכינוי זה מתייחס גם לתפילות היהודים ברחבת הכותל,[63] או בחברון אותם הרש"פ מנסה לצייר גם כן כ"הקדש מוסלמי".[64] בכירי החמאס התייחסו לשינוי בסטטוס קוו והעלייה במספר היהודים העולים להר הבית על מנת להצדיק את תכנון וביצוע הטבח בשבעה באוקטובר 2023.[65]

תמיכה בעלייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב היהודים העולים להר הבית פועלים מתוך מניע דתי, ונכנסים למקום המקדש מתוך שאיפה לבנותו או להתפלל במקום בו עמד.

רוב תומכי העלייה מזדהים עם הימין הפוליטי בישראל ורואים בעלייה להר מימוש הריבונות הישראלית. אורי צבי גרינברג ניסח זאת כך: "מי ששולט בהר הבית, שולט בירושלים. מי ששולט בירושלים שולט בארץ־ישראל". חסידי גישה זו מסבירים שדווקא יצירת אזורים שאליהם יהודים לא נכנסים היא זו שפוגעת בסיכוי לחיים משותפים.[66]

לדעתם, הדרת רגלי היהודים מההר היא מעין כניעה לטרור, ומעצימה את שאיפות התנועה הלאומית הפלסטינית, כפי שניסח זאת אראל סג"ל: "עבור הערבים, ויתור של ישראל על הר הבית יהיה הוכחה ניצחת לקיומנו כחולות נודדים".[67]

ארגונים המעודדים עלייה להר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר ארגונים העוסקים בעידוד העלייה להר. ריבוי הגופים נובע מגישות שונות ביחס לנושא זה, שאיפות ומניעים מגוונים ומקהלי יעד שונים.[68]

נאמני הר הבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נאמני הר הבית

בעקבות איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים הוקם בשנת 1967 ארגון נאמני הר הבית וארץ ישראל, והוא הארגון הוותיק ביותר הפועל בנושא כיום. מטרות הארגון המוכרזות הן "להביא להגשמתה של האמונה והשאיפה ההיסטורית של עם ישראל המעוגנת בתורת ישראל, שעל פיה הר הבית הוא מקום המרכז הלאומי, הדתי, הרוחני של עם ישראל וארץ ישראל". באופן מעשי מתרכזת פעילותה של התנועה בדרישה לאפשר ליהודים כניסה להר הבית ולהביא לפתיחתו המלאה לתפילת רבים יהודית. בשנת 1968 עתר הארגון לבג"ץ נגד האיסור על יהודים להתפלל בהר הבית.[69]

נשים למען המקדש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון "נשים למען המקדש" הוקם על ידי נשים בשנת ה'תש"ס (2000)[70][71] במטרה להעלות את נושא המקדש והר הבית לסדר היום הציבורי בכלל ובקרב נשים בפרט. הארגון מפעיל חוגי בית וסדנאות לנשים וילדים, מכשיר מדריכות ויועצות הלכה לענייני הר הבית, ומלווה כלות בעלייה להר לקראת חתונתן. בנוסף לכך, מאז רצח הלל אריאל נשות הארגון מקפידות לעלות להר בכל ראש חודש.[72]

בידינו – למען הר הבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמותת "בידינו – למען הר הבית" הוקמה על ידי תום ניסני, פעיל באם תרצו, בשנת 2014. התנועה כוללת שיתוף פעולה של חילונים ודתיים, וכיום היא הגוף הגדול ביותר הפועל להעלאת יהודים להר הבית. בעת הקמתה נקראה התנועה "סטודנטים למען הר הבית", ובשנת 2021 שונה שמה לשם הנוכחי. מטרת התנועה "לחבר את עם ישראל להר הבית ולהביא לשינוי המצב, לתיקון האפליה ולהחזרת הר הבית לידי עם ישראל כולו".[73]

העמותה פועלת בזירה המשפטית, בפגישות עם שרים וחברי כנסת והקמת שדולה למען הר הבית בכנסת, בתקשורת והסברה, ובתמיכה מעשית בעולים יהודים להר הבית.[74]

תום ניסני, מנכ"ל ארגון "בידינו - למען הר הבית", מעביר סיור לעולים להר הבית

כפות המנעול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון כפות המנעול נוסד בשנת 2014 על ידי מדריכי טיולים ירושלמים. מטרתו לקדם סיורים מודרכים מקצועיים בשטח הר הבית. הארגון מקיים קורסים ייעודיים למדריכים כדי לעבוד בהר, מספק הדרכה מקצועית לעולים עצמאיים ותוכניות הכשרה והדרכה לארגונים אחרים.[75][76]

