נוב (עיר מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוב (עיר מקראית)

נוב (במקרא כתוב נֹב) היא עיר מקראית הממוקמת בנחלת שבט בנימין.[1] על פי אזכור העיר בשמואל א', כ"א, עולה כי העיר הייתה עיר כהנים, בה היה המשכן בימי שאול המלך, שם ישבו הכהנים בני עלי לאחר חורבן שילה. הסיפור המפורסם ביותר במקרא הנוגע לעיר מופיע בשמואל א', כ"א שם מסופר על בריחתו של דוד אל העיר ועל תגובת שאול לכך שמצווה לטבוח את כל כהני העיר.

על פי התלמוד, המשכן מוקם בעיר במשך שלוש-עשרה.[2] ספר הזוהר מציג דעה כי העיר נוב היא בעצם ענתות המקראית, אך דוחה אותה בנימוק שענתות לא הייתה עיר אלא כפר.[3] הרב ראובן מרגליות מפרש[דרוש מקור] את סברת שוויון המקומות על פי הפסוקים בספר נחמיה (פרק יא) וספר ישעיה (פרק י) המזכירים אותם זה לצד זה.

הארכאולוג חנן אשל זיהה בשועפאט את מיקומה של נוב עיר הכהנים, מתקופת בית ראשון.[4]

הטבח בנֹב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחימלך מוסר לדוד את חרב גוליית
ציור הולנדי משנת 1680 לערך

לנוב ברח דוד בעת ששאול המלך רדף אחריו להורגו. שם ביקש מאחימלך בן אחיטוב הכהן, לחם וחרב. אחימלך נתן לו מלחם הפנים, ואת חרב גוליית הפלישתי. מוזכר שדואג האדומי נכח שם באותו זמן.[5]

שאול מלין על צוותו שאינו נאמן לו, אלא מצדד עם דוד. בתגובה, דואג האדומי גילה לשאול שראה את דוד בנוב, ושקיבל סיוע מהכהן, אחימלך.[6]
שאול זימן אליו את אחימלך, שהתייצב אצל המלך עם 85 כהנים מבני משפחתו, צאצאי עלי הכהן.[7]
שאול האשים אותם בתמיכה בדוד ומורה לעבדיו להרוג אותם; בעקבות זאת, דואג האדומי רצח 85 כהנים.[8][9] לאחר-מכן, דואג ערך טבח ורצח את כל תושבי נוב מנער ועד זקן טף ונשים. רק פליט אחד בלבד נמלט מהטבח, אביתר, בנו של אחימלך.[10]

מעניין לציין שאיזכור המאורע בתהילים שובץ בספר כפרק נב[11]

משכן נוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משכן נוב
אחימלך מוסר לדוד כיכרות לחם
ציור ספרדי משנת 1720

משכן נוב היה מבנה מקודש שהוקם, על פי המקרא[דרוש מקור], בעיר נוב, לאחר חורבן המשכן בשילה ומות עלי הכהן. לפי חז"ל, המבנה בנוב התקיים 13 שנה[12] וחרב בתחילת ימי מלכות דוד, ואז הוקם המשכן בגבעון. בזמן קיום המבנה הותרה ההקרבה בבמות הפרטיות.[13] בזמן שהות המבנה בנוב היה ארון הברית בקריית יערים.[14] לפי המסורת היהודית משכן נוב עמד בין השנים ב'תתע"א - ב'תתפ"ד (889 לפנה"ס - 876 לפנה"ס).

זיהוי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממה שנאמר במקרא בתיאורים הגאוגרפיים השונים, ברור למדי מהו האזור שבו יש לחפש את נוב. העיר משקיפה על ירושלים[15] והיא נמצאת דרומית לגבעת שאול וסמוכה לענתות וענניה.[16] יש חוקרים שהציעו למצוא קשר בין נוב לבין ראשו של הר הזיתים שבו עבר דוד בבריחתו מפני אבשלום לפני הגעתו לבחורים. אבל זוהי סברה שאין לה יסוד מספק.[17]

הקושי העיקרי בזיהוי המיקום של נוב הוא שעל אף שברור היכן היא אמורה להיות, אין באזור אתר ארכאולוגי שניתן למצוא בו הוכחות לזיהוי העיר. חירבת א-צ'ומע או חירבת אל-קמעה (כעמה) בסביבת שועפאט אינן משקיפות על ירושלים ואף אין בהן ממצא ארכאולוגי מתאים. ראס אל משארף, בפסגת הר הצופים, מסתבר מבחינה טופוגרפית אולם גם בו אין ממצא חומרי המוכיח את זיהוי המקום. היו מי שהציעו לזהות את נוב באל עיסאויה, שבה נמצאו חרסים מתקופת הברזל, אבל אין אתר זה משקיף על ירושלים. ספק אם חרסים מתקופת הברזל שנמצאו בבית הקברות הצבאי בקרבת אל עיסאויה, הניצב על הרכס, מעידים על יישוב של ממש במקום זה. אפשרות נוספת שהועלתה על ידי אולברייט היא לזהות את נוב בא-טור, אולם לא הובאו עד כה ראיות ארכאולוגיות לכך.[17]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר נחמיה, פרק י"א, פסוקים כ'-ל"ב
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"ח, עמוד ב'
  3. ^ זוהר חלק א דף סג עמוד ב
  4. ^ רן שפירא, לאן נעלמה עיר הכוהנים, באתר הארץ, 7 בינואר 2007
  5. ^ שמואל א', כ"א, ב'-י'
  6. ^ שמואל א', כ"ב, ט'
  7. ^ "וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא אֶת אֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִיטוּב הַכֹּהֵן וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו (=זו בית עלי) הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בְּנֹב, וַיָּבֹאוּ כֻלָּם אֶל הַמֶּלֶךְ."שמואל א', כ"ב, י"א
  8. ^ דניאל פרידמן, הרצחת וגם ירשת - משפט, מוסר וחברה בסיפורי המקרא, הוצאת דביר, 2000, הפרק "שאול הורג את הכוהנים בנוב", עמ' 169-164
  9. ^ דב קמחי, אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך, הוצאת יהושע צ'ציק, 1969, עמוד 217
  10. ^ שמואל א', כ"ב, כ'
  11. ^ תהלים, נ"ב, ב'
  12. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה י"ב;
    סדר עולם רבה פרק יג;
  13. ^ משנה, מסכת זבחים, פרק י"ד, משנה ז'
  14. ^ ספר שמואל א', פרק ז', פסוק ב'
  15. ^ כך עולה מאזכור העיר במסע אשור לירושלים בספר ישעיהו, פרק י', פסוק ל"ב
  16. ^ על פי תיאור הנחלות בנחמיה.
  17. ^ 17.0 17.1 אנציקלופדיה מקראית, בערך "נוב".