ישיבת הר הבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ישיבת הר הבית

ישיבת הר הבית הוקמה בשנת 2017. בראשות הישיבה עומד הרב אליהו ובר, ונשיאה הוא הרב חיים עוזר חייט. בתחילת שנת תשפ"א (2020) הוקם במסגרת הישיבה גם "כולל דרישת ציון" בראשות הרב אלישע וולפסון. הישיבה מתייחדת במטרה לייצר נוכחות יהודית קבועה בהר. על ידי הקביעות, מבקשת הישיבה לעודד עוד עולים בטהרה ולצרפם לתפילות ולשיעורים.

ביום ירושלים תשפ"ב הישיבה והכולל גייסו במימון המונים כחצי מיליון שקלים. לקראת הגיוס פורסמה תמיכתם בארגון של הרב שמואל אליהו, הרב מאיר מאזוז, הרב צפניה דרורי והרב אייל יעקובוביץ'.[77]

מינהלת הר הבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמותת "מינהלת הר הבית" הוא ארגון שהוקם בשנת 2017 בעקבות הפיגוע שבוצע בהר הבית כלפי שוטרים ישראלים.[78]

חוזרים להר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חוזרים להר" היא תנועה המעודדת עליית יהודים להר הבית. חלק מחברי התנועה מתחפשים לערבים על מנת שיוכלו לעלות בחופשיות להר הבית ללא הגבלות. התנועה אף מפעילה קורס "מסתערבים" לפעיליה אשר רוצים ללמוד להתחפש לערבים.[79]

ייראה – מתנדבים לעידוד העלייה להר הבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזם המפעיל מתנדבים שמקבלים את פני העולים להר ומדווחים מהשטח על הנעשה. הארגון אוסף נתונים על כמות העולים להר ומקפיד לפרסם אותם באופן שבועי.[80]

מטה ארגוני המקדש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטה ארגוני המקדש הוקם על מנת לאגד את כלל הארגונים העוסקים בקידום נושא המקדש.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ ארנון סגל, ‏לראשונה מאז ששת הימים יותר יהודים ישראלים מאשר תיירים בהר הבית, בעיתון מקור ראשון, 9 בינואר 2022
  2. ↑ אלי רוטמן, ‏נתונים מזעזעים: 25,628 יהודים דתיים עלו השנה להר הבית, באתר כיכר השבת, 2 בינואר 2018
  3. ↑ Leen Ritmeyer, The Quest: Revealing the Temple Mount in Jerusalem, Carta
  4. ↑ יורם צפריר ושמואל ספראי, היהודים בירושלים בתקופה הרומית, עמוד 33
  5. ↑ בן-ציון דינבורג, "בית תפילה ומדרש ליהודים על הר הבית בימי הערבים", בתוך: ציון, תרפ"ט, כרך 3, עמ' 54-87.
  6. ↑ א. ל. סוקניק, המקום ההדור הבנוי עליו נפל (הערה למאמרו של מר דינבורג ב"ציון" ג'), ציון 4, תר"ץ, עמ' 159-160.
  7. ↑ בן-ציון דינור, בספר במאבק הדורות — כרך שני, ירושלים, מוסד ביאליק תשל"ה – 1975, עם’ 154
  8. ↑ משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות בית הבחירה, פרק ז', הלכה ה'
  9. ↑ הרב יצחק שילת, אגרות הרמב"ם, עמ' רכ"ו
  10. ↑ שו"ת ציץ אליעזר חלק י"א סימן ט"ו; הרב עובדיה בשו"ת יחוה דעת א', כ"ה; וראו: הרב שלמה אבינר, על בנין בית המקדש וכניסה להר הבית, "שנה בשנה" תשמ"ו, מאתר אתר דעת
  11. ↑ שו"ת מהרי"ק סימן ה'
  12. ↑ אבי קלמן, סרוגים הרב אבי קלמן, ‏הרמב"ם עלה להר הבית? בכלל לא בטוח, באתר "סרוגים", 29 באוקטובר 2017
  13. ↑ שו"ת יחווה דעת חלק א' סימן כ"ה ד"ה לפיכך צריך
  14. ↑ ראו: הרב זלמן מנחם קורן, תשובת הרדב"ז על כניסה לעליות סביב הר הבית – מבוא פרשנות חקר ועיון, מעלין בקודש גיליון ל' עמ' 104, באתר ספריית אסיף
  15. ↑ דוד בן זמרא, באתר דעת
  16. ↑ מיכאל איש־שלום, מסעי נוצרים לארץ־ישראל, עמ' 255, 259, 272, 278.
  17. ↑ מיכאל איש־שלום, מסעי נוצרים לארץ־ישראל, עמ' 286, 301, 384, 746: נוסעים נוצרים דיווחו על איום בעונש מוות ליהודים ונוצרים שייתפסו במתחם.
  18. ↑ יהושע בן־אריה, גידולה של ירושלים במאה ה־19 – השפעות דתיות וחברתיות, בתוך: יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, כרך ב', שער עשירי – "התקופה העות'מאנית", עמ' 544.
  19. ↑ ג'יימס פין, עתות סופה, פרק 28, עמ' 497–498, 500; הביקור נזכר גם אצל מרי אליזה רוג'רס, חיי יום־יום בארץ ישראל, פרק 4, עמ' 57.
  20. ↑ פרופ' מאיר לבנברג, ‏תגובת היהודים לסגירת הר הבית ב־1917: אדישות, בעיתון מקור ראשון, 4 ביולי 2021
  21. 1 2 נדב שרגאי, "דברים שלא היו 1,000 שנה": מהפך בהר הבית, באתר ישראל היום, 22 בספטמבר 2025
  22. ↑ אל הר המור (ע"ר) – ע״ר: 580307825 – נמחקה, באתר מאגר עמותות וחברות לתועלת הציבור, ‏2021-09-19
  23. ↑ שיא במספר היהודים שעלו להר הבית: יותר מ-15 אלף מבקרים בכותל המערבי, באתר מאקו, 29 במאי 2022
  24. ↑ שיא חדש: 1,729 עולים להר הבית בתשעה באב, באתר "סרוגים", 11 באוגוסט 2019
  25. ↑ ארנון סגל, ‏דרישה: "להוציא את קבוצות המקדש מחוץ לחוק", בעיתון מקור ראשון, 1 במאי 2022
  26. ↑ ארנון סגל, ‏לראשונה מאז ששת הימים יותר יהודים ישראלים מאשר תיירים בהר הבית, בעיתון מקור ראשון, 9 בינואר 2022
  27. ↑ עטרה גרמן, ‏ועדת החינוך של הכנסת: יש להכניס לאתרי החובה את הר הבית, בעיתון מקור ראשון, 16 בנובמבר 2021
  28. ↑ לימוד מורשת הר הבית במערכת החינוך, 16 בנובמבר 2021, אתר הכנסת
  29. ↑ רוני גרין שאולוב, 2,663 יהודים עלו היום להר הבית לתפילות תשעה באב - זינוק של 36% מהשנה שעברה, באתר ynet, 13 באוגוסט 2024
  30. ↑ עינב שיף, תביעה ייצוגית, באתר ynet, 15 באוגוסט 2024
  31. ↑ לירן תמרי, רוני גרין שאולוב, שילֹה פריד, איתמר אייכנר, בניגוד לנהלים - ולעיני בן גביר שאמון על אכיפתם: עשרות מתפללים השתחוו בהר הבית, באתר ynet, 13 באוגוסט 2024
  32. ↑ ענבר טויזר, השרים וסרלאוף ובן גביר עלו להר הבית, עשרות יהודים התפללו במקום בניגוד לסטטוס קוו, באתר מאקו, 13 באוגוסט 2024
  33. ↑ אלון חכמון, אנה ברסקי, בנצי רובין, ‏ישירות בבטן הרכה: התיעוד מהר הבית שמטריף את העולם הערבי, באתר מעריב אונליין, 13 באוגוסט 2024
  34. ↑ ראו גם סטטיסטיקה לעומת שנים קודמות, המספרים מדברים: שיא של כל הזמנים בעלייה להר הבית, באתר רגע NEWS, ‏17 באפריל 2025
  35. 1 2 שיאים היסטוריים בהר הבית: זינוק של 37% במספר העולים בחג הפסח, באתר "סרוגים", 17 באפריל 2025
  36. ↑ אתר למנויים בלבד ניר חסון, לראשונה, המשטרה התירה לקבוצה של כ-180 יהודים לעלות ביחד להר הבית, באתר הארץ, 15 באפריל 2025
  37. ↑ ד"ר אמנון רמון, פרסומים – מכון ירושלים למחקרי מדיניות, באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ‏18 במאי 2025
  38. ↑ לירן תמרי, יובל קרני, חבר הכנסת התפלל והשתטח בהר הבית, מול שוטר: "לא נותנים לערבים להתקרב", באתר ynet, 17 באפריל 2025
  39. ↑ חיים טוויל, המשטרה הובכה: לראשונה הוכנס גדי לתוך הר הבית, באתר חרדים10, 12 במאי 2025
  40. ↑ חנן גרינווד, באקט מחאה צורם: כך שישה פעילים הבריחו גדי חי לתוך הר הבית, באתר ישראל היום, 12 במאי 2025
  41. ↑ סיכום חסר תקדים של חגי תשרי בהר הבית באתר חדשות הר הבית
  42. ↑ ממשיכים לטפס: שיא כל הזמנים בעליית יהודים להר הבית, באתר "סרוגים", 13 באוקטובר 2025
  43. ↑ אנציקלופדיה יודאיקה, ערך "Temple Mount"
  44. ↑ גיורא איילנד, "The Temple Mount 'Status Quo'", המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
  45. ↑ הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שו"ת "משפט כהן", סימן צ"ו
  46. ↑ הרב שלמה גורן, "תורת המקדש", ירושלים תשמ"ג
  47. ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות בית הבחירה, פרק ו'
  48. ↑ מאמר בעניין הכניסה להר הבית בפסיקה ההלכתית יהושע הס, 4 ביולי 2019
  49. ↑ הרב דב ליאור, "הלכה ומקדש", 1997
  50. ↑ ידידיה הכהן, גם תפילת יחיד תאסר בהר הבית, באתר ערוץ 7, 2 בינואר 2008
  51. ↑ המשבר בהר הבית 2017 – דו"ח המכון למחקרי ביטחון לאומי
  52. ↑ נדב שרגאי, דעה | פייק היסטרי ופייק היסטורי: תפילות יהודים בהר הבית היו גם לפני בן גביר, באתר ישראל היום, 10 בנובמבר 2022
  53. ↑ בצל המהומות: המתקפה על השב"כ אור הלר, ‏מי כאן באמת הפחדנים, באתר גלובס, 30 ביולי 2017
  54. ↑ Hagit Ofran, אל תהפכו את הר הבית לזירת הפגנות, אל תדרדרו אותנו למלחמת דת, באתר שלום עכשיו, ‏2017-08-28
  55. ↑ הסכם השלום בין ישראל לירדן, סעיף 9
  56. ↑ ארנון סגל, ‏"מי אמר שכל הר הבית הוא אתר מוסלמי קדוש", בעיתון מקור ראשון, 15 באפריל 2018
  57. ↑ דלית הלוי, הרשות הפלסטינית טוענת: לא היה בית מקדש על הר הבית, באתר ערוץ 7, 9 ביולי 2024
  58. ↑ השר לענייני דת ברש"פ חוזר על עלילת הרש”פ: ישראל מתכננת "להרוס את אל-אקצא ולהקים במקומו את בית המקדש המדומה” | PMW מאגר הידע, באתר palwatch.org.il, ‏2017-07-24
  59. ↑ המועצה האסלאמית-נוצרית למען ירושלים: מטרת ישראל היא "הקמתו של בית המקדש המדומה על חורבות מסגד אל-אקצא" | PMW מאגר הידע, באתר palwatch.org.il, ‏2012-09-20
  60. ↑ אש"ף קוראת למוסלמים "לסכל את ניסיונותיהם המתנחלים והיהודים הקיצוניים להיכנס לרחבות מסגד אלאקצא, לטמא אותן ולבצע את טקסיהם התלמודיים בהן." | PMW מאגר הידע, באתר palwatch.org.il, ‏2015-07-22
  61. ↑ מתנחלים עורכים טקסים תלמודיים בירושלים הכבושה, באתר www.alquds.com
  62. ↑ Tasnim News Agency, מתנחלים פרצו לרחבת מסגד אל-אקצא בליווי כוחות הכיבוש, באתר Tasnim News Agency, ‏5 באוגוסט 2025
  63. ↑ איתמר מרגלית יערה שפירא, נתניהו בהצהרה לצד רוביו: "התקיפה בקטר - החלטה ישראלית", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 בספטמבר 2025
  64. ↑ אלפי מתנחלים קיימו טקסים תלמודיים פרובוקטיביים באלחרם אלאיבראהימי תחת הגנת כוחות הכיבוש
  65. ↑ השפעת המשבר בצה"ל על קבלת ההחלטות בחמאס ערב מתקפת 7 באוקטובר - המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ‏13 באוגוסט 2025
  66. ↑ חן ארצי סרור, הקלות הבלתי נסבלת של אנרכיה על ההר, באתר ynet, 18 באפריל 2022
  67. ↑ אראל סגל, תחילת הסוף, באתר ישראל היום, 26 במאי 2022
  68. ↑ עטרה גרמן, ‏הסכסוכים הפנימיים של ארגוני הר הבית נחשפים, באתר "סרוגים", 22 במאי 2018
  69. ↑ בוטל צו־על־תנאי בענין תפילת יהודים על הר הבית, דבר, 16 בספטמבר 1970
  70. ↑ תמות מרכזיות ברטוריקה ובפרקסיס של שוחרי המקדש / מגישה שרינה חן | עבודת מחקר NNL_ALEPH002232257 | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  71. ↑ בתיה אלוש, ‏"מטרתנו לדבר מקדש כאן ועכשיו", בעיתון מקור ראשון, 2 בפברואר 2020
  72. ↑ נשים למען המקדש | עלית נשים להר הבית | הכוונה הלכתית לנשים לעלייה להר הבית, באתר בידינו למען הר הבית ובית המקדש
  73. ↑ בידינו – למען הר הבית Beyadenu - Returning to the Temple Mount, באתר www.facebook.com
  74. ↑ בידינו למען הר הבית | עליה להר הבית | הדרכה בהר הבית, באתר בידינו למען הר הבית ובית המקדש
  75. ↑ קצת עלינו, באתר כפות המנעול | הר הבית
  76. ↑ כנס מקצועי על הר הבית למורי דרך ועולי ההר, באתר ערוץ 7
  77. ↑ בשיתוף 'ישיבת הר הבית', אחדות מקצה לקצה: רבנים למען ישיבת הר הבית, באתר ערוץ 7, 28 במאי 2022
  78. ↑ מנהלת הר הבית, באתר מנהלת הר הבית
  79. ↑ דוב מורל, "חוזרים להר" הוא ארגון שלכל אקטיביסט כדאי להכיר וללמוד ממנו, באתר זמן ישראל, 15 בדצמבר 2021
  80. ↑ ייראה – מתנדבים לעידוד העלייה להר הבית, באתר www.facebook.com
  81. ↑ יהונתן גוטליב, ארנון סגל הוציא ספר חדש על הר הבית: "השאיפה שתהיה בחינת בגרות על הר הבית", באתר ערוץ 7, 19 באפריל 2021
הר הבית
מבני הר הבית מסגד אל-אקצא • כיפת הסלע • אורוות שלמה • כיפת השלשלת • כיפת שלמה • כיפת הרוחות • כיפת הדקדוק • כיפת העלייה • המינרטים בהר הבית • הכוס • מוזיאון האסלאם
הר הבית בדתות המונותאיסטיות הר הבית ביהדות • הר הבית בנצרות • הר הבית באסלאם
הכותל המערבי שער קיפונוס • רחבת הכותל המערבי • הכותל הקטן • קשת רובינסון • שער ברקלי • קשת וילסון • שער וורן • שער המוגרבים • שער השלשלת • שער הטהרה • שער מוכרי הכותנה • שער הברזל • שער המשגיח • שער בני ע'ואנימה • מנהרות הכותל
הכותל הדרומי שערי חולדה • השער הכפול • העופל • הגן הארכאולוגי ירושלים
הכותל המזרחי שער הרחמים • שער שושן
הכותל הצפוני שער טדי • השער החשוך • שער הסליחה • שער השבטים
מבנים בהר בעבר בית המקדש הראשון • בית המקדש השני • מקדש הורדוס • מקדש יופיטר • בית המקדש של יוליאנוס
מבנים מתוכננים בעתיד מעלית הכותל • הרכבל לכותל • בית המקדש השלישי
עליית יהודים להר הבית כניסה להר הבית (הלכה) • הגבלת כניסה להר הבית
שונות הסטטוס קוו בהר הבית • זיהוי מקום המקדש • פגיעה ארכאולוגית בעתיקות הר הבית
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עליית_יהודים_להר_הבית&oldid=42508625"